­­לפני:                                       כבוד השופטת דורית סבן נוי

 

המבקשת:                              מדינת ישראל- יחידת הסייבר הארצית, להב 443

                                                ורשות המיסים

 

                                                                        נ ג ד

 

המשיבים:                              1. אלכסנדר ורלין

                                                2. דריה ורלין

 

 

 

בשם המבקשת:                     רפ"ק אריאל רוה, רפ"ק דניאל לבב ארי, רס"ב רביב נוימן

                                                גב' מיכל אגמן, גב' שני אלפי

בשם המשיבים:                     עו"ד מאיר ארנפלד

 

 

 

החלטה

 

לפניי בקשה למימוש ומכירת נכסים שהוגשה מטעם המדינה (להלן: "המבקשת") ובקשה להשבת תפוסים ולסעד חירום שהוגשה מצד המשיבים (להלן: "המשיבים").

 

רקע

 

1.      נגד המשיבים, בני זוג נשואים, התנהלה חקירה סמויה ומשולבת של יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 ויחידת יהלום ברשות המיסים. עם הפיכת החקירה לגלויה, נעצרו המשיבים ביום 15.8.22, בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; עבירות מס; עבירות הלבנת הון ועיסוק בשירותים פיננסיים בהיקף פעילות נרחב ללא רישיון. מעצרו של המשיב 1 הוארך מעת לעת, עד לשחרורו בהסכמה ביום 31.8.22 ואילו המשיבה 2, נעצרה בהסכמה לפרק זמן של 24 שעות.

 

2.      על פי החשד, שימש המשיב 1 כנותן שירותים פיננסיים (להלן: "נש"פ") בתחום הקריפטו, מבלי שהחזיק ברישיון נש"פ וללא דיווח לרשות להלבנת הון. היקף שווי העבירה מוערך בסך 437,830,572 ₪. כמו כן, חשוד בביצוע עבירות מס בהיקף של 4,391,219 ₪ . המשיב 1 ביצע את עבירות הלבנת ההון באמצעות "אנשי קש" וביניהם, אשתו, המשיבה 2.

 

3.      במסגרת צווי תפיסה, שהוצאו נגד המשיבים, נתפסו נכס נדל"ן; כלי רכב; חשבונות בנק; מטבעות זהב; מטבעות דיגיטליים וכספי מזומן, כמפורט להלן:

 

א.    זכויות בנכס נדל"ן בגוש: 10766 חלקה: 52 (להלן: "נכס הנדל"ן") הרשומים על המשיבה 2- דירה שנרכשה וטרם אוכלסה. הדירה נמכרה בסך של 2,850,000 ₪. המשיבים שילמו תמורה בסך של 950,000 ₪ ונלקחה משכנתא על יתרת הסכום.

 

ב.      רכב מסוג אאודי Q8 שנת ייצור 2022 (להלן: "רכב האאודי") בבעלות המשיב 1 ומשועבד לבנק לאומי בגובה של כ-30%. שווי הרכב הינו 659,700 ₪, יתרת השעבוד עומדת על סך של 214,429 ₪, כך שבפועל ערך הרכב התפוס הינו 445,271 ₪.

 

ג.       מטבעות דיגיטליים המוערכים על ידי משטרת ישראל בשווי של 156,369 ₪.

 

ד.      20 מטבעות זהב בשווי מוערך של 193,515 ₪.

 

ה.     כסף מזומן (מטבעות זרים) בשווי מוערך של 125,028 ₪.

 

ו.       יתרות בחשבונות הבנק של המשיבים לרבות 8,036 ש"ח בתיק נירות ערך, בסך כולל של 91,681 ₪. יוער כי הצדדים הגיעו להסכמה זמנית, לפיה חשבונות הבנק ישוחררו, והיתרות תועברנה לטובת חשבון קרן החילוט באפוטרופוס הכללי. עוד הוסכם כי תיק ניירות הערך ימומש.

 

סך מסת הנכסים התפוסים על פי תחשיב המבקשת עומד על 1,961,891 ₪. (להלן: "שווי התפוסים").

