רקע

1.      לפני שלוש בקשות להארכת תוקף החזקת תפוסים שהוגשו במסגרת אותה פרשה, ואשר אוחדו לצורך הדיון.

2.      ברקע הדברים חקירה גלויה שנפתחה בחודש יוני 2022 נגד המשיבים בשלוש הבקשות. עניינה של החקירה הוא חשד לעבירות לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח - 1968 (להלן: חוק רישוי עסקים) בנוגע לניהול עסקי דלק ללא רשיון, עבירות על פי חוק משק הדלק, שימוש פחזני בחומר דליק, קבלת דבר במרמה, קשירת קשר להונות את הציבור ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון).

מדובר בחשד לפיו מנהלים המשיבים עסקי דלק ללא רישיונות מתאימים, תוך יצירת סכנה לציבור, לרבות בהפעלת מתחם סמוי לאחסנה ואספקה של דלקים לנקודות קצה שונות ושתי תחנות דלק ללא רשיון עסק.

3.      במסגרת החקירה נתפס לצרכי חילוט רכוש הכולל זכויות נדל"ן, כלי רכב, כספים במזומן, והמחאות (ה"ת 59224-12-22); מזומן ושיקים (ה"ת 56211-12-22); זכויות נדל"ן, כלי רכב, חשבונות בנק, כספים במזומן והמחאות (ה"ת 55959-12-22). כן נתפסו מוצגים שונים.

טענות הצדדים

4.      המבקשת עותרת להארכת התפיסה בשלוש הבקשות ב- 180 ימים, ועד ליום 29.6.23. במסגרת הבקשות נטען כי חומר החקירה מבסס חשד סביר ברף גבוה לביצוע העבירות, וקיים אינטרס ציבורי מובהק בהמשך תפיסה הרכוש באופן שיאפשר חילוט עתידי. נטען כי מדובר בעבירות שבוצעו בהיקף נרחב, באופן שיטתי ולאורך זמן. המבקשת טוענת עוד כי היקף העבירות הינו למעלה מ-150 מיליון ש"ח, ושווי התפוסים אינו עולה על 10% מסכום זה. כן נמסר כי פעולות החקירה הסתיימו והתיק הועבר לפרקליטות בחודש ינואר. בהתייחס לכלי הרכב שנתפסו במסגרת ה"ת 55959-12-22, מסכימה המבקשת לשחרורם בכפוף להפקדה בסך 30% מערכם.

5.      המשיבים בה"ת 59224-12-22 (רזקאללה מטר ופטרול מטר) מסכימים להארכת תפיסת נכסי הנדל"ן שערכם רב, אולם מתנגדים להארכת התפיסה של כלי הרכב, הכספים, וההמחאות. כן עותרים המשיבים להחזרת תמורה של מטען סולר בסך 216,000 ₪ אשר לטענתם נרכש כחוק, ונתפס במסגרת תפיסת משאיות של חברת ר.ס.א. פטרול גז בע"מ.

לפי טענת המשיבים, חברת פטרול מטר קיבלה בשנת 2018 אישור לעסוק בשיווק דלק ממשרד התשתיות הלאומיות. עוד נטען כי החברה החזיקה ברישיון זמני להפעלת תחנת דלק בנח'ף, שתקפו עד סוף שנת 2021, היא היתה מצויידת בכלל אישורי הבטיחות הנדרשים, ופעילותה הופסקה בשל היעדר היתר בניה להפעלת תחנת דלק, ועל כן מדובר בעיכוב ביורוקרטי. עוד נטען כי תפיסת הרכוש לא תאפשר לחברה לשלם לעובדיה שפרשו פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות.

6.      המשיב בה"ת 56211-12-21 (אחמד מטר) טוען כי יש לשחרר לידיו את סכומי הכסף התפוסים. במה שנוגע להמחאות, נטען כי הן לא שייכות למשיב כי אם לחברות פטרול מטר בע"מ וס.מ. בוואריה בע"מ. בהתייחס להפעלת תחנת הדלק בנח'ף, חוזר ב"כ המשיב על הטענות שהעלה במסגרת ה"ת 59224-12-22 לעיל. לגופם של דברים נטען כי על רקע חזקת החפות ממנה נהנה המשיב, יש להסתפק בהארכת התפיסה של נכסי הנדל"ן שנתפסו במסגרת ה"ת 59224-12-22 הנ"ל. כן נטען כי המשיב עסק רק בהנהלת החשבונות של חברות אביו ואחיו, ולא השיג עבור עצמו כל נכס במסגרת פעילות לא חוקית. עוד נטען כי סכומי הכסף שנתפסו ברשותו שייכים לאשתו, ואין להם קשר למשיב או לפעילותו העסקי; כן נטען כי חלק מהשיקים שנתפסו ברשותו הם שיקים שנמשכו מחשבון מוגבל או שבוטלו, ועל כן יש להחזירם למשיבים.

