1.         בפניי בקשה להארכת תוקף צווים לתפוסים, שתפסה המבקשת, בעת פשיטה על המשיב. המשיב חשוד במגוון עבירות כלכליות, הלבנת הון, העלמת מס ועבירות על חוק המע"מ באמצעות החברה שבבעלותו, מ.ח באסם בנייה ניהול והשקעות בע"מ (להלן: "החברה"), בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כשעניינן העיקרי הוא הפצה וקיזוז חשבוניות פיקטיביות.

2.         במסגרת פרשייה זו נחקרו עשרות חשודים ובוצעו פעולות חקירה רבות. המבקשים פתחו בחקירה גלויה בתיק ביום 9.7.23 בעקבות חיפוש בביתו של המשיב, אשר במסגרתו נתפסו, בין היתר, המחאות ושטרות כסף מזומן (להלן: "התפוסים").

3.         המבקשים הגישו בקשה לקבלת צווים שיפוטיים במעמד צד אחד לתפיסת נכסי המשיב למשך 180 יום (להלן: "הצווים"), עד ליום 28.2.24.

ביום 9.8.23 נחתם הסכם בין הצדדים ביחס לשחרור חלק מהתפוסים במסגרתו סוכם כי סך של 400,000 ₪ שהתקבל משיקים תפוסים שנפרעו יישאר ברשות האפוטרופוס הכללי עד ליום 30.4.24 (להלן: "הסך התפוס בהסכמה") ויתרת השיקים התפוסים שטרם נפרעו, תשוחרר ותוחזר למשיב.

4.         מהבקשה עולה כי החקירה בתיק הסתיימה וכי תיק החקירה הכולל חומרים בהיקף גדול הועבר לפרקליטות ביום 10.1.24 לשם בחינת הגשת כתב אישום. לאור מורכבות החקירה התבקש בית המשפט להאריך את תוקף הצו להחזקת התפוסים לתקופה נוספת של 180 ימים תוך שנטען כי לוח הזמנים, בשים לב לכך שתחילת החקירה היא בשנת 2023, אינו חריג. רשימת התפוסים פורטה בסיפא לבקשה.

5.         ב"כ המשיב התנגד לבקשה וטען כי בשל החזקת הכספים בידי המבקשים ועל רקע ההוצאות של החברה, ירידת הרווחיות והעלאת שיעור ניכוי המס במקור, מתקשה החברה בהתנהלותה השוטפת ומתקשה לעמוד בהתחייבויותיה.

טען כי תפיסת הכספים של המשיב אף פוגעת ביכולתו של המשיב להתקיים בכבוד, שעה שעומדת לו חזקת החפות, וכי הוא מפרנס 7 ילדים הסמוכים על שולחנו.

טען כי חלק גדול מהכספים אינם שייכים למשיב אלא לבני משפחתו, אשר אינם בגדר חשודים, ולכן המשך תפיסת הכספים של בני המשפחה עומדת בסתירה להוראות הדין והפסיקה.

טען כי במסגרת הנכסים התפוסים נתפסו מזומנים במטבע זר - דולר ארה"ב, שחלקם התקבלו עוד לפני התקופה הרלוונטית לחקירה ובנסיבות אלה, לא מדובר ברכוש שהושג בעבירה וממילא לא הייתה סיבה לתפוס אותם.

טען כי הצווים בתוקף מיום 9.7.23 למשך 180 יום, עד ליום 28.2.24, להוציא הסך התפוס בהסכמה, וכי לאחר מועד זה היה על המבקשים להשיב התפוסים וכי המבקשים המשיכו להחזיק בתפוסים שלא כדין. טען כי הבקשה הוגשה באיחור של כחודש וחצי ועל כן יש לדחות את הבקשה.

6.         ביום 27.5.24 התקיים דיון בפניי במסגרתו חזרו הצדדים על טיעוניהם. במסגרת הדיון הגיש ב"כ המבקשים דו"חות סודיים, מכתב ידוע לחשוד, העתק מייל מפרקליטות מחוז צפון וצו חיפוש ובו מפורטים התפוסים שנתפסו בביתו של המשיב.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

7.         סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה"), קובע כדלקמן:

"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה."

