כללי

 

1.  לפניי בקשה להארכת תוקף החזקה בתפוסים למשך 180 ימים נוספים לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפסד"פ").

 

2.  כנגד המשיבים וחשודים נוספים מתנהלת חקירת משטרה בשילוב רשות המיסים בגין חשד לביצוע עבירות הלבנת הון, קשירת קשר לפשע, ייבוא סמים מסוכנים, ניהול נש"פ ללא רישיון, שימוש אסור במקרקעין וכן עבירות מס בהיקף של מאות מילוני שקלים.

 

3.  על פי החשד, החשודים העיקריים בפרשה ניהלו בצוותא חדא בנק מחתרתי בפזורת שבט מסעודין אל־עזאזמה בנאות חובב, לרבות מתן שירותים פיננסיים, ערבויות לעסקאות פיננסיות, הלוואות ועוד. עוד על פי החשד, המקור לעסקאות הוא בעבירות פליליות חמורות, לרבות עסקאות סמים ואמל"ח חוצות גבולות, בהיקפים כספיים עצומים. בעשותם כן, החשודים העיקריים עברו לכאורה את העבירות שצוינו לעיל ואף הקלו בביצוע עסקאות הסמים והאמל"ח הקשורות לשירותים הפיננסיים שניתנו עבורן.

 

4.  ניתן לחלק את החקירה בפרשה לשתי פעימות עיקריות: הפעימה הראשונה היא מיום 8/5/2024, אז הפכה החקירה הסמויה לגלויה ונתפס מידי החשודים העיקריים רכוש רב. ביום 10/10/2024 ניתנה החלטתי ביחס לבקשה להשבת תפוסים של החשודים שהוגדרו כמנהלי הנש"פ (ה"ת 53877-09-24).

 

5.  הפעימה השנייה היא מיום 31/7/2024, אז המשיבה החלה בחקירה גלויה כנגד מספר לקוחות של הנש"פ אשר ביצעו עסקאות פיננסיות בהיקפים גדולים. המשיבים נמנים על קבוצות הלקוחות, פרט למשיבה 6 שהיא טוענת לזכות ברכוש (אמו של המשיב 7) ושמה השתרבב בטעות לבקשה דנא.

 

6.  מהמשיבים נתפס רכוש רב, ובכלל זה נדל"ן, רכבים, כספים במזומן, חשבונות בנק, יתרות בחשבונות, תכשיטים, מסמכים, טלפונים, ועוד - הכל כמפורט במסמך שהוגש לעיוני בדיון שהתקיים בבקשה ביום 30/1/2025 וסומן אג/3.

 

החלטות קודמות שניתנו בפרשה באשר לתפוסים

 

7.  ביום 18/10/2024 ניתנה החלטתי ביחס לבקשת המשיבים 1, 2 ו-3 להחזרת התפוסים. הבקשה נדחתה, וזאת לצד הוראה על שחרור כלי רכב בתנאי "חלופת תפיסה".

 

8.  בערר שהגישו משיב 1 (ע"ח 3665-11-24) ומשיב 2 (ה"ת 37358-10-24) לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הגיעו הצדדים להסכמה ביחס לשחרור הרכבים בתנאי "חלופת תפיסה".

 

9.  ערר שהגיש המשיב 3 לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע נדחה (ע"ח 34324-11-24). על החלטה זו תלויה ועומדת בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון (רעת"ח 38634-01-25).

 

10.  משיב 5 הגיש בקשה להחזרת תפוס שנדונה בפני מותב אחר (כב' השופט ע' צברי, ה"ת 1628-08-24). הבקשה נדחתה, וזאת בכפוף לשחרור שני רכבים בתנאי "חלופת תפיסה". ערר שהוגש על החלטה זו על-ידי משיב 5 נמחק לבקשתו (ע"ח 66039-11-24).

