ה”ת 29893/02/14 – גולן ערגי,”ניו קארס” – שירותי רכב בע”מ נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום באשקלון |
|
|
|
ה"ת 29893-02-14 ערגי נ' מדינת ישראל
|
1
בפני |
כב' השופט אמיר דהאן
|
|
מבקשים |
1. גולן ערגי |
|
נגד
|
||
משיבה |
מדינת ישראל |
|
החלטה |
1. לאחר ששמעתי את הצדדים, ומטעמים של צדק ויעילות הדיון, ועל יסוד התייצבות החברה לדיון ובקשתה, החלטתי להורות על הוספת "ניו קארס שירותי רכב בע"מ" באמצעות מנהלה ובעליה מר אייל אריה כמבקשים בהליך.
הבקשה להחזרת תפוס:
2. בפני בקשתם של מר גולן ערג'י ("ערג'י") וחברת ניו קארס שירותי רכב בע"מ ("החברה") להשיב את רכב... לחברת ניו קארס שירותי רכב בע"מ באמצעות מנהלה מר אייל אריה.
החלטות קודמות:
3. למעשה, המדובר בבקשה לעיון חוזר עניינם של המבקשים אשר התייצבו בפני כב' השופט גיל דניאל, שם הוכרה חברת ניו קארס שירותי רכב בע"מ כמבקשת וזכויותיה מול המבקש גולן ערג'י והמאשימה אוזנו בהחלטה לפיה יופקד ערבון בסך 10,000 ₪ והרכב יושב לחברה אשר היא בעליו הרשום ולא יועבר לחזקתו של גולן ערג'י .
2
4. כיום, שלושה חודשים לאחר החלטה זו מבקשים חברת "ניו קארס" וגולן ערג'י להשיב את הרכב לניו קארס ללא הפקדה שכן לא עלה בידם לגייסה וחלוף הזמן מהווה שינוי נסיבות .
5. המאשימה אינה טוענת כי החברה איננה הבעלים או כי החברה או מי מטעמה ידעו כי נעשה שימוש ברכב לדבר עבירה אלא שהיא טוענת כי זכות המדינה לחלט גוברת על זכות הבעלים להחזיק ברכושו .
חילוט טובין מול זכות צד ג' - המסגרת הנורמטיבית:
ואלה סעיפי פסד"פ הצריכים לעניין מיום 5.8.1997
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"ז מס' 1634 מיום 5.8.1997 עמ' 210 (ה"ח 2595)
הוספת סעיף 38א
מיום 29.6.2005
תיקון מס' 12
ס"ח תשס"ה מס' 2008 מיום 29.6.2005 עמ' 526 (ה"ח 78)
(א) שוטר מוסמך, אדם שהחפץ נלקח ממנו או תובע זכות בחפץ רשאים לערור על החלטת בית המשפט לפי סעיפים 34 עד 38 החלטת בית המשפט לפי פרק זה, לפני בית המשפט המחוזי אשר ידון בערר בשופט אחד.
מיום 17.1.2010
תיקון מס' 13
ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 310 (ה"ח 456)
הוספת סעיף קטן 38א(ג):
|
39. (א) על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם.
3
|
|
(ב) ניתן חפץ כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה ולא חל עליו אחד התנאים האחרים האמורים בסעיף 32, לא יחולט אלא אם החפץ ניתן מאת בעליו, או מאת המחזיק בו כדין, או על דעתו, כשכר בעד ביצוע העבירה שעליה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצועה, או בעד ביצוע עבירה אחרת הקשורה בעבירה שבה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצוע העבירה האחרת; ואין נפקא מינה אם ביצע הנידון את העבירה האחרת ואם לאו, ואף אם לא נתכוון לבצעה.
(ג) צו חילוט לפי סעיף זה יכול שיינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם תובע.
תיקון מס' 1
ס"ח תש"ל מס' 580 מיום 27.1.1970 עמ' 16 (ה"ח 847)
39. (א) על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם.
