יודגש כי חוק מניעת הטרדה מאיימת, נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש בו הגבלה לא מעטה על חירות האדם, אשר מבקש הצו רוצה להגבילו. מן הראוי כי הפעלת חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר נתונה לסמכותו של בית המשפט השלום, תיעשה באופן מושכל, כאשר, מצד אחד, תוגשם תכליתו ומטרתו, המגולמת בשמו ובסעיף 1 שבו (שצוטט לעיל בפסקה 16), ומצד שני, יש להיזהר שלא להיסחף, יתר על המידה, שכן בכך פוגעים אנו בחירויות היסוד של האדם, ובהן חופש התנועה."

(לעניין זה ראו גם דברי בית המשפט ברע"א 2327/11 פלוני נ' פלוני (28.4.2011))

9. בע"א (מרכז) 26728-07-18‏ שאול סטנילב אמסטרדמסקי נ' מיכל גולן גרינברג (25.7.2018) עמד בית המשפט על התנאים למתן צו לפי החוק כדלקמן:

"החוק מונה למעשה שני יסודות אשר בהתקיימותם קמה העילה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת: היסוד הראשון - דורש כי אדם אשר כלפיו מופנית הבקשה ביצע הטרדה בעבר, או נקט איומים כלפי המבקש; ואילו היסוד השני - דורש כי הנסיבות אכן תומכות ומבססות המסקנה כי אותו אדם עלול להטריד או לאיים לפגוע בשלוות חייו, פרטיותו, חירותו או גופו של מבקש הבקשה בעתיד (ר' בר"ע (מחוזי י-ם) 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים (10.8.2004) בפס' 20)".

(לעניין זה ראו גם פסק הדין בע"א (חי') 43483-10-18‏ יאסר מואסי נ' עיד ג'בילי (15.1.2019)

10. המבחן להתקיימות התנאים המנויים בסעיף 2לחוק אינו סובייקטיבי כי אם אובייקטיבי. ועוד, רשימת המקרים המנויים בסעיף 2(ב)לחוק אינם רשימה סגורה, כעולה מהמבחן הקבוע בסעיף 2(א)לו (בש"א 170662/07 אלוני סדובניק רוני נ' הלפרין אפרים (21.8.2007). יחד עם זאת, לא כל "הטרדה" עולה כדי "הטרדה מאיימת". על מנת לסווג הטרדה כ"מאיימת", יש להשתכנע כי מתקיימות נסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בו (ה"ט (קר') 43373-12-15 בלס רביב נ' לייבל (30.12.2015)). הפסיקה פירשה את הדרישה לפגיעה בשלוות חייו של הנפגע, ככוללת אירועים אשר יש בהם כדי לייצר תחושות מתח וחרדה, כמו גם לפגוע בשגרת החיים התקינה (ה"ט 39396-03-16 פלוני נ' אלמונית ואח' (27.3.2016)).

ומכאן לענייננו.

11. לאחר ששמעתי את עדות המבקשת והמשיב, עיינתי בהוראות החוק ושקלתי את כלל נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

12. החוק למניעת הטרדה מאיימת נועד למנוע, באופן מידי ולתקופה קצובה, מעשים שיש בהם משום איום או הטרדה. בשים לב ללשונו הרחבה של החוק ולנגישותו (היעדר הגבלה של סמכות מקומית, היעדר אגרה וכו', ולעניין זה ראו: הט (ת"א) 33675-06-17‏ ‏משה אברמצייב נ' ירון דלבריאן (18.6.2017)), מחד גיסא, ונפקות מתן הצו מבחינת הפגיעה בזכויות יסוד של המשיב, מאידך גיסא, יש להגביל את מתן הצו רק למקרים בהם הונחה דעתו של בית המשפט כי המבקש הטריד את המשיב באופן וכי הוא עשוי לחזור ולעשות כן בעתיד.

נחה דעתי כי בנסיבות העניין התקיימות תנאים אלה.

13. כפי שהבהרתי למבקשת, טענות ביחס להשתלטות על שטחים משותפים או שימוש בכלי עבודה בשעות מוקדמות, אינן מהוות עילה למתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

יחד עם זאת, עדותה של המבקשת בדבר ההצעות המיניות שהפנה כלפיה המשיב, לאחר שהבהירה לו כי אלה אינן רצויות מבחינתה, הייתה מהימנה עלי. אין ספק כי הצעות אלה עולות כדי הטרדה המצדיקה מתן צו כמבוקש.

14. אשר על כן, אני מאריכה את תוקפו של הצו שניתן ביום 21.11.2024 למשך שישה חודשים.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, ל' חשוון תשפ"ה, 01 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.