1. זוהי בקשה למתן צו הטרדה מאיימת, במעמד צד אחד, בהתאם להוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן בהתאמה: החוק למניעת הטרדה מאיימת ו-הבקשה).

2.         על-פי האמור בבקשה, לפני מספר שנים הכירו המבקש ואחיו - העוסקים בתחום ההפקה המוזיקלית - את המשיב, שהינו ראפר. השניים, כך נטען, סייעו למשיב בתחום ההפקה המוזיקלית והפיקו עבורו את הקליפ הראשון שדרכו החל להתפרסם בציבור. ברם, היחסים בין הצדדים נותקו בשלב מסוים. נטען, לעניין זה, כי לאחר מכן החל המשיב להוציא את דיבתו של המבקש רעה. במוקד הבקשה אירוע שהתרחש, על פי הנטען, ביום 28.5.2023, שבמסגרתו - כך נטען בבקשה - תקף המשיב פיזית, ביחד עם אדם אחר, את המבקש. עוד נטען כי לאחר אירוע זה "שירבב" המשיב את שמו של המבקש באחד מפרסומיו ברשת החברתית "טיק טוק". הרקע להגשת הבקשה הינו פניותיהם של מספר עיתונאים למבקש, לפני מספר ימים, בבקשה לקבל את תגובתו לכתבה שצפויה להיות משודרת היום (13.9.2023) בטלוויזיה על אודות המשיב. נוכח פניות אלה של העיתונאים, טוען המבקש כי החל לחשוש שמא המשיב יממש את האיומים ש"פיזר" כלפי המבקש ואחיו, לאחר שתשודר הכתבה, ויפגע בו.

3. לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה מצאתי לדחותה כבר עתה, בהתאם להוראת סעיף 7(ה) לחוק למניעת הטרדה מאיימת.

סעיף 2(א) לחוק, אשר מגדיר מהי הטרדה מאיימת, קובע כי "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו". בהקשר זה חשוב לציין, כי המושג "הטרדה מאיימת" הוגדר בהצעת חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"א-2001 (הצ"ח 3028, ג' באב התשס"א, 23.7.2001), באופן הבא: "המושג 'הטרדה מאיימת' או במקורו בשפה האנגלית 'stalking' מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעות בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד"; וכן: "הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושת איום, לעתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה".

זאת ועוד, על הטוען להטרדה מאיימת להוכיח שני תנאים מצטברים; האחד - ראיות בדבר הטרדה או איומים חוזרים ונשנים, והשני קיומו של חשש סביר כי המטריד או המאיים יחזרו על התנהגותם (ראו, למשל, ע"א (מחוזי - חיפה) 5791-11-21 שמעוני נ' דקל, פיסקה 13 (5.12.2021)). ויובהר, בהקשר זה, כי המבחן לסיווגה של התנהגות מסוימת כ"הטרדה מאיימת", הוא מבחן אובייקטיבי כאשר ככלל אין הכוונה לאירוע חד פעמי אלא ל"דפוסי התנהגות מטרידים" הפוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של המבקש (שם, בפיסקאות 12-11)

4.         במקרה דנן, גם אם יש למבקש טענות בדבר פרסומיו של המשיב ברשתות חברתיות או בקשר עם אמירות שונות של המשיב כלפיו, הרי שלא הוכח בפניי כלל ועיקר, על יסוד התשתית העובדתית שצורפה, כי התבטאויות נטענות אלה עולות כדי הטרדה מאיימת במשמעות החוק ובהתאם לרף הראייתי הנדרש מקום בו מוגשת בקשה לפי החוק. לכל היותר ניתן לומר (מבלי להביע עמדה כלשהי לגופם של דברים) כי הדרך לבירורן הינה במסגרת דיונית אזרחית, ולא בגדר בקשה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת.

אשר לאירוע התקיפה הנטען - מדובר כפי העולה מן הבקשה באירוע חד-פעמי, שארע לפני למעלה משלושה חודשים (בסוף חודש מאי 2023), וכאמור ככלל אין מקום למתן צו לפי החוק כשמדובר באירוע חד-פעמי שהתרחש, כפי שנטען בענייננו, לפני זמן לא מועט. אציין, כי המבקש לא צירף אסמכתה המלמדת כי הגיש תלונה למשטרה בעקבות אירוע זה. מכל מקום, חששו של המבקש כי המשיב יתקוף אותו, המבוססת עתה אך ורק על הידיעה כי צפויה להיות משודרת כתבה חדשותית על אודות המשיב, אינה מצדיקה כשלעצמה מתן צו לפי החוק.

5. בנסיבות אלה, משהבקשה, בחלקה, מתייחסת לטענות שיש לבררן במסגרת דיונית אזרחית, ומשהטענות לגבי חששו של המבקש נסמכות, למעשה, רק על אירוע תקיפה נטען שארע לפני מספר חודשים, כאשר מאז אותו אירוע נטען - שלא ברור אם הוגשה לגביו תלונה למשטרה - לא נלמדת כל אינדיקציה ממשית כי בכוונת המשיב להטריד את המבקש, כי אז מצאתי הצדקה לדחיית הבקשה על אתר ובלא צורך לקיים דיון במעמד שני הצדדים (ראו והשוו, ע"א (מחוזי ת"א) 55566-11-21 כהן נ' שמיר (11.1.2022)). אבהיר, עם זאת, כי ככל שתתגבש תשתית עובדתית עדכנית ומבוססת כי בכוונת המשיב להטריד את המבקש, כי אז פתוחה הדרך בפניו של המבקש להגיש בקשה חדשה.

5. הבקשה נדחית, אפוא.

            המזכירות תסגור את התיק ותדוור את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשפ"ג, 13 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.