בפסיקה נקבע שהדרישה הראייתית של "יסוד סביר להניח" דומה לרף הראייתי הנדרש לצורך מעצרו של אדם בטרם הגשת כתב אישום, דהיינו "חשד סביר" לביצוע העבירה (בש"פ 8353/09 מגאלניק נ' מדינת ישראל, 26.11.09).

משנתפסו חפצים, רשאי המבקש לבקש את השבתם מכוח סעיף 34 לפקודה. בית המשפט מוסמך להורות על המשך החזקתם, על השבתם ורשאי הוא להתנות את ההשבה בתנאים שיקבע.

8.         בהתאם לפסיקה, תפיסה יכולה לשמש למספר תכליות; תכלית מניעתית - ביחס לחפץ שעלול לשמש לביצוע עבירה שטרם נעברה, תכלית ראייתית - אם החפץ עשוי לשמש ראייה בהליך המשפטי או תכלית של חילוט - אם בחפץ נעשה שימוש לצורך ביצוע עבירה או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה (ר' רע"פ 7600/08 אברם נ' מדינת ישראל (7.4.2009), בש"פ 8793/12 מדינת ישראל נ' אברהים סעדי (17.12.2012), בש"פ 5564/14 אהוד טננבאום נ' מדינת ישראל (18.9.2014)).

9.         תפיסת נכס לצורך הליך פלילי כרוכה מאליה בפגיעה בזכות בעל הקניין וכנגדה עומד אינטרס הציבור לאפשר חקירת עבירות והעמדת עבריינים לדין. בהקשר זה, נדרש איזון הולם בין זכות הקניין של הפרט לבין צרכי הציבור (ר' רע"פ 7600/08 לעיל בסעיף 11 והאסמכתאות המפורטות שם: בש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, פד"י נד(2) 464, 477 (2000); בש"פ 998/05 פפיסמדוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.3.05); בש"פ 555/07 יחיא נ' משטרת אריאל (לא פורסם, 6.3.07).

10.       על בית המשפט הדן בבקשה להמשך התפיסה לבדוק האם תכלית התפיסה נותרה בעינה, ולבחון האם מתקיימת "חלופת תפיסה" שפגיעתה בבעל הקניין פחותה:

"תפיסתו של חפץ בידי המשטרה מחייבת מלכתחילה כי יתקיים מקור סמכות בחוק לתפיסה. המשך החזקתו של החפץ בידי המשטרה מחייב את שני אלה: ראשית, כי מקור הסמכות לתפיסת החפץ לא פקע ועבר מן העולם, שאם כך הוא, יש לשחרר את החפץ לאלתר; שנית, אם תכלית התפיסה נותרה בעינה, יש לבחון האם ניתן באיזון ראוי להשיג את מטרת התפיסה תוך פגיעה פחותה בבעל הקנין בנכס, תוך החלת "חלופת תפיסה" שתגשים כראוי את האינטרסים השונים הפועלים בענין זה." (בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, 12.3.06).

11.       יצוין כי סמכות תפיסה בטרם הגשת כתב אישום בתיקי הלבנת הון נדונה בבית המשפט העליון ונקבע כי סמכויות החיפוש והתפיסה לפי הפקודה יחולו בשינויים המחוייבים, וניתן להורות על תפיסת הנכסים להבטחת החילוט גם בשווי הרכוש האסור (ר' בש"פ 5723/14 טולוטו נ' משטרת ישראל (03.11.14) ורע"פ 6709/15 ‏ דנה שירותי נמל ולוגיסטיקה בע"מ נ' משטרת ישראל (21.1.16)).

12.       לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת ב"כ המשיב ושמעתי טענותיהם של הצדדים בדיון ולאחר שעיינתי בדו"חות הסודיים שהונחו בפניי, מצאתי כי קיים יסוד סביר להניח כי המשיב, באמצעות החברה בבעלותו, היה מעורב בביצוע העבירות בהן הוא נחשד במסגרת תיק החקירה, כאשר שווי העבירות מסתכם בעשרות מיליוני שקלים.

13.       מהבקשה עולה כי החקירה הסתיימה והתיק הועבר לבחינת הפרקליטות ומכאן שלמעשה המשך החזקת התפוסים, בשלב זה, תכליתו הוא חילוט עתידי.