7.      המשיבים בה"ת 55959-12-22 (ר.ס.א. פטרול גז בע"מ, ס.מ. בוואריה בע"מ וסעיד מטר) מתנגדים לבקשה. לטענת בא כחם, חברת ר.ס.א. פטרול נחשדת בכך שמכרה דלק לחברות שאין להן רישיון עסק, והעובדה לפיה לא ננקטו פעולות אכיפה דומות נגד החברות (כמו פז, סונול ודלק) שמכרו דלק לחברת ר.ס.א. פטרול - אשר אף היא אינה מחזיקה ברישיון - מהווה אכיפה בררנית. כן טען כי חברת ס.מ. בוואריה החזיקה ברישיון עסק זמני, וכי הפעילה תחנת דלק נוספת - ברישיון, ולדבר השלכה על היקף העבירה. עוד נטען כי ברשותו של סעיד מטר כתב הסמכה לעניין חומרים מסוכנים, הגם שאינו מחזיק ברישיון עסק להובלת דלק, ועל כן הוא עומד בדרישות צו רישוי עסקים אשר מפנה לחוק שירותי הובלה. בנוסף נטען כי מחצית הרכוש שנתפס מסעיד מטר שייך לרעייתו.

במה שנוגע לכלי הרכב התפוסים, עותר ב"כ המשיבים לשחררם בכפוף להפקדה בסך 20% מערכם, וזאת על רקע הטענה כי חלק ניכר משוויים משועבד. בעניין זה חלוקים הצדדים גם בשאלת דרך חישוב שווים של כלי הרכב.

8.      דיון מאוחד בבקשות התקיים ביום 19.3.23, במסגרתו נשמעו בהרחבה טיעוני ב"כ הצדדים. הדיון התקיים בהיעדר המשיבים, בנסיבות שפורטו בפרוטוקול הדיון, ובהיעדר התנגדותה של המבקשת.

דיון והכרעה

9.      לאחר שעיינתי בדו"ח הסודי המפורט, שסומן על ידי במ-א ובעשרות מסמכים מתיק החקירה שהוגשו לעיוני, אני קובע כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים.

חשד סביר לביצוע עבירה לפי חוק רישוי עסקים בנוגע להפעלת תחנת הדלק בנח'ף

 

10.  ה"ת 59224-12-22 (רזקאללה מטר ופטרול מטר)

מצאתי כי קיים חשד סביר לביצוע עבירה של הפעלת תחנת דלק ללא רישיון על ידי רזקאללה מטר וחברת פטרול מטר בע"מ. זאת, במה שנוגע להפעלת תחנת הדלק באיזור המועצה המקומית נח'ף, לגבי התקופה שלפני יום 5.7.21, ומיום 1.1.22 ועד למועד ה"פרוץ", 4.7.22. לעניין זה אפנה לנספחים א'-ו', ט', י"ב, י"ד וט"ז, בפרט מסמכים שסומנו על ידי במ/1 - 12, 15, 21, 22, 24.

ה"ת 56211-12-22 (אחמד מטר)

חומר החקירה מצביע על חשד סביר כאמור גם בעניינו של אחמד מטר, בנו של רזקאללה. לעניין זה אפנה למסמך שצורף כנספח ה' לדו"ח הסודי וסומן במ/9, וכן לנספחים ז', ח' י"ב, י"ד וט"ז לדו"ח הסודי שסומנו על ידי במ/13, 14, 21, 22, 24.

ה"ת 55959-12-22 (ר.ס.א פטרול גז בע"מ, ס.מ. בוואריה בע"מ וסעיד מטר)

חומר החקירה מצביע על חשד כאמור גם בעניינו של סעיד מטר, בנו של רזקאללה, אם כי בעוצמה פחותה. לעניין זה אפנה למסמכים שצורפו כנספחים ה' ו-ט"ז1 לדו"ח הסודי וסומנו במ/9, 25.