 

 

 

11.  כאמו לעיל, משיבה 6 איננה רלוונטית לבקשה בהיותה טוענת לזכות ברכוש ולא חשודה. בהחלטתי בה"ת 14099-11-24 מיום 13/1/2025 דחיתי את בקשתה להשבת כספים במזומן שנתפסו בביתה וקבעתי כי אלו יוותרו תפוסים בידי המבקשת, הואיל וניתן לשייכם לבנה, המשיב 7. ערר שהוגש על החלטה זו תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ע"ח 20044-02-25).

 

12.  ביום 15/12/2024 במסגרת ה"ת 54999-10-24 דחיתי את בקשת בתו של המשיב 8 להשבת רכב שנתפס מהאחרון, תוך שקבעתי כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכחת טענתה כטוענת לזכות ברכוש. ערר שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע - נמחק (ע"ח 51691-12-24).

 

13.  המבקש 10 הגיש בקשה להחזרת תפוס, אשר נמחקה לבקשתו ביום 8/12/2024 במסגרת ה"ת 12227-10-24.

 

14.  ביום 25/11/2024, במסגרת ה"ת 25947-09-24, דחיתי את בקשת המשיב 11 להשבת שני רכבים שנתפסו מרשותו, וקבעתי כי אלו ישוחררו בתנאי "חלופת תפיסה".

 

15.  במסגרת ה"ת 69866-08-24 בעניינו של המשיב 12, הוריתי על שחרור שני רכבים שנתפסו ברשותו בתנאים של "חלופת תפיסה" (החלטות מיום 26/9/2024 ו-23/12/2024).

 

16.  הואיל ובהחלטות אלו נדרשתי בהרחבה לטענות הצדדים, לא מצאתי מקום להרחיב על השתלשלות העניינים ועל התשתית הראייתית כנגד המשיבים פעם נוספת. לנוחות הקורא, יצוין כי מהמשיבים נתפסו רכוש רב כאמור, וכן כי עיקר פעולותיהם כ"לקוחות" בנש"פ הוא ביצוע עסקאות פיננסיות (משיכות, העברות, הלוואות ועוד) בסכומים שנעים בין מאות אלפי ₪ למיליוני ₪.

 

הבקשה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים והתשובה

 

17.  בבקשה הנוכחית, עותרת המבקשת להמשך ההחזקה בתפוסים נוכח עתירה עתידית לחילוט. המשיבים מצדם מתנגדים לבקשה.

 

18.  בדיון שהתקיים ביום 30/1/2025 חזר ב"כ המבקשת על הבקשה. צוין כי התיק עבר לעיון פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי). הוגשו שני דו"חות סודיים (סומנו אג/1-אג/2) וכן הוגש מסמך (סומן כאמור אג/3) בו פורט הרכוש התפוס, כאשר תכלית התפיסה היא עתירה עתידית לחילוט. עוד הוטעם כי מדובר בפרשה רבת מעורבים בעלת תשתית ענפה, כאשר העבירות העיקריות הן עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון והשמטת הכנסה שהיא עבירת מקור לפי חוק זה. בפרשה עוד מאות "לקוחות", אם כי המשיבים אלו "הלקוחות" העיקריים בנש"פ לגביהם נאספו ראיות משמעותיות. נטען כי גם אם החשד הסביר לא התחזק, הרי התשתית הראייתית ברף גבוה כנגד כל המשיבים, ועל כן אין דרישה להראות התחזקות בכל דיון.

 

19.  למען שלמות התמונה יצוין, כי בהחלטתי מיום 28/1/2025 פטרתי את משיבים 3 ו-8 וכן את באי-כוחם להתייצב לדיון, הואיל ועניינם של התפוסים הקשורים למשיבים אלו תלוי ועומד בערכאות הערעור, וכן לאור כך שב"כ המשיב 3 במילואים. עוד קבעתי כי יתקיים דיון נפרד בעניינם של המשיבים 3 ו-8.

