לפני בקשה להחזרת תפוס.

טענות המבקשת:

המבקשת טענה כי ביום 16.2.23, בשעות הבוקר, הגיעו כוחות משטרה ופקחים של המשיבה לגוש 7764, מאדמות טירה, ותפסו פריטים: גנרטור, 6 תנורים, מיקסר בצק ויחידת קירור.

לטענת המבקשת, לא הייתה כל פעילות במקום בעת הגעת נציגי המשיבה, ומשכך לא הייתה סמכות לתפוס את החפצים, לאור האמור עתרה המבקשת להשיב לידיה את הציוד.

במהלך הדיון הוסיף ב"כ המבקשת וטען כי בעת הוצאת צו החיפוש, לא הובא לידיעת כבוד ביהמ"ש שדן בבקשה למתן הצו, שמתנהל תיק פלילי כנגד המבקשת בגין אותו שטח בביהמ"ש בכפר סבא, הקבוע להוכחות, משכך נכון היה לשיטתו שהבקשה תובא בפני כב' השופט שדן בתיק. או לחלופין, היה על המשיבה להביא לידיעת כבוד ביהמ"ש כי מתנהל הליך בביהמ"ש בכפר סבא.

בנוסף טען כי בעת שהוצא הצו המקום היה סגור ללא פעילות, והתפוסים שנתפסו לא היו בשימוש. טען כי בנסיבות בהן אף המשיבה לא טוענת שהציוד שימש לביצוע העבירה ואין ראיה

שהתפוסים שימשו לביצוע עבירה בעבר או ישמשו בעתיד, לא ניתן היה לבצע את התפיסה.

טען כי אם לטענת המשיבה במקום בוצעה גניבת חשמל, אזי, טענה זו אינה מתיישבת עם תפיסת הגנרטור שנטען שנועד לצורך הפעלת האולם. לעניין הטענה שעניינה גניבת חשמל, הגיש לעיוני מסמך שעניינו טופס הגשת מתקן לבדיקה מיום 18.2.23, שם נרשם בין השאר לצד יעוד המקום אחר- אולם חתונות, וטען כי הטופס הנ"ל מלמד כי במקום נבדק חיבור החשמל ועובדה זו עומדת בסתירה עם הטענה של גניבת חשמל.

טען כי לא הוצגה ראיה ממנה ניתן ללמוד כי באמצעות הגנרטור נעשתה פעילות לא חוקית.

טען כי כל הפריטים שנתפסו במקום לא היו מחוברים לחשמל ולא הוצגה ראיה לפיה בוצע בהם שימוש. טען כי ביהמ"ש אינו בודק את פוטנציאל השימוש של הפריטים שנלקחו, כי אם בודק שהפריטים שימשו לביצוע פעילות באולם האירועים.

עוד טען בהמשך, לאור תגובת המשיבה, כי המשיבה הגישה מסמך שעניינו חשבונית שהוצאה ע"י המבקשת וכי מעיון בחשבונית נלמד כי מדובר בחשבונית זיכוי, משמע החזר כסף, משכך אין ללמוד ממנה שהתקיים אירוע במקום.

טען כי לחברה שירותי קיטרינג ויש לה עוד אולם ארועים בגלבוע ומשכך טענות המשיבה הינן עדות סברה. טען כי היה בידי המשיבה לבדוק אם ביום 23.1 התקיים במקום ארוע והמשיבה לא בדקה.

טען כי במוצג שעניינו תצלומי מסך הפייסבוק מדובר בפרסומים אשר אינם מתייחסים לביצוע ארוע בפועל וגם לא למיקום. באשר למוצג היומן שנתפס, טען כי לא ניתן לדעת אם הרישום בו מתייחס לארועים. באשר למוצגים שעניינם צילומי התפוסים והמקום, טען שהתפוסים לא מחוברים לחשמל והמקום ריק, מלוכלך, יש שברים ואינו נראה כמקום פעיל וראוי הפעלת ארועים.

תשובת המשיבה:

מנגד, ב"כ המשיבה עתרה לדחות את הבקשה.

ב"כ המשיבה טענה בתגובתה כי המשיבה מבצעת חקירה פלילית במקרקעין הידועים כגוש 7764, חלקה 81-81, שייעודם בית קברות ותחבורה.

