1

בפני בקשה לתת צו המורה על ביטול צו הקפאת הכספים בחשבונות הבנק של המבקשים לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"א - 1969. זאת חלוף הזמן.

במסגרת חקירה בחשד לניהול ואירגון משחקים אסורים, עבירות על חוק הלבנת הון ופקודת מס הכנסה כנגד המבקש 1 ואחרים, נחקר המבקש 1. במסגרת הפעולות שבוצעו בתיק החקירה הוטל על חשבונות הבנק של המבקש 1 צו הקפאה. במסגרת הצו הוקפא חשבון 576279/26 בבנק לאומי על סכום 116,571.01 ₪. הסכום הופקד בחשבון האפוטרופוס הכללי. מכאן הבקשה שבפני להשבת הסכום האמור לצורך ניהול חשבון העסק של המבקשים.

כתוצאה מהקפאת הכספים והעובדה כי המבקש 1 נחשד בעבירות של הלבנת הון, לטענת ב"כ המבקשים הפסיק הבנק את האשראי דבר שגרם לעסק המבקשים להיקלע לקשיים פיננסים והעדר אפשרות לקבל תזרים מזומנים. עוד טען ב"כ המבקש כי העדר אשראי לא יאפשר את קיום העסק, מדובר בעסק בין היתר המוכר ספרי לימוד. על העסק להיערך לקראת השנה הבאה להזמין ספרים לקראת השנה הבאה דבר הדורש אשראי. ב"כ המבקשים הגיש לבית המשפט תדפסי ריכוז רכישות חודשי לחודש יוני 2013 היקף רכישות בסך 40,610 ₪. לחודש יולי 2013 היקף רכישות בסך 49,280. יצויין כי מדובר במסמכים שאינם מעידים על מהות הרכישה, כי אם על היקפה בלבד.

2

בנסיבות אלו עתר ב"כ המבקשים "הבקשה שלנו היא לערוך איזון ולשחרר כספים ששייכים לה שנתפסו לצורך היכולת שלה להמשיך את התנהלות העסק ובכך לא להביא הטלת מסך ליכולת של התא המשפחתי להתפרנס."

ב"כ המבקש ביקש לערוך הפרדה בין בני הזוג, נוכח העבודה כי למבקשת 2 אין חלק בפרשיה, היא לא נחקרה בפרשיה כחשודה. מדובר בעסק המנוהל ע"י המבקשת 2 וכספים השייכים לה.

מנגד טענה ב"כ המשיבה כי היקף ההלבנה הוא 86 מיליון שקלים. החקירה בעיניינו של המבקש טרם הסתיימה. בכוונת המדינה לבקש לחלט רכוש בסיום ההליך. היקף הרכוש שנתפס הינו נמוך בשיעור משמעותי לעומת היקף סכומי החשד לביצוע העבירות. לדברי ב"כ המדינה החשוד לא טען בחקירת החילוט כי הוא מתפרנס מהעסק. אלא עוסק בעיסוקים אחרים.

בסיום הדיון בית המשפט ביקש לקבל לידיו פירוט של הכספים שהוקפאו בחשבון העסק וכספים שהוקפאו בחשבון הפרטי של המבקשים. המשיבה הודיעה לבית המשפט ביום 18.05.14 כי הכספים שהוקפו הינם מחשבון הפרטי ולא מחשבון העסק.

לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה לביטול צו הקפאת הנכסים. יחד עם זאת יש לתחום אותו בזמן על מנת להגיע לאיזון בין הקפאה ממושכת של כספים וזאת מבלי שהוגש כתב אישום, שכן מדובר בסעד זמני שאין מקום להופכו לסעד קבוע עד שיהיה בידה של המדינה להגיש כתב אישום.

אין מחלוקת כי המבקש 1 נחקר בגין עבירות על חוק איסור הלבנת הון. המבקשים טענו כי הרכוש שהוקפא משמש את המבקשת 2 לצורך ניהול עיסקה. יצויין כי על פי הצהרת המדינה החשבון העיסקי כלל לא הוקפא. לא הוצג לבית המשפט שום מסמך המגלם בתוכו העברת כספים בין החשבון העסקי לחשבון הפרטי. הדברים נטענו ע"י ב"כ המבקשים, אולם טענות אלו, לא זו בלבד, שלא הוכחו אף לא הוצגה ראייה כלשהי למצב החשבון העסקי כיום. העובדה כי הבנק מסרב לתת אשראי לעסק בשל חקירת המבקש 1 בעברות של הלבנת הון אינה עילה להעברת כספים מהחשבון הפרטי לחשבון העיסקי. לא ברור ואף לא הוצגה שום אסמכתא כי בדרך ההתנהלות הרגילה של בני הזוג החשבון הפרטי משמש גם את העסק. לאור כל האמור דין הבקשה להידחות.

3

מצאתי כי יש להגביל את הצו למשך 120 ימים נוספים ולאחר מכן במידה ולא יוגש כתב אישום, הרי שיהיה מקום לשקול ביטול הצו על החשבון הפרטי. ב"כ המדינה טענה כי התיק בפני סיום החקירה. מדובר בתיק מורכב, כאשר לגבי אחרים הוגש זה מכבר כתב אישום. המדינה נמצאת בגל השני של כתבי אישום שעתידה הפרשיה להניב ולהיות מוגשים לבית המשפט. המבקש 1 נחקר ביום 20.10.13. כאשר, מדובר בפרשיה סמויה שהפכה לגלויה במועד חקירת החשודים בפרשיה. איסוף הראיות החל לפני זמן ניכר ונראה שהוא לפני סיומו לפי דברי ב"כ המדינה.

סוף דבר מורה על הארכה הצו למשך 120 יום נוספים או עד להגשת כתב אישום המוקדם מבין השניים. צו קודם המורה על הארכה הצו למשך 180 יום בטל. במקומו יעמוד הצו החדש.

מזכירות נא לשלוח לצדדים תוכן ההחלטה.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ד, 19 מאי 2014, בהעדר הצדדים.