25. רפאל עגיב

בית משפט השלום בראשון-לציון

[24.01.2025]

כבוד השופט יובל קדר

באמצעות רס"מ דימה לוינשטיין

בנוגע לנכס ברחוב אברהם הילל 3 רמלה התפוס ברישום. עיון במסמכים העלה חשד סביר, בעוצמה מספקת לשלב זה של ההליך, כי המשיב 11 מעורב בעבירות הלבנת הון ועבירות על פקודות מס הכנסה. אדרבה בעניינו של המשיב 11 קיים חשד נוסף כי היה מעורב באופן ישיר בהשגת הנכס שלא בדרך חוקית.

אין זה מיותר לציין כי המשיב לא ניפק הסברים ותימוכין למימון רכישת הדירה (לא נלקחה משכנתא) והכחיש כי נרשמה דירה על שמו בעת שאחר מימן את רכישתה.

המשיבה 12

על בסיס החומרים בהם עיינתי בכל הקשור לשני הנכסים בעיר לוד, מצאתי כי קיים חשד סביר כי המשיבה 12 מעורבת בעבירות הלבנת הון ועבירות על פקודות מס הכנסה. עוד אציין כי דבריה בחקירות לא נתנו מענה לפערים בין רכישת הדירות לבין העדר תימוכין להעברת הכסף עבור אותן הרכישות.

החשד המרכזי הוא כי הנכסים הנ"ל מצויים למעשה בבעלות אדם אחר והם נרשמו על שם המשיבים 11 ו-12 ובהתאם ניתנו הצהרות כוזבות והתקבל פטור ממיסים על עסקאות המקרקעין וכן בוצעו עסקאות נוספות ברכוש האסור, כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון.

בנסיבות אלה, מצאתי כי קיימת עילת תפיסה להבטחת חילוט עתידי, קיים פוטנציאל לחילוט, כאשר שווי התפוסים אינו עולה על היקף העבירה, ובעניינו שווי הרכוש התפוס (אף מבלי לקבל הערכה מדויקת לגביו) הוא באופן אינהרנטי שווה להיקף פוטנציאל החילוט.

ברי כי קיים אינטרס ציבורי בהמשך תפיסתם, בדרך של איסור דיספוזיציה, לצורך חילוט עתידי. אינטרס זה גובר על האינטרס האישי של המשיבים 11 ו-12 ולא הוצג כל טעם דחוף אחר או נזק מידי, אשר מלמד על פגיעה חמורה במשיבים, זולת העובדה כי רישום הערת האזהרה מעיב עליהם. בנסיבות אלה אין מקום לבחון חלופת תפיסה מקילה יותר, מה גם שתפיסה רישומית זו היא כאמור מידתית ומתונה.

המדובר בחקירה מורכבת מאוד, זולת נכסיהם של המשיבים ישנם נכסים נוספים תפוסים ועורבים רבים אחרים, בנסיבות אלה יש לאפשר פרק זמן נוסף לחקירה. ניתן יהיה לשוב ולבחון את קצב התקדמות החקירה בתום התקופה.

בשולי הדברים טענו ב"כ המשיבה 11 כי העיצום הכספי הוא בגין כספי שכירות מאותם נכסים ואולם רווחים אלה אינם במרכז החקירה כאן, הם מאוחרים לעבירה המרכזית ועל כן אותו ההליך המינהלי אליו הפנו, לא מסיים את ההליך בעניינו.

בהתאם לדין יש לשמור על מידתיות ואיזון בין כלל השיקולים - מורכבות וחומרת החשדות; חלוף הזמן מאז תפיסת הנכסים; שווי העבירות; שווי התפיסה בפועל.

בשלב זה לאור האמור לעיל, כאשר מדובר בהארכה ראשונה של תוקף החזקת התפוסים, כאשר מדובר בפעולה מידתית של תפיסה רישומית בלבד שמולה לא עומד צורך קונקרטי אחר, ונוכח מורכבות החקירה, היקפה ועמידה ביחס שבין שווי התפיסה לשווי העבירה, מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות על הארכת התפיסה ב- 180 ימים כמבוקש עד ליום 12.7.25.

באשר לטל"ס של המשיב 12

המשיב 12 נתן את הקוד בחקירה ואף קשר את אחד הטלפונים להעברות כספים וברי כי פוטנציאל הנתונים שקיים בטלפונים לקידום החקירה הוא רלוונטי ביותר והשאלה היא מועד מיצוי הראיות והחזרת המכשיר.

אך מובן כי החזרת המכשיר מותנית בויתור על כלל הראיה הטובה ביותר (אף אם הראיות ישמשו בסוף גם נגד אחרים ניתן יהיה לקבלן, נוכח התפתחות הפסיקה שהכירה בהצגת טעם המניח את הדעת ותימוכין לכך שאכן ההעתק זהה למקור).

היחידה החוקרת לא העבירה כל התייחסות באשר לצורך קונקרטי בהמשך החזקת התפוס אך גם לא ציינה האם ההעתקה הושלמה.

אשר על כן אני מורה כי הטלפונים יועתקו, אם הדבר לא נעשה עד עתה, ויוחזרו למשיב לא יאוחר מיום 27.2.25.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשפ"ה, 24 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.