1.         לפניי בקשה להחזרת שני כלי רכב תפוסים, שניהם מסוג סקודה, מ.ר. 4030580 ו-9264852, בבעלות המבקשות מס' 4 ו-5.

2.         כלי הרכב נתפסו בידי המשיבה במהלך חודש מרץ, בזיקה לאירוע השלכת רימון רסס אל עבר תחנת המשטרה בשפרעם. בין יתר החשודים במעשה נעצרו המבקשים מס' 1-3, והם שוחררו ממעצרם במועדים שונים (לקראת סוף אפריל ותחילת מאי 2023).

3.         לטענת המבקשות מס' 4 ו-5, מדובר בכלי רכב שמשמשים אותן באופן יומיומי, והמשך החזקתם במשך כשלושה חודשים עד כה פוגע בקניינן. לטענתן, אין עוד פעולות חקירה שקשורות בכלי הרכב, ואם תהיינה כאלו - הן תדאגנה להביא אותם ליחידה החוקרת ככל שתידרשנה. המבקשות מוכנות לכל ערבות נדרשת לשחרור הרכבים.

4.         המשיבה מתנגדת להשבת התפוסים בשלב זה.

            לטענתה, היא רשאית להחזיק בתפוסים למשך תקופה של 180 יום, שעדיין לא חלפה.

            החקירה עדיין מתנהלת, ומעלה חשד לקשר בין כלי הרכב התפוסים לבין ביצוע העבירה הנחקרת. לטענת המשיבה, כלי רכב שנתפסו, ושלאחר בדיקה לא נמצא קשר בינם לבין העבירה, הוחזרו לידי בעליהם. לעניין כלי הרכב של המבקשות, עדיין לא בשלה העת להשיבם, לטענת המשיבה.

            נציג המשיבה הציג לעיוני מספר דו"חות סודיים וחומר חקירתי נוסף (סומנו דע/1 עד דע/4). אף שהחקירה טרם הסתיימה, כאמור, אישר נציג המשיבה כי אין פעולות חקירה נוספות כרגע אשר קשורות לכלי הרכב התפוסים, ובדיקות נחוצות כבר נעשו.

            מכיוון שהחקירה עדיין לא הושלמה, לא ידוע כעת אם יוגשו כתבי אישום, ואם תהיה כוונה לעתור לחילוט כלי הרכב.

5.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומרי החקירה שהוצגו, אני סבורה כי האיזון הראוי מחייב שחרור התפוסים לידי בעליהם, תוך קביעת ערבויות ראויות, כמפורט להלן.

6.         אמנם עדיין לא חלפה תקופת ששת החודשים שעומדים לרשות המשטרה להחזקת חפץ בידיה, בהתאם לסעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי, אולם לא מצאתי הצדקה לכך שלא יוחזרו כלי הרכב לבעליהם, כאשר אין פעולות חקירתיות מתוכננות הקשורות לכלי הרכב עצמם, וכאשר את תכלית החילוט (ככל שאכן יתבקש חילוט) ניתן להשיג באמצעות חלופה הולמת.

            מדובר בכלי רכב שמשמשים את המבקשות, ואין צורך להכביר מילים על חוסר הנוחות שנגרם להן כתוצאה מהמשך תפיסת כלי הרכב בידי המשיבה. מדובר, אפוא, בפגיעה בזכות הקניין, שלצדה גם פגיעה ממשית בהתנהלות היומיומית של המבקשות.

7.         כידוע, כאשר תכלית החזקתו של חפץ בידי המשטרה היא אפשרות חילוטו העתידי, על בית המשפט לבחון אם ניתן להסתפק ב"חלופת תפיסה", אשר פגיעתה בקניינו של המבקש תהיה פחותה מהמשך החזקתו בידי המשטרה (בש"פ 342/06 לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, 12.3.06). על פי הפסיקה, מקובל להתנות שחרורו של רכב תפוס בהפקדת ערבון כספי בגובה של 25%-30% משוויו (בש"פ 3616/11 זגורי נ' מדינת ישראל, 24.05.11; בש"פ 6529/10 מגידיש נ' מדינת ישראל, 21.09.10).