 

טענות הצדדים:

 

הבקשה למתן סעד זמני של דמי מחייה והחזרת המוצגים:

 

4.      ב"כ המשיבים בבקשתו בכתב ובדיון שלפניי, עתר תחילה להורות למבקשת להעביר סכום כסף אשר ישמש את המשיבים לצרכי מחייתם. במהלך הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ב"כ המשיבים יגיש בקשה מנומקת, מלווה במסמכים התומכים בבקשה, והמבקשת תגיב עניינית. אשר לעתירה להשבת המוצגים שנתפסו, במהלך הדיון, הגיעו הצדדים להסכמות והבקשה התייתרה.

 

החשד הסביר; היקף שווי העבירה ועילת התפיסה

 

5.      המבקשת בטיעוניה בכתב ובעל פה, גורסת כי המשיב 1 חשוד בביצוע עבירות של השמטת הכנסה במזיד- לפי סעיף 220(1)- לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) (להלן: "פקודת מס הכנסה"); השמטת הכנסות מדו"ח - לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; איסור הלבנת הון- לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"). היקף שווי עבירות אלו, עומד על סך 4,391,219 ₪. בנוסף חשוד המשיב 1 בביצוע עבירה של אי דיווח- לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, בשני אופנים. האחד- פעל כנש"פ ללא רישיון; השני- לא דיווח לרשות להלבנת הון. היקף שווי עבירות אלו, עומד על סך של 437,830,572 ₪. יוער כי על פי חישוב שנעשה על ידי רשות המיסים וכעולה מחומר הראיות, היקף שווי עבירות אלו, עומד על סך של 439,121,901 ₪.

 

6.      במהלך הדיון, נציגת רשות המיסים, הגב' אגמון, הסבירה כי חישוב היקף עבירות המס, נאמד בתחשיב המקל ביותר עם המשיב 1 ובהתאם לגרסתו בחקירותיו. התחשיב נעשה באופן שחושבו סך כל ההפקדות בלבד, שהתקבלו בארנקים הדיגיטליים, ללא משיכות. ומתוך סך זה, חושבה עמלה על סך של אחוז אחד בלבד, וזאת הגם שחומרי החקירה מצביעים על גביית עמלה בשיעור של אחוז אחד ומעלה. זאת ועוד, במהלך הדיון הטעים נציג המבקשת, כי גם אם היקף העבירה יחושב בהתאם לטענת ב"כ המשיבים, עדין שווי התפוסים נופל בצורה משמעותית מהיקף שווי העבירה.

 

7.      עילת התפיסה המרכזית לשיטת המבקשת, הנה "תפיסה בשווי" מכוח סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון.

 

8.      ב"כ המשיבים חלק על קיומו של חשד סביר. לטענתו, המשיב 1 נתן שירותים פיננסיים במסגרת החוק ובמסגרת כללי הדיווח לרשויות, החלים על נותני שירותים באמצעות מטבעות דיגיטליים. ב"כ המשיבים, טען כי המשיב 1 עבד כשכיר בנש"פ עם רישיון וחובת הדיווח חלה על הנש"פ ולא על המשיב 1. לטענתו, לא נעברו מצד המשיב 1 עבירות מס ו/או עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. לחילופין טען, כי גם אם קם חשד סביר, הרי שהיקף שווי העבירה המיוחס למשיב, נופל משמעותית מהשווי שנאמד על ידי המבקשת. לטענתו, המבקשת לא חישבה נכונה את "נתח הרווחים" המיוחס למשיב 1, ויש לחשב את גובה העמלות בסך של 0.01% ולא אחוז כפי שחישבה המבקשת.

 

 

 

התפוסים

 

9.      תפיסת נכס הנדל"ן- ב"כ המשיבים, בטיעוניו בכתב, טען שצו המניעה הוצא כנגד הבניין כולו. משהוברר במהלך הדיון, שמדובר בצו תפיסת זכויות המשיבה 2 בדירה בלבד, טען כי צו המניעה, מונע מהמשיבים ליטול משכנתא ולהשלים את עסקת המכר. במהלך הדיון, הצהירו נציגי המבקשת, כי המדינה מעוניינת בהשלמת רכישת הנכס ואף נכונה לאשר מתווה שיאפשר המשך קבלת משכנתא, ובלבד שהמשיבים לא יאכלסו את הדירה, אלא ישכירו הנכס לאדם אחר, וזאת על מנת שלא לסכל את סיכויי אפשרות החילוט העתידי.