(ב) ניתן חפץ כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה ולא חל עליו אחד התנאים האחרים האמורים בסעיף 32, לא יחולט אלא אם החפץ ניתן מאת בעליו, או מאת המחזיק בו כדין, או על דעתו, כשכר בעד ביצוע העבירה שעליה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצועה, או בעד ביצוע עבירה אחרת הקשורה בעבירה שבה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצוע העבירה האחרת; ואין נפקא מינה אם ביצע הנידון את העבירה האחרת ואם לאו, ואף אם לא נתכוון לבצעה.
|
40. היה אדם שאיננו שותף לעבירה טוען לבעלות על החפץ שחולט או לזכות בו, רשאי הוא, תוך שנה מיום מתן צו החילוט או תוך מועד נוסף שנקבע באותו צו, לבקש מאת בית המשפט שציווה על החילוט לבטל את הצו, ורשאי בית המשפט לעשות כן ולצוות על מסירת החפץ למבקש, לבעלותו או לשם מימוש זכותו בלבד, הכל לפי הענין.
בבש"פ 6817/07 מד"י נגד סיטבון, נדונה סוגיה זו בהרחבה לעניין הלבנת הון והדברים האמורים שם, יפים לענייננו :
35. החילוט משרת אפוא אינטרס ציבורי מובהק, ואולם, ככל אינטרס אחר במשפט, גם הוא אינו מוחלט, אלא יחסי. איזונו המתבקש הינו אל מול זכות הקניין. המחוקק קבע הסדרים שונים המבקשים לאזן בין האינטרס הציבורי שבחילוט ככלי למיגור עבירות של הלבנת הון לבין האינטרס של הפרט בשמירה על קניינו. כאלה הם ההסדרים המורים כי האינטרס הציבורי שבבסיס החילוט עשוי לסגת מפני אינטרס קנייני מוכח של צד שלישי בעל זכות ברכוש המיועד לחילוט.
4
חרף חשיבותו של האינטרס הציבורי שבחילוט, ויהא זה מרכושו של אדם אחר, סעד זמני נגד רכוש אינו יכול להינתן נגד מי שאינו נאשם ואין לו כל זיקה להליך הפלילי, והדברים אמורים גם במי שחולק רכוש משותף עם הנאשם דוגמת בן זוג, ....... אכן, "דווקא העובדה כי היקף הרכוש החשוף להליך החילוט הוא רחב מאוד, מחייב הדבר איזון ראוי תוך התחשבות באינטרסים אחרים, ובתוכם הגנה על זכות קניין של מי שאין לו קשר לעבירת הסמים, במיוחד נוכח ההגנה החוקתית הניתנת כיום לזכות הקניין בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" (ע"פ 4496/04 הנ"ל), הגם ששם דובר באישומים בעבירות סמים, הדברים נכונים גם למקרה שבפניי). על מנת למנוע פגיעה בקניינו של אדם שאינו צד להליך הפלילי וטוען לזכות ברכוש לגביו מתבקשים הסעדים הזמניים, ואף על פי שהדבר לא הוסדר בחוק, נקבע כי לטוען לזכות ברכוש מעמד כבר בשלב הדיון בסעדים הזמניים ברכוש (בש"פ 6159/01 אבו עמר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 817, 825 - 826 (2001)).
כעת משהתייצבה החברה ונעשתה בעל דין, הרי נמצא בעל זכות ברכוש, שזכותו לא הוכחשה והיא אף רשומה במרשם משרד הרישוי ולא מצאתי טעם שבדין לשלול ממנה את רכושו על הסף.
זכותו של גולן ערג'י כשוכר לאור הצהרות הצדדים, בפרוטוקול מיום 09/04/2014, וערכה הרכושי יוכרעו כשתוצג התשתית החוזית בין הצדדי ם, תשתית כזו לא הוצגה בפני בית משפט ויש להציגה על מנת להפריד בין הזכויות החוזיות והקנייניות של גולן ערג'י מחד, ובעלת חוזהו ניו קארס מאידך.
לאחר שיוגש החוזה המסדיר את היחסים בין השניים, תינתן החלטה משלימה המכריעה בבקשה.
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים, אשר יוכלו לטעון לטיב היחסים החוזיים בין ערג'י לבין החברה, בכפוף להגשת המסמכים או בקשה מתאימה, תינתן החלטה סופית.
ניתנה היום, י"ב סיוון תשע"ד, 10 יוני 2014, בהעדר הצדדים.