8.         במקרה הנוכחי, שבו החשודים עצמם (שלהם מיוחס השימוש בכלי הרכב התפוסים, בזיקה עם ביצוע העבירה) שוחררו זה מכבר ממעצר, מבלי שהוגש נגדם כתב אישום עד כה, הרי שבשים לב לחומרת העבירה הנחקרת - השלכת רימון רסס על תחנת משטרה - עצם האפשרות שאכן יתגבש כתב אישום שבמסגרתו יתבקש חילוט אינה נראית כאפשרות קרובה על סמך הראיות שנאספו עד עתה.    חומרי החקירה שהוצגו לעיוני מצביעים, אמנם, על חשד סביר, אך לא מעבר לכך.

במילים אחרות, מתקבלת על הדעת טענת הסניגור, שאם היו ראיות של ממש, לא היו החשודים משוחררים ממעצר, ומששוחררו - הרי שאין הצדקה להותרת כלי הרכב תפוסים בידי המשיבה.

            לא בכדי לא יכול היה נציג המשיבה להצהיר, כי יש כוונה לבקש לחלט את כלי הרכב בעתיד.

            מנגד, כאמור, טרם חלפה תקופת ששת החודשים הראשונים שבמהלכה רשאית המשיבה להוסיף ולהחזיק בכלי הרכב, והחקירה עודנה מתנהלת.

9.         לצורך האיזון בין האינטרסים מזה ומזה, אני סבורה כי יש להורות על שחרור התפוסים כנגד הפקדת עירבון שיפורט להלן, אשר נופל מהשיעור המקובל בפסיקה של 25% עד 30% מערך הרכב, וזאת לאור התרשמותי, כאמור לעיל, שהסבירות שיתבקש כאן חילוט אינה גבוהה.

10.       לאור האמור, אני מורה כי כלי הרכב יוחזרו לידי המבקשות מס' 4 ו-5 עם קיום התנאים הבאים:

א.        ביחס לכל אחד מכלי הרכב יופקד עירבון בסך 15,000 ₪ בקופת בית המשפט.

ב.         תופקד התחייבות עצמית של בעלת הרכב בגובה 50,000 ₪ ביחס למבקשת מס' 5 ו-110,000 ₪ ביחס למבקשת מס' 4 (בהתאם לשווי כלי הרכב על פי הצהרתן), למסור את הרכב לצורך חילוט, אם יורה על כך ביהמ"ש.

ג.         כל אחת מהמבקשות מ' 4 ו-5 תתחייב, בהתחייבות עצמית בסך 10,000 ₪, ובנוסף - בערבות צד ג' בסכום זהה, להביא את הרכב לתחנת המשטרה, מיד אם וכאשר תידרש לכך, לצורכי החקירה.

ד.         איסור ביצוע כל דיספוזיציה בכלי הרכב.

ה.        פוליסת הביטוח המקיף של הרכב תשועבד לטובת מדינת ישראל.

אם בתום ששה חודשים ממועד התפיסה לא יוגש כתב אישום שבו יתבקש חילוט של כלי הרכב (ולא תוארך התקופה בהחלטת ביהמ"ש על פי בקשה שתוגש), יוחזרו כספי העירבון למבקשות ויבוטלו כל התנאים האחרים.

11.       מכיוון שהחלטה זו ניתנת בהעדר הצדדים, היא לא תיכנס לתוקף מיידי, אלא ביום 15.6.23.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

החוקר יסור ללשכתי ויקבל לידיו את חומרי החקירה שסומנו דע/1 עד דע/4.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשפ"ג, 12 יוני 2023, בהעדר הצדדים.