 

10.  תפיסת רכב האאודי- המבקשת, הציעה לב"כ המשיבים לשחרר הרכב בתנאים המקובלים בפסיקה ולחילופין עתרה להורות על מכירתו, באמצעות המדינה ולהעביר את יתרת הסכום שיתקבל, בקיזוז השעבוד לחשבון יחידת החילוט שבאפוטרופוס הכללי.

 

ב"כ המשיבים התנגד למכירת הרכב ב"מכרז פומבי" על ידי המשטרה. לטענתו, מכירת הרכב במכרז פומבי, תביא להפסד משמעותי ובסכום הנופל משמעותית משוויו האמיתי. ב"כ המשיבים עתר להורות על שחרור הרכב, תוך הסתפקות בתנאי חתימה על התחייבות עצמית בשווי הרכב; עריכת ביטוח מקיף בו תשמש משטרת ישראל כמוטב יחיד; רישום עיקול במשרדי הרישוי ושעבוד ברשם המשכונות לטובת משטרת ישראל. לחילופין, עתר להורות על השבת הרכב לידי המשיב 1, על מנת שהאחרון יבצע מכירתו. ב"כ המשיב 1 טען, כי אין באפשרות המשיב 1 להפקיד ערבון כספי כלשהו תמורת שחרורו.

 

11.  תפיסת 54 מטבעות זהב- ב"כ המשיבים כפר בקיומו של חשד סביר וכפועל יוצא מכך בהמשך החזקת המטבעות. לצד זאת, במעמד הדיון, הסכים המשיב 1 כי המטבעות יוחזקו בידי משטרת ישראל.

 

12.  תפיסת הכסף המזומן, יתרות חשבונות הבנק ומימוש תיק ניירות ערך- ב"כ המשיבים, טען כי בהעדר קיומו של חשד סביר לעבירות מס והלבנת הון, אין מקום להמשיך ולהחזיק בכספים.

 

13.  תפיסת המטבעות הדיגיטליים- בבקשה בכתב, טען ב"כ המשיבים כי המטבעות שייכים לגורם שלישי, אולם במעמד הדיון, טענה זו נזנחה ואף לא צורף תצהיר מטעם הטוען לזכות.

 

המבקשת עתרה להורות על מכירת המטבעות הדיגיטליים על ידה, בהיותם נכס מתכלה, שערכו תנודתי. במהלך הדיון, ובעקבות עתירת המבקשת, הצהיר המשיב 1 כי הוא מתנגד למימוש המטבעות הדיגיטליים על ידי משטרת ישראל, ולא תעלה כל טענה מצדו כלפי משטרת ישראל, באשר לאפשרות ירידת ערכם.

 

14.  בבקשה בכתב, ציין ב"כ המשיבים, כי האיזון הראוי יעשה באופן שהמבקשת תסתפק בהותרת רישום נכס הנדל"ן המוערך בשווי 950,000 ₪ (הסכום אותו שילמו המשיבים) ו-54 מטבעות הזהב, המוערכים על ידי המשטרה בשווי של 193,515 ₪, לצד כספי ההפקדה שהופקדו לטובת שחרור המשיב 1, בסך 100,000 ₪ ושחרור יתר התפוסים.

 

15.  ב"כ המשיבים טען, כי ככל שבית המשפט ימצא קיומו של חשד סביר, עליו לפעול במידתיות, כנקבע בפסיקה ולמצער עליו להורות על שחרור, חלק מהתפוסים. עוד נטען, כי על פי הנחיית פרקליט המדינה 2.23 -מדיניות האכיפה בעבירות של הלבנת הון כאשר עבירות המקור הן עבירות מס, היה על המדינה להצטייד באישור פרקליט מחוז, עובר לתפיסת הנכסים.

 

16.  להשלמת התמונה, יצוין כי המבקשת הצהירה בדיון שהחקירה בתיק הסתיימה, התיק מלווה על ידי פרקליט ובשלב זה, אין השלמות חקירה.

 

17.  במהלך הדיון ולאחריו, המבקשת העבירה לידי דו"חות סודיים המפרטים את עיקרי החשדות, אופן חישוב היקף שווי העבירות וחומרי חקירה גולמיים רלוונטיים התומכים בדו"חות הסודיים.