14.       מטיעוני המבקשים עולה כי מדובר בתיק מורכב המערב עשרות חשודים וחברות, ועל כן החקירה מסועפת ודורשת זמן ממושך. החקירה הגלויה החלה בתאריך 9.7.23, כאשר התיק הועבר כאמור לבחינת הפרקליטות. מדובר בסד זמנים סביר בנסיבות, כאשר קבלת החלטה בתיק בדבר הגשת כתב אישום עלולה עוד להתארך.

15.       אשר לטענת המשיב כי חלק מהתפוסים הם מזומנים ששייכים לבני משפחתו הרי שאותם טועני זכות מעולם לא הגישו בקשה כלשהי להחזרת התפוסים.

            עוד יש לציין כי גם אם מדובר בכספים שאינם קשורים לביצוע העבירות, הרי שניתן יהיה לחלט את הכספים בסוף ההליך, אם יורשע המבקש בדין, בשים לב לאפשרות חילוט בשווי העבירה, לפי סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון (ר' לעניין זה רע"פ 6709/15 דנה שירותי נמל ולוגיסטיקה בע"מ נ' משטרת ישראל, 21.1.16).

16.       ביחס לטענה כי נתפסו דולרים אשר "יצאו מהמחזור" ואינם רלבנטיים לתקופה לגביה נערכת החקירה הרי שעולה כי בנק ישראל המיר אותם כך שהם ניתנים לחילוט ואותו הדין חל לגביהם.

17.       נתתי דעתי לטענת המשיב כי המשך החזקת התפוסים פוגעת בהתנהלותה השוטפת של החברה. כמו כן נתתי דעתי לטענות המשיב כי החזקת התפוסים פוגעת גם בחייו האישיים, וביכולתו להתפרנס ולפרנס את בני משפחתו.

            עם זאת, באיזון בין האינטרסים, מחד גיסא - האינטרס הציבורי להבטיח חילוט עתידי, ומאידך גיסא- הפגיעה בהתנהלותה של החברה ובקניינו של המשיב, בשים לב לאופי העבירות, היקפן והשלב בו מצוי התיק, הגעתי למסקנה כי בשלב זה גובר האינטרס הציבורי להמשך החזקת התפוסים. בעניין זה, נתתי דעתי לכך שבמסגרת הסכם שנערך בין הצדדים, שוחרר והוחזר, בהסכמה, לידי המשיב סך של כ-1.2 מיליון ₪ (כאמור בסעיף 6 לתגובת המשיב).

יצוין כי בבואי לשקול הבקשה מצאתי כי התכלית של חילוט עתידי מתקיימת ולא מצאתי כי ניתן להשיג את מטרת התפיסה תוך החלת "חלופת תפיסה" שתגשים כראוי את האינטרסים השונים הפועלים בענין זה. יצוין כי המשיב אף לא הציע חלופה כלשהי לעניין זה.

18.       אשר לטענת המשיב כי הבקשה הוגשה באיחור, הרי שסעיף 35 לפקודה קובע כדלקמן:

"אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע."

הפקודה אינה קובעת מתי יש להגיש את הבקשה, אולם מטבע הדברים ראוי להגיש הבקשה לפני תום 180 הימים. עם זאת, בהגשת בקשה לאחר תום התקופה, אין כדי להוביל אוטומטית לדחיית הבקשה. לעניין זה, בוחן בית המשפט את הבקשה לגופה, ומביא בחשבון את עוצמת הראיות, האם היעתרות לבקשה תשרת את התכליות העומדות ביסוד הכלי המשפטי של תפיסת הרכוש, את מידת האיחור בהגשת הבקשה והפגיעה במשיב, את התנהלות הרשות החוקרת מבחינת קידום החקירה ועוד (ר' לעניין זה ה"ת 38864-08-22 אכ"ל חוף להב 433 נ' בהא עטאלה, 25.8.22).

19.       בענייננו מדובר באיחור של כחודש וחצי בהגשת הבקשה, כאשר אני סבורה כי הנזק שנגרם למשיב הוא זניח לעומת הנזק שייגרם לאינטרס הציבורי כתוצאה משחרור התפוסים לידי המשיב. יצוין כי במהלך התקופה הרשות החוקרת ביצעה פעולות חקירה אינטנסיביות לצורך קידום החקירה והעברת החומר לפרקליטות.

20.       לאור כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומאריכה את תוקף החזקת התפוסים ל-180 ימים מיום 28.2.24.

5129371

5

678313

המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"ד, 13 יוני 2024, בהעדר הצדדים.