החלטה

ביום 22.12.24 התקיים בפניי דיון במעמד שני הצדדים, לאחר שביום 15.12.24 ניתן כנגד המשיב צו הטרדה מאיימת במעמד צד אחד.

במהלך הדיון, העיד בפניי המשיב והשמיע טענותיו בהרחבה וכן העידה בפניי שוב המבקשת. בתום הדיון הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הצו שניתן כנגד המשיב במעמד צד אחד יוארך למשך שישה חודשים, כאשר יוכנס בו שינוי לפיו יאסר על המשיב להימצא במרחק 100 מ' מדירת מגורי המבקשת, מרכבה או ממקום עבודתה, במקום במרחק של 500 מ'. בנוסף הוסכם על מתן צו כנגד המבקשת, האוסר עליה ליצור קשר עם המשיב גם זאת למשך שישה חודשים.

ביום 23.12.24, הגיש המשיב בקשה לשנות את הצו המוסכם שניתן נגדו בדיון, כך שהאיסור להימצא 100 מ' מרכבה של המבקשת יבוטל, ותוקף הצו יעמוד על תקופה של חודש במקום שישה חודשים. טענות המשיב בתמצית, הן החשש כי יחנה בחניון או יעבור ליד רכבה של המבקשת מבלי לדעת שמדובר ברכבה, וכי עתה במשך שישה חודשים יחיה בחשש שמא עובר הוא ליד רכבה או מקום עבודתה, כאשר אין לו כל ידיעה היכן נמצא מקום עבודתה, להבדיל ממקום מגוריה.

בהחלטתי מיום 23.12.24, ביקשתי את תגובת המבקשת, וביום 25.12.24 הגישה המבקשת תגובתה לפיה היא מסכימה לבקשת המשיב לבטל את האיסור להימצא במרחק של 100 מ' מרכבה, אך מבקשת להותיר את תוקף הצו לשישה חודשים, תוך שציינה את כתובות מקומות עבודתה ומקום מגוריה.

נוכח הסכמת הצדדים, האיסור שהוטל על המשיב להימצא במרחק של 100 מ' מרכבה של המבקשת, יבוטל. יחד עם זאת לא מצאתי מקום להפחית מתקופת תוקף הצו, בהינתן שהמבקשת פירטה את כתובות מקום עבודתה, ובכך נתנה מענה לחששותיו של המשיב.

למען הסדר הטוב, יובא להלן נוסח הצו המלא כנגד המשיב, בהתאם להסכמות הצדדים בדיון מיום 22.12.24 ולהסכמה בעקבות בקשת המשיב, כדלקמן:

ניתן בזאת צו מניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב האוסר עליו בין במישרין ובין בעקיפין, בין במפורש ובין במשתמע:

א) להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום;

ב) לאיים על המבקשת;