11.  בהתייחס לטענה לפיה קיבלה חברת פטרול מטר בשנת 2018 אישור לעסוק בשיווק דלק, הרי שעיון במסמך שהוגש על ידי בא כחה מעלה כי מדובר באישור שתקפו לשנה (כך שאינו רלוונטי לתקופה נשוא החשדות דנן), וממילא אין מדובר בתחליף לרישיון העסק הנדרש על פי חוק.

במה שנוגע לטענה כי החברה החזיקה ברישיון זמני להפעלת תחנת הדלק, הרי שתקופת תקפו של רישיון זה (יולי 2021 עד דצמבר 2021) לא הובאה בחשבון בתוך תקופת ביצוע העבירה.

בהתייחס לטענות בדבר "עיכוב ביורוקרטי" שהביא לכך שלא ניתן לחברה רישיון עסק קבוע, הרי שאין מקומן של טענות הנוגעות להליך הרישוי להתברר במסגרת הליך זה; המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכך שהבקשה סורבה על ידי הרשויות הרלוונטיות, וחרף עובדה זו הופעלה תחנת הדלק בתקופה הנדונה.

חשד סביר לביצוע עבירה לפי חוק רישוי עסקים בנוגע להפעלת תחנת הדלק בכרמיאל

 

12.  ה"ת 55959-12-22 (ר.ס.א פטרול גז בע"מ, ס.מ. בוואריה בע"מ וסעיד מטר)

חומר החקירה מבסס חשד סביר לביצוע עבירה של הפעלת עסק ללא רשיון במה שנוגע לתחנת הדלק פטרול בכרמיאל, המצויה בבעלות חברת ס.מ. בוואריה בע"מ - חברה בבעלות סעיד מטר. לעניין זה אפנה למסמכים שצורפו כנספחים י"ז-כ"ב לדו"ח הסודי, ובפרט לאלה שסומנו על ידי במ/26 - 32. כן אפנה לנספחים ז' ,כ"ג ו-כ"ד, שסומנו על ידי במ/13, 33, 34.

ה"ת 56211-12-22 (אחמד מטר)

חומר החקירה מצביע על חשד סביר כאמור גם בעניינו של אחמד מטר. לעניין זה אפנה למסמכים שצורפו כנספחים ז', ח', כ"ג ו-מ"ח לדו"ח הסודי, שסומנו על ידי במ/13, 14, 33, 50.

חשד סביר לביצוע עבירה לפי חוק רישוי עסקים בנוגע לשינוע דלק במיכליות

13.  ה"ת 59224-12-22 (רזקאללה מטר ופטרול מטר)

מצאתי חשד לביצוע עבירה של הפעלת עסק ללא רשיון בהתייחס לשינוע דלק, בעניינם של רזקאללה מטר ופטרול מטר, אם כי בעוצמה חלשה יחסית. בעניין זה אפנה למסמכים שצורפו כנספחים ח' וכ"ט, וסומנו על ידי במ/14, 38.

ה"ת 56211-12-22 (אחמד מטר)

חומר החקירה מבסס חשד סביר לביצוע עבירה לפי חוק רישוי עסקים בנוגע לשינוע דלק, בעניינו של אחמד מטר. לעניין זה אפנה לנספחים לדו"ח הסודי שסומנו ח', י"א, ל"ג, ל"ד ל"ז, מ, מ"ד ומ"ז, וסומנו על ידי במ/14, 18, 43, 44, 46, 47, 48, 49.

ה"ת 55959-12-22 (ר.ס.א פטרול גז בע"מ, ס.מ. בוואריה בע"מ וסעיד מטר)

חומר החקירה מבסס חשד סביר כאמור גם בעניינם של סעיד מטר וחברת ר.ס.א פטרול גז בע"מ. לעניין זה אפנה לנספח ט1 שסומן על ידי במ/16, וכן נספחים נה2 ו-נה3, שסומנו על ידי במ/52, 53. עוד אפנה בהקשר זה לנספחים ח', י"א, ל"א, ל"ג, ל"ו, ל"ז, ו-מ"ד, שסומנו על ידי במ/14, 18, 40, 41, 43. 45, 46, 48.

