1.      לפניי בקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים וצווי המניעה שבידי היחידה החוקרת- אכ"ל חוף להב 433 (להלן: "המבקשת"), לתקופה נוספת בת 180 ימים ובה המשיבים הם פלאח עדוי (להלן: "המשיב 1"), מנאל הייב (להלן: "המשיבה 2"), אילהאם עדוי (להלן: "המשיבה 3"), ומ. אלאנואר סחר והובלות בע"מ (להלן: "המשיבה 4"). לאחר הגשת הבקשה, ובעקבות החלטתי, צורף כמשיב גם בהליך זה הנאמן על נכסיו של המשיב 1 בהליך פשיטת רגל, עו"ד נפתלי נשר (להלן: "המשיב 5").

הבקשה הנוספת שלפניי היא בקשה לקבלת דמי מחייה של המשיבות 2 ו-3, מכספים שנתפסו במהלך החקירה ומצויים בקופת החילוט.

2.      הבקשות הוגשו במסגרת הליך זה ונשמעו במאוחד.

רקע

3.      ביום 23.2.2022 נתפסו פריטים שונים ששייכים למשיבים 1-4, ובפרט למשיב 1, וכן נרשמו צווים לאיסור דיספוזיציה או העברה בקשר לזכויות במקרקעין, כמפורט בטבלאות שצורפו לבקשת המבקשת.

4.      ביום 20.9.2023 , ולאחר דיון, הוריתי על הארכת תוקף החזקת התפוסים וכן תוקף צווי המניעה לתקופה בת 180 ימים נוספים.

יצוין כי במסגרת הליך זה הוגשה בקשתו של המשיב 5 להורות על ביטול הצווים בשים לב לכך שמונה עוד טרם הוצאת הצווים כנאמן על נכסיו של המשיב 1 במסגרת הליך פשיטת רגל, בטענה שלפיה הנכסים הללו הוקנו לו ולכן לא הייתה סמכות בידי המבקשת לתפוס אותם. לאחר דיון בטענה העקרונית, מצאתי לקבוע, בשורה התחתונה, כי המשיב 5 הוא בגדר "טוען לזכות בחפץ" כמשמעות הדברים בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, אולם יש לדחות את בקשתו באיזון הכולל, ותוך הארכה, כאמור, של תוקף החזקת התפוסים וצווי המניעה.

על החלטתי הוגש ערר לבית המשפט המחוזי (ע"ח 59825-09-22) שמצא לקבוע כי משהוקנו הנכסים לנאמן, עברה זכותו הקניינית של החייב בנכסים אלו לנאמן, ולכן יש לבטל את כל הצווים שהוטלו לבקשת המבקשת, ובהתאם לכך יש לדחות את הבקשה להארכת תוקפם.

על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות לערור לבית המשפט העליון (בש"פ 8034/22 עדוי נ' עו"ד נפתלי נשר ואח' [פורסם בנבו] (26.2.2023)). במהלך הדיון, התגבשה הסכמה בין המדינה שהייתה משיבה לבקשה, ובין הנאמן (המשיב 5 בהליך שלפניי כאמור) שאף הוא היה משיב לבקשה בבית המשפט העליון, שתבוא חלף החלטת בית המשפט המחוזי ולפיה "הצו הזמני שניתן על ידי בית משפט השלום יוותר על כנו, למעט ארבע חלקות מקרקעין שימומשו על ידי הנאמן, בהתאם להוראות בית המשפט של פשיטת רגל. עוד הוסכם כי לאחר סילוק כל חובות המבקש [המשיב 1 כאן], ככל שתהא יתרה ממימוש הנכסים, זו תועבר ליחידת החילוט שבאפוטרופוס הכללי שתפעל לגביה כנהוג בהליך הפלילי" (מתוך פסקה 8 להחלטת בית המשפט העליון). בית המשפט העליון קיבל את ההסכמה, חרף התנגדות המשיב 1, והוסיף וכתב מספר הערות לעניין מעמדו של הנאמן בהליכים מעין אלו, מבלי לקבוע מסמרות בדבר.

הבקשות שלפניי ויריעת המחלוקת לגביהן

5.      הבקשה הראשונה לפניי היא אפוא הבקשה להארכת תוקף אותם הצווים שנדונו בהליכים הקודמים, פעם נוספת. במסגרת בקשה זו ציינה המבקשת כי הצווים ניתנו במסגרת חקירה של עבירות הלבנת הון, רחבת היקף, אשר נמצאת כעת בשלבים מתקדמים, תוך ליווי המחלקה הכלכלית של פרקליטות המדינה. עוד צוין בבקשה כי בשל ריבוי החשודים, היקף ביצוע העבירות המיוחסות והיקף חומרי החקירה, מתבקשת הארכה נוספת של תוקף הצווים לתקופה בת 180 ימים. לבקשה זו צורפה טבלה שמפרטת את רשימת התפוסים וצווי התפיסה על סוגיהם השונים.

