החלטה

מונחת לפני בקשה במעמד צד אחד על פי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן "החוק") לפיה מתבקש ביהמ"ש ליתן צו לעניין הסרת ההטרדה המאיימת כקבוע בסעיף 4 לחוק.

לבקשה צורף תצהיר ערוך כדין (חתום על ידי המבקש 1).

לאחר שעיינתי בבקשה נחה דעתי כי יש מקום ליתן צו כמבוקש במעמד צד אחד לאחר שמצאתי כי הדבר דרוש לשם הגנה מידית על שלום של המבקשים, וזאת בעיקר בשים לב לאירוע הנטען שהתרחש ביום 7.4.25 ובשים לב לצו שניתן בעבר.

לפיכך ומכל האמור הנני מורה כדלקמן:

א. נאסר על המשיבים להטריד את המבקשים בכל דרך ובכל מקום.

ב. נאסר על המשיבים לאיים על המבקשים לבלוש אחריהם, לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם או לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת.

ג. נאסר על המשיבים ליצור עם המבקשים כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

ד. נאסר על המשיבים להיכנס לשטחם של המבקשים.

ה. נאסר על המשיב לשאת נשק.

ו. על משטרת ישראל לסייע באכיפת הצו.