למעלה מן הצורך יצויין כי ב"כ המשיבים אינו חולק על כך שחברת ר.ס.א. פטרול גז עוסקת בהובלת דלק (ר' פרוטוקול הדיון בצ"א 65846-06-22 מיום 23.1.23, עמ' 3 מול שורה 24, ועמ' 5 מול שורה 2).

14.  ב"כ המשיבים טען כי מרשיו עמדו בדרישות החוק, מאחר והותר להם להוביל חומרים מסוכנים בהתאם לחוק שירותי הובלה, אליו מתייחס צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג - 2013, עליו מתבססת המבקשת, בהפנותה לפריט 2.2ח לתוספת (שינוע במיכליות). אכן, הפריט האמור בצו מפנה לחוק שירותי הובלה, התשנ"ז - 1977, במסגרת טור ז' לתוספת. עם זאת, סעיף 7 לצו קובע כי "לא יינתן רישיון לעסקים טעוני רישוי ... אם נקבעה להם חובת רישוי בחיקוק כמפורט בטור ז' בתוספת, כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק כאמור". יוצא כי דרישת הרישוי על פי חוק שירותי הובלה היא תנאי למתן רישוי עסק, ולא תחליף לו; עסק לשינוע דלק, אם כן, טעון רישוי.

15.  עוד נטען על ידי ב"כ המשיבים כי המבקשת נקטה באכיפה בררנית כלפי מרשיו, וזאת מאחר ולא נקטה פעולות אכיפה נגד חברות אחרות אשר מכרו דלק לחברות שאינן מחזיקות ברישיון עסק. מעבר לכך כי מקומן של טענות מסוג זה אינו להתברר בהליך דנן, הרי שגם על פני הדברים אין לטענה בסיס, מאחר והחשד אינו למכירת דלק כאמור, אלא לניהול עסק ללא רישיון מתאים.

16.  ייאמר כי באופן כללי, עולה תמונה של ניהול משותף של עסקי הדלק על ידי המשיבים, בני משפחת מטר, הכל כמפורט לעיל בהתייחס לעסקים השונים. בהתייחס לטענה כי המשיב אחמד מטר עסק אך בהנהלת החשבונות, הרי שחומר הראיות מבסס חשד למעורבות עמוקה מצדו בניהול העסקים הנדונים.

שווי העבירות

17.  חברת פטרול מטר (בעלת תחנת הדלק בנח'ף) - המבקשת מצביעה על מחזור עסקי בגובה של של כ- 123 מליון ש"ח בתקופה הרלוונטית - בין החודשים 01/21-06/21 ובין החודשים 01/22-05/22 (לאחר השמטת התקופה בה לפי הטענה החזיקה החברה ברשיון זמני) - נספח נ"ו לדו"ח הסודי, שסומן על ידי במ/54.

חברת ס.מ. בוואריה (בעלת תחנת הדלק בכרמיאל) - המבקשת מצביעה על מחזור עסקי בגובה של כ- 11 מיליון ש"ח בשנים 2021-2022 (נספח נ"ח, שסומן על ידי במ/56).

חברת ר.ס.א. פטרול מטר - המבקשת מצביעה על מחזור עסקי של כ- 16.5 מיליון ש"ח בשנים 2021-2022 (נספח נ"ז, שסומן על ידי במ/55).

18.  מדובר ברכוש אשר לפי החשד התקבל בידי החברות המשיבות והוחזק על ידן, ובכך נעשו בו פעולות לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

תפיסת הרכוש מכח חוק איסור הלבנת הון, בעבירת מקור לפי חוק רישוי עסקים

 

19.  כאמור לעיל, מייחסת המבקשת למשיבים חשד לביצוע עבירות שונות. עם זאת, מבין העבירות המיוחסות מתמקדת המבקשת בעבירות לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, שעניינן הפעלת תחנות דלק ושינוע דלק. עבירות אלה מהוות עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, בהתאם לפריט 18ג לתוספת הראשונה לחוק. המשיבים נחשדו גם בעבירות של קבלת דבר במרמה וקשירת קשר להונות את הציבור אשר מהוות אף הן עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, אולם המבקשת התמקדה בעבירות המקור לפי חוק רישוי עסקים, וממילא לא הובאו כל נתונים הנוגעים להיקף העבירות האחרות, ועל כן לא אתייחס אליהן במסגרת החלטה זו.

