1

1.        לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצר (בפיקוח אלקטרוני) של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) החל מיום 31.12.2017 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 40079-09-16 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

2

2.        נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מין במשפחה בגין מעשים מגונים (עבירות מרובות) ושני מעשי אינוס, אותן ביצע, על פי הנטען, באחייניתו בין השנים 2001 ועד 2010, מאז היותה כבת 4 ועד גיל 13.

3.        יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו מיום 25.9.2016 במ"ת 40122-09-16) קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' פורת) כי בידי המאשימה תשתית ראיות לכאורה וכי האישומים מקימים עילת מעצר בגין מסוכנות המשיב.

           בהחלטה מיום 27.10.2016, ולאחר שהתקבל תסקיר שירות המבחן, קבע בית המשפט המחוזי כי לנוכח חלוף הזמן מאז בוצעו המעשים הנטענים ניתן יהיה להסתפק בחלופת מעצר, אולם החלופה שהוצעה בדמות מעצר בית בבית אמו בפיקוחה ובפיקוחן של אשתו וחמותו, אינה מספקת ולכן נדחתה לגופה. בהמשך, ביום 30.11.2016, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בקובעו כי בצירוף הפיקוח האנושי לאיזוק האלקטרוני יש מענה למסוכנות הנשקפת מן המשיב "שאין ראיה כי היא גבוהה".

4.        כתב האישום נגד המשיב הוגש ביום 16.9.2016 וכעת הוא מצוי בשלב הסיכומים, המאשימה הגישה את סיכומיה בכתב ביום 1.12.2017 וטיעונים בעל פה נקבעו ליום 11.1.2018.

5.        בתיק נוהל הליך הוכחות, וביום 25.10.2017 הודיעה המאשימה לבית המשפט המחוזי כי לא תעמוד על הרשעת המשיב במעשים שבוצעו, על פי הנטען, בשנת 2001 משום שבאותה עת היה המשיב קטין ולא התקבל מבעוד מועד אישורו של היועץ המשפטי לממשלה להעמדתו לדין, כנדרש לפי סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

6.        בנסיבות אלו, עותרת המבקשת להארכת מעצר המשיב באיזוק אלקטרוני. לשיטתה, הדבר דרוש בשל המסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המשיב לנוכח סוג העבירות המיוחסות לו ודרך ביצוען. עוד טענה המבקשת כי לנוכח השלב המתקדם בו מצוי ההליך הפלילי נגד המשיב, העתיד להסתיים בתוך תקופת המעצר המבוקשת, ולאור העובדה כי המשיב אינו נתון במעצר מאחורי סורג ובריח אלא במעצר בפיקוח אלקטרוני, נוטה הכף לטובת המשך מעצרו כאמור.

3

7.        באת כוחו של המשיב התנגדה לבקשה. בדבריה עמדה על כך שהמשיב, נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני מזה תקופה ארוכה, שלאורכה עמד בתנאים המגבילים שהוטלו עליו ולא נרשמה לחובתו כל הפרה וכי בהיותו בחור צעיר ואב לילדים, מונע ממנו המעצר בפיקוח אלקטרוני מלפרנס את משפחתו. עוד טענה לכרסום ראייתי לנוכח בקשת המאשימה לזכות את המשיב מהאישומים הנוגעים לעבירות שבוצעו, על פי הנטען, בשנת 2001, הגם כי הדבר התבקש בשל מחדלה של המבקשת מהגשת אישור היועץ המשפטי להעמדתו לדין. לכך מצטרפת העובדה כי מסוכנותו הלכאורית מתייחסת לעבירות שבוצעו בבת משפחה ואין היא מופנית כלפי קטינים ככלל. יתרה מכך, אף כי משפטו של המשיב מצוי בשלב הסיכומים, ייקח זמן עד שתינתן הכרעת הדין בעניינו.

7.        דין הבקשה להתקבל.

8.        ההליך הפלילי בעניינו של המשיב התנהל בקצב סביר והוא עומד כיום בשלביו האחרונים. אין המדובר בהליך שהיקפו נרחב וחזקה על בית המשפט המחוזי כי הכרעת הדין תינתן בתוך פרק זמן סביר, במהלך תקופת הארכת המעצר.

9.        עתירת המאשימה לזכות את המשיב מהאישומים הנוגעים לעבירות שביצע, על פי הנטען, בהיותו קטין אינה משנה את התמונה הכללית העולה מכתב האישום - בעינן נותרו תלויים ועומדים נגדו אישומים חמורים בעבירות מין חמורות של אינוס ושל מעשים מגונים בקטינה רכה בשנים, שהיא בת משפחתו, ומכאן גם עומדת בעינה חזקת המסוכנות הקמה בשל אותן עבירות.

10.      משכך, לא מצאתי כי השתנתה נקודת האיזון בין זכותו של המשיב לחירות לבין האינטרס הציבורי בהגנה על ביטחון הציבור.

11.      לאור האמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בפיקוח איזוק אלקטרוני בתשעים ימים החל מיום 31.12.2017 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 40079-09-16 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

          ניתנה היום, ‏י' בטבת התשע"ח (‏28.12.2017).

4

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17099490_Q02.doc עד + סח