המשיבים 1-4 לא התנגדו לבקשת המבקשת להארכת תוקף הצווים, למעט הכספים שלגביהם הוגשה בקשה נפרדת לשחרורם לצורכי מחייה. בנוסף, ובכל הנוגע לרכב מסוג פולקסווגן מ"ר 26087301 שנתפס במסגרת החקירה ולגביו כבר ניתנה החלטה לשחרור תמורת הפקדה בסך 60,000 ₪ (ה"ת 30675-03-22), נטען כי יש בנסיבות העניין הכוללות להורות על שחרורו ללא כל הפקדה ותוך תפיסתו ברישום בלבד. המבקשת התנגדה לשחרור הרכב ללא כל הפקדה אם כי ציינה כי היא מסכימה להפחית את סכום ההפקדה שנקבע בהחלטה בעניין זה.

המשיב 5 הודיע שהוא מצטרף לעמדת המבקשת בהליך זה. יובהר כי העמדה המוסכמת היא שגם החלקות שלגביהן הוצגה הסכמה בבית המשפט העליון נכללות בבקשה להארכת תוקף הצווים, בכפוף לאפשרות שחרורן מתוקף ההסכמה ובתיאום עם המשיב 5.

6.      הבקשה הנוספת, שהוגשה עוד קודם לבקשה להארכת תוקף הצווים, היא בקשת המשיבות 2 ו- 3 כאמור, לשחרור כספים תפוסים לצורכי מחייה שוטפים, כאשר המבקשת תפסה מהמשיבה 2 סך של 48,818 ₪ (מחשבון בנק) ומהמשיבה 3 סך של 54,800 ₪ (במזומן). נטען כי המשיבות 2 ו-3, וכן המשיב 1 משתכרים בצמצום, והם כורעות תחת נטל הקיום הבסיסי ומתקשות לעמוד בהוצאות המחייה השוטפות של שני התאים המשפחתיים הנפרדים. לאור זאת, ביקשו המשיבות 2 ו-3 לקבל סכום חודשי בסך של 7,000 ₪ לכל אחת מהן או לחלופין לקבל סכום חד פעמים מהכספים התפוסים בהתאם לשיקול דעת בית המשפט. הבקשה נתמכה בתצהירים מטעם המשיבות 2 ו-3.

באשר לבקשה זו טענה המבקשת כי המשיבות 2 ו-3 לא הראו שתנאי מחייתן אינם סבירים, ובעניין הזה צוין כי המבקשת ביקשה לקבל דפי חשבון בנק ואלו לא התקבלו, וכי מכל מקום החברה, המשיבה 4, מקיימת פעילות באותו נפח שקדם לחקירה וכי יכולת החברה לפעול לא נפגעה בצל החקירה. המבקשת הציגה ראיות לעניין רמת החיים של המשיבות 2 ו-3 וכן לעניין השאלה למי שייכים הכספים שנתפסו.

דיון והכרעה

7.      לאור העמדה המוסכמת על כל הצדדים, אני מורה על הארכת תוקף הצווים ותוקף החזקת התפוסים ב- 180 ימים נוספים שיימנו מיום סיום ההארכה הקודמת.

8.      בכל הנוגע לבקשת המשיבות 2 ו-3 לשחרור כספים מקופת החילוט, הרי שלא מצאתי לקבלה וזאת לאחר שלא הורם הנטל לגבי הטענה שלפיה הכספים נדרשים לצורכי קיום ומחייה, אף בהינתן האמור בתצהירים של המשיבות הללו. אציין כי עיון במסמכים הגלויים והחסויים שהציג בא-כוח המבקשת במהלך הדיון מלמד אף על היפוכם של דברים ומכל מקום, לא ניתן לומר כי המשיבות 2 ו-3 נזקקות לכספים המבוקשים בהתאם לתמונה המצטיירת מהחקירה. כך או אחרת, נושא זה נבחן אל מול עילת התפיסה, ובמקרה דנן מדובר בחקירה שבה התגבש חשד סביר לביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף נרחב, ובתחכום. על כן, באיזון הנדרש גם במסגרת בקשה להארכה שנייה, אין מקום לשחרור הכספים התפוסים.

9.      בכל הנוגע לרכב מסוג פולקסווגן מ"ר 26087301 שנתפס במסגרת החקירה ושלגביו כבר ניתנה החלטה לשחרור תמורת הפקדה בסך 60,000 ₪ (ה"ת 30675-03-22), אני סבור כי בחלוף כשנה מאז אותה החלטה, ניתן להפחית את סכום הערובה הנדרשת לשחרור הרכב, אולם אין מקום, במלאכת האיזון, לביטול ההפקדה כליל. על כן, אני קובע כי יהיה ניתן לשחרר רכב זה תמורת הפקדה בסך 45,000 ₪, וזאת לצד התנאים הנוספים שנקבעו בהחלטה הקודמת לגביו.

הדוח הסודי וחומרי החקירה יוחזרו בתוך מעטפה לבא כוח המבקשת על ידי המזכירות.

זכות ערר כחוק.

ההחלטה תימסר לבאי כוח הצדדים עוד היום.

ניתנה היום, י"ד אדר תשפ"ג, 07 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.