 

דיון והכרעה

 

קיומו של חשד סביר והיקף שווי העבירה

 

18.  לאחר שבחנתי את חומרי החקירה הגולמיים (סומנו במ/1-במ/41), נחה דעתי כי עלה בידי המבקשת לבסס חשד סביר הקושר את המשיבים לביצוע העבירות המיוחסות להם וכי המבקשת הוכיחה את היקף שווי העבירה הנטען.

 

אני דוחה את טענת המשיב 1 לפיה, נתן שירותים פיננסים בהתאם לחוק מטבעות דיגיטליים ועבד כשכיר בנש"פ, ולפיכך לא חלה עליו חובת דיווח לרשויות.

 

חומרי החקירה אשר הונחו לעיוני, הכוללים, בין היתר, את גרסאות המשיב 1 עצמו, מלמדים כי המשיב 1 נתן שירותים פיננסים ללא רישיון [לעניין זה ראה בפרט מסמכים המסומנים במ/10-במ/19; במ/20-במ/24; במ/37-במ/39; במ/40-במ/42; במ/44]; עבר עבירות מס בהיקפים המקימים עבירה זו כ"עבירת מקור" וכפועל יוצא מכך, עבר עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון וכן עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, בהינתן העובדה שלא דווח על היותו נותן שירותים פיננסים ולא לרשות להלבנת הון.

 

19.  היקף שווי העסקאות הלא מדווחות עומד על סך של 439,121,901 ₪ (כעולה מחישוב שנעשה על ידי רשות המיסים המבוסס על מסמכים במ/37-במ/39) והיקף שווי עבירות המס עומד על סך של 4,391,219 ₪. מקובל עליי התחשיב אליו הגיעה המבקשת לפיו, בחישוב המקל עם המשיב 1, המדובר בעמלה בשווי אחוז על סך כל העסקאות. עיון בחומר החקירה מלמד כי תחשיב זה מגובה בראיות [לעניין זה אפנה למסמכים המסומנים במ/10-במ/18; במ/20; במ/33].

 

20.  סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, מאפשר חילוט רכוש בשווי הרכוש בו נעברה העבירה. לצו החילוט מספר תכליות וביניהן, תכלית הרתעתית עתידית לעבריין, כי "לא יצא חוטא נשכר" ותכלית בעלת אופי קנייני - "הוצאת בלעו של הגזלן מפיו".

 

ככלל, ניתן להחזיק בתפוסים, כסעד זמני, עד מלוא שווי העבירות, לצורך חילוטם העתידי ככל שיוגש כתב אישום והחשוד יורשע בדין. מטרות הסעד הזמני, הנן מניעת הפקת תועלת מן הרכוש שהושג בעבירה ושימור מצבת הנכסים, באופן שניתן יהא לבצע את צו החילוט ככל שיורשע החשוד בדין. נפסק, כי חילוט מלוא סכום העבירה הנו בגדר ברירת מחדל וחריגה מכך, מחייבת נימוקים מיוחדים שעל בית המשפט לפרטם. [ראו: ע"פ 1872/16 דז'לטי נ' מדינת ישראל (18.5.2017); ע"פ 7701/17 סנדלר נ' מדינת ישראל (23.10.2017)]

 

לצד זאת, שומה על בית המשפט לנקוט במשנה זהירות בבקשה למתן סעד זמני, בהינתן קיומה של חזקת החפות העומדת לחשוד והאפשרות שלא יוגש כנגדו כתב אישום או כי לא יורשע בדין.

 

נוכח הבקשה לנקיטת צעד דרסטי שכזה, הפוגע בצורה קשה בזכות הקניין, על בית המשפט להשתכנע כי הצו המבוקש מידתי, ועליו לנקוט, ככל שניתן, באמצעים חלופיים לתפיסת הרכוש, שפגיעתם בקניינו של החשוד פחותה. (ע"פ 80/19 מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.8.2019); בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון (31.10.2017)).

 

21.  במקרה שלפניי, שווי מצבת הנכסים התפוסים נופל משמעותית משווי העבירות. המדובר בחקירה שהשלב הגלוי בה החל לפני זמן קצר, באמצע חודש אוגוסט השנה. לפיכך, בהינתן עוצמת החשד הסביר נגד המשיבים; אופי העבירות וסיכויי ההרשעה, סבורתני כי ראוי לאפשר למבקשת להמשיך ולהחזיק בתפוסים.