20.  במה שנוגע להפעלת עסקים הקשורים בדלק קובע הדין דרישות הקשורות בתכנון, בטיחות ובטחון הציבור, אשר עמידה בהן היא תנאי לקבלת הרישיון הנדרש. לפי החשד, המבוסס היטב בחומר החקירה, ניהלו המשיבים את עסקיהם בלא שהחזיקו ברישיונות אלה. מדובר בחשד לעבירות שבוצעו בשיטתיות, לאורך זמן, ובהיקפים גדולים מאד.

21.  כאמור לעיל, פריט 18ג לתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון קובע כעבירת מקור - ".. עבירה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, והכל בקשר לאתר לסילוק פסולת, לתחנת מעבר לפסולת, לאיסוף והובלה של פסולת ולעיבוד, ניצול ומחזור של פסולת, או בקשר לתחנת דלק וגז, לתדלוק דלק וגז, לשינוע דלק וגז, לאחסון דלק וגז, לחניית מכליות דלק וגז, למכירת דלק וגז, למסופי דלק, למילוי מכליות גז ולחלוקת גז" (ההדגשות אינן במקור).

22.  במצב דברים זה, הפעילות הכלכלית שהתבצעה על פי החשד בניגוד לדין, טבולה באי חוקיות ותוצריה נגועים בעבירה ומהווים על כן רכוש אסור כהגדרתו בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

לשימוש בעבירות לפי חוק רישוי עסקים כעבירות מקור לצורך חוק איסור הלבנת הון וכבסיס לתפיסת רכוש לצרכי חילוט עתידי - מהלך אשר התפתח בשנים האחרונות - ראו החלטת בית משפט זה במסגרת ה"ת 5855-04-19 מדינת ישראל נ' גנגינה (15.12.19), וכן החלטת בית משפט השלום בחיפה בה"ת 19913-05-22 משטרת ימ"ר חוף נ' א. הכוח לשירותי כוח אדם בע"מ (26.6.22) - שתי ההחלטות בעניין הפעלת תחנת מעבר של פסולת.

כן ראו החלטת בית משפט השלום בנצרת במסגרת ה"ת 5901-02-23 שקיר נ' מדינת ישראל (5.2.23), אשר הערר שהוגש עליה לבית המשפט המחוזי נצרת נדחה במסגרת ע"ח 16081-02-23 שקיר נ' מדינת ישראל (15.2.23) - בהם נדונה הפעלת מתחם דלק ללא אישורים (תוך ביצוע עבירות מס).

23.  המבקשת מעריכה את שווי התפוסים בכ- 15 מיליון ש"ח, והגם שקיימת מחלוקת בין הצדדים במה שנוגע להערכת נכסי הנדל"ן התפוסים (וכן לגבי כלי הרכב, נושא אליו אתייחס בהמשך), הרי שמדובר בשווי אשר נופל משמעותית משווי עבירות הלבנת ההון, העומד על סכום כולל של למעלה מ- 150 מיליון ₪.

גם בחינה של כל אחת מן העבירות שבוצעו לגבי כל עסק בנפרד, מעלה כי היקפה עולה משמעותית על שווי הרכוש שנתפס מן החשודים הרלוונטיים: בעניינם של רזקאללה מטר, פטרול מטר ואחמד מטר, בהתייחס לעבירות הנוגעות להפעלת תחנת הדלק בנח'ף, שהיקפן כ- 123 מיליון ש"ח; בעניינם של סעיד מטר וחברת ס.מ. בוואריה בהתייחס לעבירות הנוגעות להפעלת תחנת הדלק בכרמיאל, שהיקפן כ- 11 מליון ₪; ובעניינם של חברת ר.ס.א. פטרול גז בע"מ וסעיד מטר, בהתייחס לעבירות הנוגעות לשינוע דלק במיכליות, שהיקפן כ- 16.5 מיליון ש"ח.