אשר למשיב 4, ולאחר עיון בחומר החקירה החלקי שהוצג לעיוני בעניינו, מצאתי כי אינו אחד מ"לקוחות" הנש"פ, שכן מדובר בחשדות לעבירות כלכליות אשר משיקים במובן מסוים לפעילות החשודים העיקריים בנש"פ. לפיכך, בעניינו של המשיב 4 יתקיים דיון נוסף במסגרתו תציג המבקשת את מלוא חומר החקירה, כפי שייקבע להלן.

אשר למשיבה 6, כאמור בסעיפים 5 ו-11 לעיל, זו השתרבבה בטעות לבקשה ואינה בגדר חשודה.

אשר למשיבים 2, 9, 7 ו-12, אלו לא התייצבו לדיון ואף לא הגיבו בכתב לבקשה להארכת התפוסים, כאמור בהחלטתי מיום להחלטתי מיום 5/1/2025.

משכך, ההחלטה בבקשה תינתן ביחס לכל המשיבים, פרט למשיבים 3, 4, 6 ו-8.

 

20.  ב"כ המשיבים, מנגד, התנגדו לבקשה.

ב"כ המשיב 1, עו"ד יריב נועם, טען כי החקירה אך בתחילתה ולא חוזק החשד הסביר. המשיבים בבקשה מוגדרים כלקוחות הנש"פ ולא מנהליו, אך עדיין לא ברור במה הם חשודים, ומכל מקום יש לבצע את ההבחנה בין המנהלים לבין הלקוחות. נטען כי המוצגים שנתפסו, ובכלל זה סכומי כסף ומכשירי ספירת כסף, נדרשים למשיב 1. אשר לרכבים שנתפסו מידי המשיב 1 - נטען כי אם החשד הסביר אינו בעצמה הנדרשת, יש להורות על שחרורם ללא כל תנאי.

ב"כ המשיב 1 השלים טיעוניו בכתב ביום 12/2/2025. נטען כי התשתית בעניינו של המשיב 1 חסויה, ועל-כן אין באפשרותו לטעון האם מעשיו של המשיב 1, ובכלל זה עבירה של התחמקות מתשלום מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, נכנסים תחת גדרו של סעיף (17ב) לתוספת הראשונה בחוק איסור הלבנת הון. עוד נטען כי המשיב 1, החשוד כ"לקוח" בנש"פ, אינו יכול להיחשב כמי שעבר עבירת מס "בתחכום" כקבוע בסעיף (17ב)(ב) לתוספת. כך או כך, שב וטען ב"כ המשיב 1 כי התשתית הראייתית דלה ואינה מלמדת בהכרח על חשד לביצוע עבירות מס ועבירות הלבנת הון.

ב"כ המשיב 4, עו"ד נאסר עמאר, טען כי מרשו נחקר פעם נוספת ואין לדעת מהן החשדות המיוחסים לו. נטען כי מכשירי הטלפון התפוסים שייכים לבני משפחתו וכך גם התכשיטים שנתפסו.

ב"כ המשיב 5, עו"ד יוסי לין, הסכים להמשך ההחזקה בתפוסים בדמות נדל"ן, כסף מזומן, חשבונות הבנק והיתרות. אשר לשני הרכבים ששוחררו בתנאי "חלופת תפיסה", אלו טרם שוחררו מאחר והמשיב 5 לא עמד בתנאים שנקבעו. כך או כך, נטען כי יש להשיב את הרכבים ללא כל תנאי, שכן בשלב הזה על המבקשת להציג ראיות משמעותיות יותר מאלו שהוצגו בהליכים המוקדמים. נטען כי שמו של המשיב 5 נרשם בפנקסים שנתפסו באופן משובש, ומכל מקום התשתית הראייתית הקיימת איננה מאפשרת המשך תפיסת הרכוש בתנאים שנקבעו.