 

22.  במהלך הדיון שהתקיים לפניי, טען ב"כ המשיבים כי לא הוצג אישור פרקליטת מחוז בהתאם ל"הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.23- מדיניות האכיפה בעבירות של הלבנת הון כאשר עבירות המקור הן עבירות מס". עיון בסעיף 15 להנחיה מלמד במפורש, כי תפיסה זמנית של רכוש לצורך חילוטו העתידי, יכול שתעשה בשלב החקירה על ידי שוטר, לפי הוראות לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "פסד"פ"] בשילוב חוק איסור הלבנת הון ובהמשך לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון (המפנה לסמכויות מכוח פקודת הסמים המסוכנים) ומצריך אישור פרקליט מחוז. ברי, כי אישור פרקליט המחוז, נדרש בשלב המאוחר של הגשת כתב האישום.

 

הבקשה למימוש נכסים

 

23.  משבאתי לכלל מסקנה כי אין מקום להשיב התפוסים, אעבור לדון בבקשה למימוש הנכסים שהוגשה מטעם המבקשת.

 

24.  סעיף 38 לפסד"פ מקנה לבית המשפט השלום סמכות להורות על מכירתו של חפץ שעלול להתכלות במכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום. כנקבע בפסיקה, חובתה של המדינה לדאוג לשמר ערכו של חפץ אשר נתפס על ידה ואין נפקות לשאלה, האם הטוען לזכויות בנכס מוכן או אינו מוכן לשתף פעולה בשמירה על ערכו. [ראה רע"פ 7600/08 אברם נ' מדינת ישראל (13.8.2008) ובש"פ 10015/07 אביטל נ' מדינת ישראל (23.12.2007)].

 

רכב האאודי- נוכח טענת המשיב 1 לפיה, אין באפשרותו להפקיד סכום מזומן לטובת שחרור הרכב. אינני מקבלת את עתירתו להסתפק בחתימה על התחייבויות בלבד ללא הפקדה כספית, כמקובל בפסיקה וזאת נוכח טיב החשדות, עוצמתן וקיומה של עילת תפיסה ואפשרות חילוט עתידי. כמו כן, איני מקבלת את הצעתו לבצע מכירה עצמאית של הרכב, בניגוד למקובל בפסיקה. נוכח האמור, שוכנעתי כי יש לאפשר למבקשת למכור את רכב האאודי באמצעות האפוטרופוס הכללי, במכרז פומבי מטעם המדינה.

 

מטבעות דיגיטליים- במקרה זה המדובר בנכס שערכו תנודתי ועשוי להשתנות מעת לעת. בהמשך לטיעוני הצדדים ולדברי המשיב בעמוד 11 לפרוטוקול הדיון מיום 21.11.22, לפיהם מוותר על כל טענה עתידית כלפי משטרת ישראל באשר לאפשרות ירידת ערכם של המטבעות הדיגיטליים, אני מורה כי בכפוף לחתימה על הצהרה בכתב מטעם המשיב 1, לפיה הוא מוותר על כל טענה עתידית כלפי המדינה, ככל שתהא שחיקת ערך המטבע, המטבעות יוחזקו בידי המבקשת.

 

סוף דבר

 

25.  הבקשה להחזרת תפוסים נדחית.

 

26.  המבקשת תמכור את הרכב באמצעות האפוטרופוס הכללי בהתאם לשמירה על ערכו. היתרה תופקד בחשבון האפוטרופוס הכללי, לאחר שהמשעבד יקבל את חלקו.

 

27.  המשיב 1 יחתום על כתב ויתור טענות עתידיות בכל הנוגע להמשך החזקת המטבעות הדיגיטליים ללא מימושם.

 

28.  בכל הנוגע לנכס הנדל"ן, ככל שברצון המבקשים להמשיך ולעמוד בתשלומי המשכנתא וככל שהצדדים לא יגיעו למתווה מוסכם, תוגש בקשה לבית המשפט .

 

29.  החלטתי באשר למימוש הרכב תכנס לתוקפה החל מיום 11.12.22 על מנת לאפשר הגשת ערר.

 

דו"ח סודי וחומרי חקירה יוחזרו לנציגי המבקשת במזכירות בית המשפט.

 

ניתנה היום, י' כסלו תשפ"ג, 04 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.