טענה כי במקום נתפסו הפריטים כדלקמן: 6 תנורי אפיה, מערבל בצק, גנרטור וצילר (יחידת קירור) מזגנים.

טענה כי התפיסה בוצעה ע"י מפקחי הרשות מכוח סמכות שניתנה להם בסעיף 206ב' לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 (להלן "החוק"), כחלק מחקירה פלילית המתנהלת נגד שימוש אסור במקרקעין בניגוד לסעיף 243(ד) לחוק.

טענה כי השימוש האסור נובע מהפעלת אולם אירועים אגאדיר, ללא היתר בניה ובניגוד לייעוד המקרקעין, לפי תכנית המתאר החלה במקום, שהוא בית קברות ותחבורה.

טענה כי התפיסה בוצעה לאחר שהוצא צו חיפוש וחדירה למחשב.

טענה כי הסמכות לתפיסה קמה בשל תכליות התפיסה כפי שנקבעו בהלכה הפסוקה, שעניינם: תפיסה למניעת ביצוע עבירה עתידית, תפיסה למטרת חילוט ותפיסה לצורך הצגת חפץ כראיה בביהמ"ש.

טענה כי במקרה הנדון מדובר בתפיסת כלים ששימשו בפועל לביצוע שימוש אסור לפי החוק קרי, הפעלת אולם ארועים, ותפיסתם נועדה למנוע המשך ביצוע עבירות, כמו כן יש יסוד סביר להניח כי אם ישוחררו התפוסים הם ישמשו להמשך ביצוע העבירות.

טענה כי לשיטת המשיבה התפיסה עומדת בדרישת המידתיות, לתפוסים זיקה לביצוע העבירות הנחקרות, משכך קיימת תכלית התפיסה. כמו כן הימצאותם של התפוסים במתחם בתוך אולם האירועים, קושרת אותם לביצוע עבירת השימוש והאיסור של השימוש.

טענה כי החזרת התפוסים לידי המבקשת מנוגדת לאינטרס הציבורי ולתכליות התפיסה, שהרי האינטרס הציבורי בהפסקת העבירה גובר על הפגיעה שנגרמת למבקשת.

טענה כי מהמסמכים שנתפסו במשרדי המבקשת, נלמד כי מדובר באולם פעיל, נתפסה הזמנה להשכרת אולם לצורך קיום אירוע ביום 23.1.23, וחשבונית שהונפקה ביום הנ"ל, וכן יומן אירועים לשנת 2023, בו קבועים תאריכי אירועים רבים עד לחודש נובמבר 2023, וכן ציינה כי בחשבון הפייסבוק של האולם מתעדכנים מועדים לאירועים וכן תמונות מפעילות האולם.

עוד טענה כי ביום 11.8.22, סגרה משטרת ישראל את אולם האירועים "עקב הפרתו של רישוי עסקים של בית משפט המורה על סגירת עסק מיום 26.02.2022".

לאור האמור טענה כי יש לדחות את הבקשה.

המשיבה צירפה לבקשה צילומי מסך מחשבון הפייסבוק וכן העתק יומן ארועים.

במהלך הדיון הוסיפה וטענה כי הוצג לכבוד ביהמ"ש אשר דן בצו החיפוש נספח בו פורטו ההליכים הקודמים בתיק. טענה כי לא היה פגם בצו החיפוש, כל הנתונים הרלוונטיים הוצגו לכבוד ביהמ"ש שדן בבקשה.

טענה כי מדובר בחקירה חדשה, צורפו לבקשה פרסומים בפייסבוק וכן יומן ארועים.

הציגה חשבונית המתייחסת לארוע ביום 23.1.23 וכן עותק מחשבון המים שמשלמת המשיבה.

טענה כי כל התפוסים נתפסו במקום בתוך האולם ומשמשים לאולם ארועים והגנרטור נתפס בסמוך לאולם ומחובר אליו. הציגה תצלומים של התפוסים.

טענה כי על המבקשת להראות שיש שימוש אסור ואין עליה להוכיח את תפיסה במועד השימוש האסור.

טענה כי כל התפוסים מסייעים ומשמשים לביצוע העבירה.