24.  בהקשר האחרון העלה ב"כ המשיבים בה"ת 55959-12-22 טענה לפיה חברת ס.מ. בוואריה הפעילה גם תחנת דלק ברישיון בכפר ינוח, והדבר מביא לצמצום היקף העבירה הנוגעת להפעלת תחנת הדלק בכרמיאל. אף אם טענה זו נכונה (ולא הובאו נתונים בנוגע למועדים בהם הפעילה החברה את תחנת הדלק האחרת והיקף הפעילות), הרי אין בכך כדי להעלות או להוריד בענייננו. כאמור לעיל, היקף העבירות המיוחס בהקשר זה הוא כ- 11 מיליון ש"ח; אף אם יצטמצם היקף זה, הרי שעדיין יעלה משמעותית על היקף התפוסים מן החברה שאינו עולה על 800,000 ₪. יתר הרכוש נשוא ה"ת 55959-12-22 נתפס מסעיד מטר או מחברת ר.ס.א. פטרול גז (ר' במ/16 בעמ' 17-15), אשר חשודים (גם) בקשר לעסקי הדלק האחרים.

25.  טענות נוספות הועלו על ידי ב"כ המשיבים. ראשית, המשיבים אחמד מטר וסעיד מטר טענו כי נתפס רכוש השייך לבנות זוגן: אחמד מטר טען זאת בהתייחס לכסף מזומן שנתפס ברשותו, וסעיד מטר בהתייחס לזכויותיה של בת זוגו ברכוש השייך לו (תוך שאינו חולק על כי לא מדובר ברכוש הרשום על שמה של בת הזוג). בלא לקבוע דבר בהתייחס לטענות אלה, הרי שהדרך להעלותן היא באמצעות פניה של טוענת לזכות ברכוש. בעניין אחר נטען כי תפיסת רכושה של חברת פטרול מטר לא תאפשר לחברה לשלם לעובדיה שפרשו פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות. בהקשר זה מקובלת עלי עמדת המבקשת לפיה מדובר בטענה לזכויות אובליגטוריות, אשר אין בהן כדי לגבור על תפיסה לצרכי חילוט. לא מצאתי גם לקבל את הטענה שהועלתה ולפיה העובדה כי בוטלו המחאות שנתפסו אצל אחמד מטר, מצדיקה החזרתן למשיבים; זאת, מאחר ויהיה בכך כדי למנוע מהמבקשת את האפשרות לפעול לגבייתן.

26.  חקירת המשטרה בפרשה, על רקע היקפה, התנהלה בקצב מהיר. מאז מועד ה"פרוץ" בתחילת חודש יולי 2022 בוצעו פעולות חקירה רבות, והתיק הועבר בחודש ינואר 2023 לפרקליטות מחוז הצפון.

27.  הסמכות להארכת תפיסתו של רכוש לצורך חילוט עתידי לפי חוק איסור הלבנת הון, מצויה בשילוב בין הוראת סעיף 26(א) לחוק איסור הלבנת הון לבין הוראת סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט - 1969 (בש"פ 1359/17 מדינת ישראל נ' ברוך (15.3.17)).

28.  כפי שנקבע בפסיקה, תפיסה זמנית של רכוש נועדה לשמור על מצבת נכסיו של אדם, על מנת שניתן יהיה לחלטם בתום ההליך המשפטי, ככל שיורה בית המשפט על הרשעה. אל מול תכלית זו עומדת הפגיעה בזכות הקניין של האדם שרכושו נתפס (ע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.8.19), פסקה 17). משנה זהירות יש לנהוג על רקע העובדה כי מדובר בתפיסת רכוש בשלב החקירה, מחשודים אשר נהנים מחזקת החפות ואף לא הואשמו בביצוע עבירה. משכך, יש אף לבחון קיומם של אמצעים חלופיים שיהיה בהם כדי להבטיח את אפשרות החילוט בעתיד, תוך פגיעה פחותה בקניינו של בעל הרכוש (בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון (31.10.07), פסקה 36).

29.  לאחר שנתתי דעתי למכלול הנתונים בפרשה זו מצאתי כי בשלב זה, על רקע עוצמת החשד נגד המשיבים; חלקם בביצוע העבירות; הקצב המהיר יחסית של התקדמות החקירה; העובדה כי היקף התפוסים נופל משמעותית מהיקף העבירות; ובהתחשב בסיכויי ההרשעה והחילוט בתום ההליך - יש לאפשר למבקשת להותיר בידיה את מלוא הרכוש התפוס, ולהורות על הארכת התפיסה לתקופה המבוקשת. זאת, בכפוף למתן אפשרות לשחרור כלי הרכב באופן אשר יאפשר פגיעה פחותה בקניינם של המשיבים, כפי שיפורט להלן.