ב"כ המשיב 10, עו"ד סאלח עמשה, טען כי למרשו נגרם עוול עצום. לדידו, יש להציג התקדמות משמעותית בתשתית הראייתית כנגד המשיב 10 בפרט, והדבר לא נעשה. נטען כי המשיב בעל הכנסה חוקית התואמת את הסכום שנתפס בחשבון הבנק שלו, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם החשדות כנגדו בפרשה זו.

ב"כ המשיב 11, עו"ד יאיר דרייגור, טען כי מאז החקירה האחרונה של מרשו במשטרה לפני כחצי שנה, דבר לא נעשה בהיבט החקירתי. עיקר הראיות כנגד המשיב 11 הן תיעוד שמו בפנקסים שנתפסו בנש"פ, אולם אין מדובר בראיה משמעותית. ב"כ המשיב 11 הציג עוד הסכמה שנתנה היחידה החוקרת בפרשה זו לשחרר רכב תפוס בסכום הפקדה נמוך משמעותית מזה שנקבע בעניינו.

 

דיון והכרעה

 

21.  לאחר שעברתי על חומר החקירה ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי להורות על המשך ההחזקה בתפוסים למשך 180 יום נוספים. להלן יובאו נימוקיי.

 

22.  המסגרת החוקית והמשפטית תוארה בהרחבה בהחלטות הקודמות בעניינם של המשיבים, כפי שפורט בסעיפים 7-15 דלעיל, ולא ראיתי מקום לחזור עליה. די אם אציין כי תכלית תפיסת הרכוש בתיק זה מבוססת על עתירה עתידית לחילוט מטעם המבקשת, כפי שנקבע בבש"פ 1359/17 מדינת ישראל נ' ברוך [פורסם בנבו] (15.3.2017).

 

23.  ניתן לומר כי ההכרעה בבקשה דנא היא שאלה של איזונים: מחד גיסא, זכותם של המשיבים לקניינם והצורך לקבוע אמצעי שפגיעתו בקניין פחותה; ומאידך גיסא, מתן סעד אפקטיבי שיבטיח את מימוש החילוט לאחר הרשעה, שישמר את ערך הנכסים התפוסים וימנע את הברחתם.

 

24.  כפי שנקבע בהחלטות קודמות, קיים כנגד המשיבים "פוטנציאל חילוט": החשדות כנגד המשיבים מקימים יסוד סביר לכך שאם יוגש כתב אישום כנגדם והם יורשעו בעבירות המיוחסות להם - אפשר יהיה להורות על חילוט הרכוש בסיום ההליך הפלילי.

 

25.  עיינתי בשנית בתיקי החקירה בעניינם של המשיבים. קיים חשד סביר הקושר את המשיבים לעבירות המיוחסות להם, כפי שיפורט להלן:

㈠  המשיב 1 חשוד כמי שביצע פעולות פיננסיות בנש"פ בסכום כולל של למעלה מ-10 מיליון ₪ (הפקדות, משיכות והעברות) בין החודשים ינואר 2024-מאי 2024. הראיות הקושרות את המשיב 1 לעבירות אלו סומנו על-ידי אג/4-אג/8.

㈠  המשיב 2 חשוד כמי שביצע פעולות פיננסיות בנש"פ בסכום כולל של למעלה מ-1.18 מיליון ₪ (הפקדות, משיכות והעברות) בין החודשים פברואר 2024-מרץ 2024. הראיות הקושרות את המשיב 2 לעבירות אלו סומנו על-ידי אג/9-אג/14.

㈠  המשיב 5 חשוד כמי שביצע פעולות פיננסיות בנש"פ בסכום כולל של 934,000 ₪ (הפקדות, משיכות והעברות) בין החודשים דצמבר 2023-אפריל 2024. הראיות הקושרות את המשיב 5 לעבירות אלו סומנו על-ידי אג/20-אג/24.