טענה כי השימוש לפי התמ"מ הוא חקלאי ולפי תוכנית המתאר מ"ח 281 נמצא ייעוד של בית קברות ותחבורה. הציגה באמצעות הטלפון את התוכנית ובהמשך לאחר הדיון צרפה לתיק מוצגים, בין השאר, חוות דעת תכנונית אולם אגאדיר, בסעיף 2.3 למסמך נרשם "תכנית מתאר כוללנית מח 281 מאושרת מיום 15.11.17 שטח החלקות נמצא ביעוד: בית קברות ותחבורה. "

כמו כן בסעיף 2.5. נרשם "הגבלות אחרות הכרזה כשטח חקלאי." בסעיף הסיכום נרשם בין השאר "נבנה בתחום רצועת החשמל ( נסיבות מחמירות)."

באשר להערת ב"כ המבקשת לעניין העובדה שמדובר בחשבונית זיכוי, השיבה, כי נושא החשבונית הוא השכרת מלאי.

לאור כל האמור עתרה לדחות הבקשה.

דיון והכרעה:

הסמכות החוקית לתפיסה מצויה בסעיף 32 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש){נוסח חדש}, תשכ"ט 1969 , (להלן:" הפקודה"), והסמכות לשמור התפוס מצויה בסעיף 33 לפקודה.

סעיף 32 (א) קובע את תכליות עיקריות המצמיחות סמכות תפיסה.

בעניין שלפני טענה המשיבה כי תכלית התפיסה היא מניעת המשך ביצוע העבירות.

משמע, אחת מהתכליות המצוינות בסעיף 32 (א) לפקודה, "רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה או.."

ב"כ המבקשת טען כי לא הוכחה תכלית התפיסה וכי כל הנטען על ידי המשיבה הוא עדות סברה. לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לבקשה אין בידי לקבל הבקשה ואין דעתי כדעתו ואנמק.

מהמסמכים שצורפו לבקשה והוצגו במהלך הדיון נלמד כי מדובר על קרקע חקלאית מוכרזת ועל מקרקעין המיועדים לבית קברות ותחבורה. לכאורה אולם הארועים בו נתפסו התפוסים ממוקם על הקרקע הנ"ל. בתוך האולם נתפסו פריטים שיש להם לכאורה זיקה ישירה לאולם ארועים, פריטים שלכאורה מאפשרים את בצוע העבירה, קרי, שימוש באולם למטרת אולם ארועים.

ראו: בש"פ 8239/20 חוסאם איסמאעיל נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל (2.12.20) , שם כב' בית המשפט קבע: "תפיסת חפץ מכח הסעיף מחייבת קיומו של קשר בין התפוס לבין בצוע העבירה, כאשר הסעיף אינו דורש ראיות ברמה גבוהה של שכנוע....שלוש תכליות עיקריות עשויות להצמיח מקור סמכות לתפיסת חפץ כאמור: תפיסה למטרת מניעת ביצוע עבירה עתידית........"

מהתצלומים מדף הפייסבוק של המבקשת לכאורה עולה שמדובר באותו אולם ארועים (ראו תצלום שסומן כבמ/20). מהיומן שנתפס במקום עולה לכאורה שמדובר ביומנה של המבקשת, (ראו החותמות המופיעות על גבי היומן הסרוק) ביומן מופיעים רשומים בשפה הערבית לצד מספרי טלפון במועדים שונים עד לחודש נובמבר 23, כולל. זאת ועוד במקום בוצע שימוש במים וחשמל.

מהמקבץ המתואר לעיל עולה לכאורה כי המשיבה הציגה והפנתה לראיות - תפוסים, כמו גם לעובדה שהיה במקום שימוש בחשמל ומים, ראיות לכאורה המהוות תשתית ראייתית לכאורית לביצוע עבירה של אולם אירועים בקרקע בה השימוש האמור אסור. כמו כן לעניין השימוש בחשמל, לכאורה לצורך אולם ארועים, ניתן ללמוד גם מהמסמך שהציג ב"כ המבקשת במהלך הדיון, אשר עליו נרשם "אולם חתונות".

לאור כל האמור לעיל מצאתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לתפיסה למטרת מניעת ביצוע עבירה עתידית ולפיכך הבקשה להורות על החזרת התפוסים נדחית.

המזכירות תשגר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשפ"ג, 20 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.