כלי הרכב התפוסים

30.  ככל העולה מן הבקשות, תפוסות באופן פיזי (וברישום) ארבע משאיות במסגרת ה"ת 55959-12-22, וכן שני כלי רכב, בהם משאית ומיכל דלק, במסגרת ה"ת 59224-12-22.

31.  במה שנוגע למשאיות התפוסות במסגרת ה"ת 55959-12-22, ובהמשך לדיון שהתקיים בפני כב' השופטת סבן נוי ביום 23.1.23, מסכימה המבקשת לשחרורן בכפוף להפקדה סכום של 30 אחוזים מערכן; ב"כ המשיבים מבקש כי שיעור ההפקדה יעמוד על 20 אחוזים, וזאת על רקע טענתו לפיה המשאיות משועבדות בחלק ניכר מערכן.

32.  עיינתי בחומרים שהוצגו לי בעניין זה על ידי ב"כ הצדדים. ב"כ המשיבים טוען כי אחוזי המימון של חלק מהמשאיות גבוה, וזאת תוך התייחסות לערך הרכב בלי המיכלית הצמודה. ב"כ המבקשת טוענים כי אחוזי המימון נמוכים יותר, מאחר ויש להתחשב בערך הרכב כולל המחוברים.

33.  מצאתי כי יש לקבל את עמדת המבקשת, לפיה יש לבחון את ערכו הכולל של הרכב, כולל מחובריו, וזאת בהתאם לחוות הדעת השמאיות שהוגשו לעיוני. עם זאת, אין חולק על כך שהרכבים משועבדים, גם אם ביחס נמוך מזה לו טוען ב"כ המשיבים, ובעובדה זו ניתן להתחשב בקביעת שיעור ההפקדה (בש"פ 2346/21 עמר נ' חברת מימון ישיר 2006 בע"מ (14.7.21), פסקה 13). בפרשה אחרונה זו הועמד סכום ההפקדה על 20%.

34.  כידוע, ההפקדה הכספית הנדרשת לצורך שחרורם של כלי רכב מטרתה "להבטיח, בין היתר, את יכולת הפירעון מן הרכבים כשווים במועד שחרורם לידי העורר ולשמש כבטוחה למרכיב ירידת ערכם" (ע"ח 16453-09-17 סאמר נ' מדינת ישראל (28.11.17)). הגם שהפסיקה קבעה כי ככלל, שיעור הפקדה של 30% מערך הרכב הוא מידתי וראוי, מצאתי להפחית באופן מסויים מגובה ההפקדה הנדרש, וזאת לנוכח העובדה כי חלק מכלי הרכב משועבדים בשיעור ניכר מערכם, גם אם לא בשיעור אותו נקב ב"כ המשיבים. החלטה זו תהיה רלוונטית לכל כלי הרכב התפוסים בפרשה זו.

35.  בנוסף, עם שחרור כלי הרכב, יוחזר לידי המשיבים גם מטען הסולר המצוי, לטענתם, על גבי אחת המשאיות, ושוויו לפי הטענה כ- 215,000 ש"ח. יצויין כי המבקשת לא עתרה לתפיסת מטען זה. הכל, תוך שייעשו הסידורים הנדרשים לכך שהדבר לא יביא לכדי ביצוע עבירה.

36.  סיכומו של דבר בהקשר זה, אני מורה כי כלי הרכב התפוסים במסגרת ה"ת 55959-12-22 וה"ת 59224-12-22 ישוחררו לידי המשיבים בכפוף לאלה: הפקדת סך של 25% מערך הרכב (כולל מחובריו) במועד התפיסה, במזומן או בדרך של ערבות בנקאית; וכן רישום המדינה כמוטבת בפוליסת הביטוח המקיף של הרכב.

סיכום

37.  מן הטעמים שפורטו לעיל, תוארך התפיסה לתקופה המבוקשת בת 180 ימים, בכפוף לאמור בסעיף 36 לעיל. החלטתי בעניין סעיף 36 תכנס לתוקף ביום 18.4.23.

38.  המזכירות תעביר את ההחלטה לב"כ הצדדים, ותחזיר לידי המבקשת את חומר החקירה.

39.  במה שנוגע לטענות שהועלו במסגרת ה"ת 56211-12-22 על ידי טוען לזכות ברכוש בחלק מן ההמחאות שנתפסו, ייקבע בנפרד מועד לדיון.

ניתנה היום, כ' ניסן תשפ"ג, 11 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.