㈠  המשיב 7 חשוד כמי שביצע פעולות פיננסיות בנש"פ בסכום כולל של כ-800,000 ₪ (הפקדות, משיכות והעברות) בין החודשים נובמבר 2023-פברואר 2024. הראיות הקושרות את המשיב 7 לעבירות אלו סומנו על-ידי אג/25-אג/30.

㈠  המשיב 9 חשוד כמי שביצע פעולות פיננסיות בנש"פ בסכום כולל של למעלה מ-8.4 מיליון ₪ (הפקדות, משיכות והעברות) בין החודשים דצמבר 2023-אפריל 2024. הראיות הקושרות את המשיב 9 לעבירות אלו סומנו על-ידי אג/35-אג/39.

㈠  המשיב 10 חשוד כמי שביצע פעולות פיננסיות בנש"פ בסכום כולל של למעלה מ-4.4 מיליון ₪ (הפקדות, משיכות והעברות) בין החודשים ינואר 2024-מרץ 2024. הראיות הקושרות את המשיב 10 לעבירות אלו סומנו על-ידי אג/40-אג/44.

㈠  המשיב 11 חשוד כמי שביצע פעולות פיננסיות בנש"פ בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון ₪ (הפקדות והעברות) בין החודשים דצמבר 2023-מאי 2024. הראיות הקושרות את המשיב 11 לעבירות אלו סומנו על-ידי אג/45-אג/49.

㈠  המשיב 12 חשוד כמי שביצע פעולות פיננסיות בנש"פ בסכום כולל של כ-800,000 ₪ (משיכות והעברות) בין החודשים דצמבר 2023-אפריל 2024. הראיות הקושרות את המשיב 12 לעבירות אלו סומנו על-ידי אג/50-אג/54.

 

26.  לאחר עיון, ניתן לומר כי ליבת הראיות הקושרות את המשיבים לעבירות המיוחסות להם היא תיעוד של הפעולות הפיננסיות, כפי שתועדו בספרים ופנקסים שנתפסו במתחם ביתם של החשודים העיקריים. זו היתה ועודנה הראייה הקונקלוסיבית כנגד כל אחד מהמשיבים.

 

27.  לצד תיעוד הפעולות, חומרי החקירה בעניינם של המשיבים 1, 2, 5, 7, ו-9 עד 12 מלמדים כי אלו אינם בעלתי איתנות כלכלית מספקת בכדי להחזיק ברכוש התפוס. מבלי לפרט את מלוא הראיות נוכח השלב ההיולי בו מצויה החקירה, ניתן לקבוע ברף הראייתי הדרוש להליך זה כי כלל המשיבים בעלי הכנסות חוקיות נמוכות בהשוואה לשווי התפוסים. בנוסף, עיון בחקירותיהם של המשיבים אל מול הראיות שנאספו ביחס ליכולותיהם הכלכליות, מאפשר לקבוע כי לא ניתנו הסברים מניחים את הדעת מצד המשיבים לרכוש שנתפס. זאת, הן ביחס להכנסה כדין מיגיעה אישית והן ביחס לכל תקבול כספי אחר, שלא הוכחו על-ידי מי מהמשבים, ולוּ לכאורה.

 

28.  עיקר טענות המשיבים בהליך זה היא כי יש מקום להציג חיזוק ממשי של התשתית הראייתית. ב"כ המשיבים אף ביקשו להקיש מהליכי מעצר לצורכי חקירה; וכשם, כן כאן: כפי שבהארכת מעצר מתקדמת נדרשת המשטרה להציג חיזוק של החשד הסביר, כך גם בבקשה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים. לטענת ב"כ המשיבים, אם התשתית הראייתית העיקרית בדמות תיעוד הפעולות של המשיבים כ"לקוחות" בנש"פ נותרה בעינה, ואינה בעצמה ראייתית גבוהה - אזי על בית המשפט לאזן זאת בשחרור התפוסים, או למצער חלק מהם.

