ה”ת 1893/12/23 – לואי אבו פנה נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בחדרה |
|
|
|
ה"ת 1893-12-23 אבו פני נ' מדינת ישראל
תיק חיצוני: 465875/2023 |
לפני |
כבוד השופטת עידית פלד
|
|
מבקש |
לואי אבו פנה |
|
נגד
|
||
משיבה |
מדינת ישראל |
|
|
||
החלטה
|
||
בפניי בקשה להחזרת תפוס - אופנוע מסוג ב.מ.וו מ.ר. 7610154, אשר היה מעורב בביצוע עבירות תעבורה.
האופנוע נתפס עקב אירוע בתאריך 19.10.23 בו נהג לא נענה להוראות שוטרים לעצור במחסום וברח מהמקום תוך כדי שהוא נוסע בניגוד לכיוון התנועה, ובהמשך האופנוע ננטש בתחנת דלק; ומיוחס חשד לעבירות של אי ציות להוראת שוטר, נהיגה בניגוד לכיוון התנועה, נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים, ונהיגה בזמן פסילה.
ביום 11.12.23 הגיש המבקש בקשה לשחרור האופנוע.
בבקשה נטען, כי המשיבה תפסה את האופנוע ומחזיקה אותו אצלה בלא שיש לה סמכות לכך, שכן לא בוצעה ברכב כל עבירה אשר מצדיקה תפיסתו או החרמתו מעבר לחודש ימים; וכי המבקש שיתף פעולה עם היחידה החוקרת ונחקר בגין אירוע תעבורתי (של אי ציות להוראות שוטר ונהיגה בקלות ראש) פעמיים, אולם היחידה החוקרת ממניעים פסולה החליטה להחזיק את האופנוע אצלה, ככל הנראה כאמצעי לחץ כדי להוביל לקו חקירה מתאים, ומטעמים השמורים עמה. עוד נטען, כי החשדות של אי ציות להוראות שוטר ונהיגה בקלות ראש אינם מצדיקים תפיסת האופנוע, גם לא לצרכי חקירה, ובמיוחד לא לתקופה כה ארוכה, כאשר פעולות החקירה נסתיימו.
המשיבה התנגדה לבקשה בציינה כי מדובר בתיק בעל עבירות חמורות ביניהם אי ציות להוראת שוטר, נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב, נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה בניגוד לכיוון התנועה; והאופנוע תפוס כמוצג בתיק החקירה; והיחידה החוקרת מתכוונת ללכת בהליך של חילוט; ומן הצדק יהיה להשאיר את האופנוע בחזקת המשטרה עד לסיום הליך החקירה בתיק והגעה לחקר האמת בכל מה שקשור לזהותו של הנהג ולפעולות חקירה נדרשות.
היום 27.12.23 התקיים דיון בבקשה.
ב"כ המבקש טען, כי המבקש הוא הבעלים הרשום של הרכב; כי החקירה הסתיימה והמבקש קיבל זימון למשפט לתאריך 4.2.24; כי בעבירות תעבורה הסמכות הינה להשבתה מנהלית של 30 ימים בלבד; ואין עילה לחילוט; וכן נטען כי בכוונת המבקש למכור את האופנוע.
נציג המשיבה טען, כי החקירה אכן הסתיימה, והתיק יועבר לתביעות; וכי מדובר בחשד לעבירות תעבורה חמורות, וכי המשך תפיסת הרכב דרוש כראייה בתיק, ולצורך בקשה לחילוט.
תיק החקירה הוגש לעיוני.
דיון
עיינתי בבקשה ובתגובה ובתיק החקירה, ושקלתי טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים בפני.
סעיף 32 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי מסמיך שוטר " ...לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה". בהתאם לכך, מוקנית לשוטר סמכות לתפוס חפץ בהתקיים אחת מן החלופות המנויות בסעיף זה.
כמו כן קיימת עילת תפיסה נוספת - תכלית של הבטחת חילוט עתידי בסיום המשפט, כפי שמורה סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי.
סעיף 34 לפסד"פ מאפשר לבית המשפט להורות על שחרור התפוס, בין מועד התפיסה לבין סיום הליכי החקירה או המשפט, והחזרתו לבעל הזכות בו בתנאים שיקבע להבטחת תכלית התפיסה. בהקשר זה, מתחייב איזון הולם בין קנין הפרט לבין צרכי הציבור והגשמת תכלית ההליך הפלילי (בש"פ 555/07 מוחמד יחיא נ' משטרת אריאל (פורסם בנבו, 06.03.2007)). דהיינו: יש לבחון אם קיימת "חלופת תפיסה" אשר תגשים את מטרת התפיסה בדרך שתפגע פחות בזכות הקניין של בעל הזכויות בנכס, כשנקודת האיזון בין האינטרסים המנוגדים משתנה או עשויה להשתנות ככל שחולף הזמן.
בענייננו, עולה כי האופנוע מושא הבקשה היה מעורב בביצוע עבירות תעבורה,- מעורבות אשר הקימה עילה לתפיסת האופנוע, אשר יש יסוד סביר להניח כי באמצעותו בוצעו עבירות; וכן הוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל העבירות; ותפיסתו דרושה לשם הבטחת חילוט עתידי - ולפיכך קיימת עילה לתפיסת האופנוע בהתאם לסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי.
באשר לטענה שבמקרה מסוג זה מוסמכת המשטרה להורות על השבתת האופנוע לפרק זמן קצוב בתוקף סמכותה לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה - הרי שליחידה החוקרת מוקנית הסמכות לתפוס רכב שנעברה בו עבירת תעבורה גם מכח סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (ראו בש"פ 3434/21 יוסף אלנאשף נ' מדינת ישראל (נבו 15.06.2021) פסקאות 29-32).
ובאשר לטענה שאין עילה לחילוט - הרי שככל ויוגש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט, השאלה האם יש עילה לחילוט תתברר במסגרת אותו הליך.
מכל האמור עולה, כי קיימת למשטרה במקרה שלפנינו סמכות תפיסה עקרונית; ואני סבורה כי בנסיבות המקרה דנן, נוכח פרק הזמן בו האופנוע מוחזק בידי המשיבה, ופעולות החקירה הרבות שבוצעו בתיק; ובהתחשב בשלב המתקדם של החקירה - בשלב העברה לתביעות; - באיזון בין הזכויות השונות - זכותו הקניינית של המבקש לבין האינטרס הציבורי שבהגשמת תכלית ההליך הפלילי והעובדה כי הרכב עשוי לשמש כראיה בהליך משפטי, ודרוש לשם הבטחת חילוט עתידי; אני סבורה כי תפיסתו של האופנוע עודנה הכרחית להגשמת המטרה לשמה הוא נתפס; ובשלב זה, כאשר טרם התקבלה החלטה בעניין הגשת כתב אישום ועתירה לחילוט, יש מקום לקבוע דיון נוסף על מנת לבחון אם ניתן להשיג את מטרות התפיסה תוך פגיעה פחותה בקניינו של המבקש, ולשקול האם ניתן לשחרר את האופנוע באופן ובתנאים מידתיים.
לפיכך, נקבע להמשך דיון בבקשה ליום 11.1.24 בשעה 08.30.
ההחלטה תומצא לצדדים.
ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ד, 27 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.