1.      לפניי בקשה להחזרת תפוס, משאית וולו מ"ר 304-698-03 ונגרר מ"ר 46-959-803 (המשאית).

רקע

2.      ביום 5.7.2023 נתפסה המשאית במעבר מזמוריה בפאתיה הדרומיים של ירושלים בואכה נפת בית לחם וגוש עציון, כשבחובה פסולת בניה, וכשפניה מישראל לשטחי האזור. מדו"ח הפעולה של השוטר של גדעון אדנה עלה, כי הנהג מחמד דבש, מסר כי העמיס את הפסולת בבית שמש והתכוון לשפכה באיזור, אך משום שלא היה מקום באתר השפיכה, נסע "לכיוון כללי שטחים כדי לשפוך את הפסולת". כאמור, המשאית נעצרה במחסום ונתפסה בטרם השלימה את המעבר לשטחי האזור. בחקירתו באזהרה נשאל הנהג "מה עשית במזמוריה" והשיב, "הייתי בדרך לשפוך בשטחים... אחרי מזמוריה". כשנשאל אם היו לו אישורים לשפוך שם את הפסולת השיב בשלילה.

3.      גם בעליה של המבקשת, אחמד דבש, שהמשאית שייך לחברתו, אישר בחקירתו באזהרה, כי הנהג היה בדרך למטמנה במעלה עמוס (שבָּאזור, סמוך לגוש עציון) מבלי שהיה לו אישור לכך. לטענתו, לא ידע על האיסור לפעול באופן זה ואילו ידע, לא היה פועל כך.

4.      מכל מקום באותו מועד, 5.7.2023, נתפסה המשאית.

5.      ביום 20.6.2023 הגישה ב"כ המבקשת את בקשתה הדחופה להשבת המשאית והעלתה טענות לחוסר סמכות בעניין תפיסתה. בתחילה הופנתה הבקשה לגורם בלתי רלבנטי, ובהמשך הופנה למשיבה. אלא שזו לא הגיבה, ולכן הורה בית המשפט על השבת המשאית כמבוקש למבקשת ללא תנאי.

6.      בדיון שקיימתי ביום 2.8.2023 עדכנה ב"כ המבקשת כי המשאית הושבה לבעליה ללא תנאי על-פי ההחלטה, אך גורמים בתחנת המשטרה הערימו קשיים בטרם השבתה.

7.      נציג המשיבה מצדו ציין, כי תגובה נשלחה לבית המשפט עוד ביום 10.7.2023, אך בשל סיבה לא ידועה לא נסרקה לתיק. בירור שלי בתיק "נט המשפט" העלה כי אכן אין בנמצא תגובה בתיק.

8.      מכל מקום טען נציג המשיבה, כי המשאית נתפסה כדין מכוח פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, בחשד לעבירה על צו בדבר העברת טובין (מס' 1252), תשמ"ח-1988, וסעיפים 2 ו-13 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1994, שעניינם איסור לכלוך והשלכת פסולת. למרות שהמשאית שוחררה, ביקשה המבקשת להפקיד שליש מסכומה, להטיל איסור דיספוזיציה ולשעבדה לטובת המדינה. ב"כ המבקשת התנגדה נוכח טענותיה המהותיות והפרוצדורליות כאחד.

דיון והכרעה

9.      ראשית ייאמר, כי בקשת החזרת התפוס הפכה תיאורטית ברובה, נוכח החזרת המשאית לבעליה בהתאם להחלטת בית המשפט.

10.  שנית יצוין, כי מעיון בתיק החקירה עולה, כי ביום 16.5.2023 הטיל בית המשפט במסגרת צ"א 38839-05-23 צו איסור דיספוזיציה על המשאית במסגרת פעולות החקירה שבוצעו.

11.  שלישית, ולגופם של דברים, לא מצאתי כל פגם בדרך התנהלות המשיבה, שכן על פניו, כעולה מתיאור העובדות שלעיל, הן הנהג והן בעלי החברה והמשאית, פעלו באופן מודע להעביר פסולת בניין מישראל לשטחי האזור, כשלפחות אחד מהם (הנהג) ידע כי הדבר אסור. המשאית נתפסה במעבר והשלכת הפסולה האסורה סוכלה, כך שלכל הפחות מדובר בניסיון לבצע את העבירה האמורה. מקובלים עלי לחלוטין נימוקי תגובת המשיבה, ולכן זו פעלה בסמכות.

12.  רביעית, בהתייחסותי לטענות ב"כ המבקשת לעניין התנהלות שוטרי המשיבה בעת הדרישה להשיב לידי המבקשת את הרכב על-פי החלטת בית המשפט, סברתי שיש ממש בטענות שהעלתה, וכי ההתנהלות שתוארה על-ידה, אכן הייתי בלתי ראויה. מצופה ממשטרת ישראל, שהיא גוף שלטוני שתכליתו אכיפה ושמירה על החוק, לקיים את הוראות בית המשפט ככתבתן וכלשונן ללא שהיות ותהיות. בסופו של יום, מחדל זה תוקן והמשאית הושבה לבעליה.

13.  בסופו של יום, לאחר ששקלתי את הבקשות מזה ומזה, סברתי שהמצב הנוכחי שבו המשאית השובה, והוטל בצו שיפוטי איסור דיספוזיציה על המשאית, אין מקום להורות על הפקדה נוכח מכלול השיקולים, ובהם היעדר תגובת המשיבה במועד (היה מקום לוודא הגעת התגובה לבית המשפט ולא "לשגר ולשכוח) אופן ההתנהלות טרם השבת המשאית. לצד זאת, יש מקום לחייב את מר אחמד דבש, בעל המשאית ומבעלי המבקשת, לחתום על התחייבות עצמית בסך
 25,000 ₪ שתכליתה הבטחת השמירה על המשאית והצגתה לצרכי משפט בעת הצורך. על ההתחייבות להיחתם בבית המשפט עד ליום 20.8.2023 כשאי חתימה תהווה עילה לתפיסה מחודשת של המשאית.

14.  המזכירות תשיב את התיק לנציג תחנת עציון ותשלח את ההחלטה לצדדים (פרטי התקשרות עם נציג המשיבה ופקס התחנה מצוי על גבי תיק החקירה).

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ט"ז אב תשפ"ג, 03 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.