 

29.  עלי לחלוק על עמדת ב"כ המשיבים. כידוע, נטל ההוכחה המוטל על המבקשת בשלב הזה, בו טרם הוגש כתב אישום, הוא הרף הראייתי של יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה, בדומה לרף הראייתי הנדרש לצורך מעצרו של אדם בטרם הגשת כתב אישום (ר' בש"פ 8353/09 מגאלניק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2009)). ברגיל, עת המשטרה מבקשת להאריך את תוקף ההחזקה בתפוסים מכוח סעיף 35 לפסד"פ, עליה להציג תשתית ראייתית מספקת. גם בשלב זה קיימת מעין 'מקבילית כוחות' בין הבסיס הראייתי לבין הקיף התפיסה ותוקפה, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה בהליכי מעצר עד תום ההליכים. הדברים אמנם נקבעו בהליכי החזקת תפוס לאחר הגשת כתב אישום, אולם דומה שכוחם יפה גם לשלב שלפני הגשתו:

"במסגרת ההחלטה בדבר מתן צו זמני יש משמעות לעוצמת התשתית הראייתית הלכאורית הקיימת נגד הנאשם, במובן זה שתתקיים "מקבילית כוחות" בין עוצמת הראיות לבין היקף הרכוש שייתפס. ככל שהתשתית הראייתית נגד הנאשם דלה יותר, וככל שהמקרה מעלה שאלות פרשניות המפחיתות מן הסיכוי שהנאשם יורשע בסופו של הליך, כך תפחת הנכונות להורות על תפיסתו של מלוא פוטנציאל החילוט -ולהיפך" (ר' ע"פ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים [פורסם בנבו] (8.4.2018)).

 

30.  כשם שהתחזקות החשד הסביר אינה בבחינת תנאי להארכת מעצר לצורכי חקירה (ר' למשל בש"פ 8841/13 דבאש נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.12.2013); עמ"י (מח' ב"ש) 64098-06-24 מדינת ישראל נ' אלסאנע [לא פורסם] (28.6.2024); עמ"י (מח' ב"ש) 46046-02-22 מדינת ישראל נ' פלוני [לא פורסם] (21.2.2022)), כך הם פני הדברים, לטעמי, גם בשלב של הדיון בסעדים הזמניים ברכוש מכוח הפסד"פ.

 

31.  יצוין כי בהחלטתי מיום 23/12/2024 בגדרו של הליך זה, בבקשה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים של החשודים העיקריים בפרשה (מנהלי הנש"פ), קבעתי כי החשד הסביר כנגדם התחזק, תוך שהפניתי בסעיף 18 לראיות שהתווספו (מסמכים שסומנו אג/1-אג/14 בהחלטה דהתם). נוסף על כך, בדיון שהתקיים ביום 30/1/2025 הוצגו לעיוני שתי ראיות קבילות חדשות (סומנו אג/55-אג/56) שאף בהן יש משום חיזוק משמעותי לחשדות כנגד מנהלי הנש"פ. סבורני אפוא, כי ראיות אלו מחזקות את החשדות גם כנגד המשיבים, וזאת הגם כי לא מדובר בתוצרי פעולות חקירה הקשורים אליהם במישרין. יפים לעניין זה, בשינויים המחויבים, הדברים שנקבעו בבש"פ 6350/98 רוזנשטיין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.10.1997):

"בחקירה מסועפת וסבוכה כזו שהמשטרה מבוססת בה - חקירה שעניינה אנשים רבים הקשורים בדרכים שונות אלה-אל-אלה - "חידוש" בחקירה אין פירושו בהכרח אך ראיות המסבכות במישרין את החשוד במעשי העבירה המיוחסים לו. אם יש בידי המשטרה חומר חקירה - כולל חומר מודיעיני - הקושר את החשוד גם למעשי העבירה בהם מדובר ובאותו הקשר גם לאנשים אחרים; ואם במהלך החקירה נוסף חומר ראיות ראוי לגבי אותם אנשים אחרים הקשורים לחשוד באותם מעשי עבירה; ניתן לראות בחומר ראיות זה "חידוש" המצדיק שיקול אם להמשיך ולעצור את החשוד אם לאו".

 

32.  בהשלמת טיעון מטעם המשיב 1, טען בא-כוחו כי ספק אם החשדות המיוחסים למשיב 1 עונים על תנאי סעיף (17ב) בתוספת לחוק איסור הלבנת הון, ביחס לעבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. אין בידי לקבל טענה זו. המשיב 1 הוא הלקוח "הבכיר" מבין לקוחות הנש"פ, וכאמור פעילותו הפיננסית מסתכמת בסך של למעלה מ-10 מיליון ₪ בין החודשים ינואר 2024-מאי 2024 בלבד. פעולות אלו, לרבות הפקדות של כספים במטבעות שונים בנש"פ, נעשו שלא כדין והרחק מעיניהן של רשויות המס. סכום זה גבוה פי כמה מונים מהקבוע בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון. קיים אפוא חשד סביר מבוסס כי מדובר ב"עבירת מקור", ומכאן גם החשד כי המשיב 1 ביצע פעולות ברכוש אסור בניגוד לסעיפים 3 ו-4 לחוק זה.

 

33.  בסיכומם של דברים, הריני לקבוע כי קיים כנגד המשיבים "פוטנציאל חילוט", קרי שהראיות הקיימות מקימות חשד סביר לביצוע עבירות מס וכן עבירות הלבנת הון על-ידי המשיבים, ובאם יוגש כתב אישום והם יורשעו במיוחס להם - ניתן יהא לחלט את הרכוש שנתפס מכוח "רכוש בשווי" לפי סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון. כמו-כן, קיימת מידתיות בצווי התפיסה שהוצאו בעניינם של המשיבים, הואיל וחלק רב מהרכוש שנתפס שוחרר למשיבים, בדגש על הרכבים ששוחררו בתנאי "חלופת תפיסה", חלקם אף בסכומי הפקדה נמוכים מהמקובל בפסיקה.

 

34.  אגב כך יודגש, כי מדובר בבקשה ראשונה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים. מדובר בחקירה מורכבת ומסועפת, הכוללת מספר לא מבוטל של חשודים וחומר חקירה רב היקף. לא שוכנעתי כי חלף זמן ניכר או כי היחידה החוקרת שוקטת אל השמרים באופן המצדיק את שחרור התפוסים ללא תנאים ממשיים, כעתירת ההגנה.

 

35.  משקבעתי כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות, שאף התחזק מאז החלה החקירה, ונוכח התכליות המובהקת בחילוט התפוס, הן ההרתעתית - על מנת "שלא יצא חוטא נשכר"; והן והקניינית - לצורך "הוצאת בלעו של הגזלן מפיו", מצאתי כי הבקשה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים מידתית ואף מאזנת כראוי בין השיקולים השונים.

 

36.  לאור כל המפורט, דין הבקשה להארכת תוקף ההחזקה ברכוש שנתפס בידי המשיבים 1, 2, 5, 7, ו-9 עד 12 להתקבל. לפיכך, אני מורה על הארכת תוקף ההחזקה בתפוסים ב-180 ימים נוספים החל ממועד פקיעת הצו הקודם.

 

 

 

 

 

 

37.  בהתאם לאמור בסעיף 19 דלעיל, המבקשת וב"כ המשיבים 3, 4 ו-8 יגישו הודעה מוסכמת לקביעת דיון בבקשה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים. למען הסר ספק, תוקף ההחזקה בתפוסים ביחס למשיבים אלו יוארך עד החלטה אחרת.

 

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

 

תיק החקירה מוחזר למבקשת באמצעות המזכירות.

 

זכות ערר כחוק.

 

 

ניתנה היום, י"ח שבט תשפ"ה, 16 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.