1

מונחת בפניי בקשה מטעם המשיב לתיקון פרוטוקול הדיון שנערך ביום 19.11.17, בעקבות בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת שהגישה נגדו המבקשת.

חרף העובדה כי עיון בתיק ביהמ"ש מלמד כי החלטתי מיום 26.11.17, אשר הורתה למבקשת למסור תגובתה, נמסרה לה כדין (באמצעות הדבקה על דלת ביתה של המבקשת לאחר 3 ביקורים), לא נמסרה תגובת המבקשת לבקשה.

כבר בפתח הדברים ייאמר כי לבקשה לא צורף תצהיר ערוך כדין על ידי המשיב, ועל כן, דין היה לדחות הבקשה מטעם זה בלבד. העובדה כי המשיב "הצהיר" בסעיף 1 לבקשה על נכונות האמור בה, בלא שצורף תצהיר ערוך כדין, איננה יכולה להחליף את החובה הקבועה בהוראת תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

טענת המשיב בהקשר זה כי על ביהמ"ש להסתפק באמירתו הכללית כי הוא מצהיר על נכונות הדברים, באופן דומה לאפשרות שניתנה בידי המבקשת בפתח הדיון לאשר תוכן תצהירה, אינה יכולה להתקבל. זאת, מאחר שאינו דומה בעל דין המצהיר על תוכן תצהירו בפני ביהמ"ש, והדברים מקבלים תיעוד בפרוטוקול הדיון, לרבות בשים לב לנגזרת המשפטית הניבטת מכך, אל מול אמירה כללית בטיבה בבקשה שאינה מייסדת מסקנה משפטית דומה.

2

חרף האמור, לפי שהמבקשת ביכרה שלא להגיב לבקשה, ראיתי לדון בבקשה במתכונתה.

סע' 68א (ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, קובע כדלקמן:

"בית המשפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול".

בהתאם להלכה הנוהגת, פרוטוקול הדיון אמור לשקף נאמנה את עיקרי הדברים שנאמרו והתרחשו בבית המשפט. במסגרת בר"ע (מחוזי י-ם) 2381/06 ד"ר יוסף אלדור נ' לוינשטיין, נקבע כי ביהמ"ש רשאי להורות על תיקון הפרוטוקול, וזאת בכפוף לחשיבות התיקון המבוקש ביחס למהות הדיון שנערך.

בע"א 33/75 איר טרמו בע"מ נ' אתרים בחוף תל אביב-יפו (פ"ד ל(1) 547), קבע כב' ביהמ"ש העליון, כי הגם שביהמ"ש אמור לדון בבקשה לתיקון פרוטוקול "ברוח טובה", כהגדרתו, "ובמידת הצורך להיענות לה", הרי "מובן מאליו שאין חובה על שופט, המנהל את פרוטוקול הדיון, לרשום מילה במילה כל דבר היוצא מפיו של עורך דין. מספיק אם הרישום משקף בצורה מרוכזת ותמציתית את עיקרי הדברים שנאמרו" (ההדגשות אינן במקור).

בבקשה דנא חפץ המבקש כי ייערכו 38 תיקונים בפרוטוקול הדיון, לרבות תיקונים שעל פניו אינם בהכרח בעלי חשיבות ממשית לנושא הדיון שנערך. בהתאם לפסיקה שפורטה, על פניו, מטעם זה בלבד ניתן היה לדחות הבקשה ביחס לתיקונים שלא נועדו בהכרח לשקף את עיקרי הדברים המהותיים שהוחלפו באולם ביהמ"ש.

בפרט נכון הדבר מקום בו הדקויות הנטענות המלוות את התיקונים המבוקשים, פורטו בבקשה שהוגשה בחלוף שבוע ימים מאז נערך הדיון, ובנסיבות אלה, הדבר אינו מאפשר לביהמ"ש לזכור במדויק האם כלל התיקונים המבוקשים אמנם נאמרו בנוסח הכלול בבקשה.

אחר שבאנו לכאן, ייאמר כי בשים לב לכך שלא נמסרה תגובת המבקשת, מצאתי להיעתר לבקשה לתיקון הפרוטוקול בכל הנוגע לאמור בסעיף 1 לבקשה ס"ק ב, ד, ה, ז, ח, ט, י, יא, יד, טו, כ, כא, כג, כד, כה, כו, כז, ל, לג, לד, לה, לו, לז.

באשר למבוקש בס"ק א, ו, יב, יג, לח - ייאמר כי לא זכור לביהמ"ש שהדברים המיוחסים אכן נאמרו, ועל כן, אינני מתיר תיקון הפרוטוקול בהיבטים אלו.

3

באשר למבוקש בס"ק ג, ייאמר כי בשורה זו בפרוטוקול לא מופיע דבר, ועל כן, לא מחוור התיקון המבוקש.

באשר למבוקש בס"ק טז, יז - לא ברור מהבקשה מי לפי הנטען אמר את הדברים המיוחסים, וממילא, לא זכור לביהמ"ש תוכן הדברים הנזכר, ועל כן, אינני מתיר התיקונים המבוקשים בהיבטים אלו.

באשר למבוקש בס"ק יח, מצאתי להתיר תיקון הפרוטוקול רק ביחס לתוספת המילים: "ללא קושי". באשר ליתר הדברים המיוחסים לביהמ"ש, לא זכור לביהמ"ש כי הדברים נאמרו, ומכל מקום, בעמ' 11 לפרו' שו' 30 מצוינת הערת ביהמ"ש אחר שצפה בסרטונים שהוצגו לו על ידי המשיב, ולא מחוור כיצד לפי הנטען מבוקש להוסיף באותו מקום בפרוטוקול שאלה שהופנתה על ידי ביהמ"ש למאן דהו. על כן, אינני מתיר התיקון המבוקש.

באשר למבוקש בס"ק יט, מצאתי להתיר תיקון הפרוטוקול רק ביחס לתוספת המילים: "oh my god". באשר למילים הנוספות "המבקשת מתפרצת לדברים", לא ברור מהבקשה מי לפי הנטען אמר את הדברים המיוחסים, וממילא, לא זכור לביהמ"ש תוכן הדברים הנזכר, ועל כן, אינני מתיר התיקון המבוקש.

באשר למבוקש בס"ק כב, לא ברור מהבקשה מי לפי הנטען אמר את הדברים המיוחסים, וממילא, לא זכור לביהמ"ש תוכן הדברים הנזכר, ועל כן, אינני מתיר התיקון המבוקש.

באשר למבוקש בס"ק כח, מתיר תיקון הפרוטוקול רק ביחס לתוספת המילים: "כיוון שהיה נגדה צו אז הוגש כתב אישום בשל האמירה". באשר למילים "המבקשת מתפרצת שוב", לא ברור מהבקשה מי לפי הנטען אמר את הדברים המיוחסים, וממילא, לא זכור לביהמ"ש תוכן הדברים הנזכר, ועל כן, אינני מתיר התיקון המבוקש.

באשר למבוקש בס"ק כט, מתיר תיקון הפרוטוקול רק ביחס לתוספת המילים: "המשטרה ביקשה את הצו כיוון שלא הייתה עילה לחקירה". באשר למילים: "בית המשפט: בכל מקרה יחקרו אותך", לא זכור לביהמ"ש תוכן הדברים הנזכר, ועל כן, אינני מתיר התיקון המבוקש.

באשר למבוקש בס"ק לא, ייאמר כי הדברים שנאמרו על ידי ביהמ"ש פורטו בהחלטה העוקבת בעמ' 15 לפרו' שו' 17-29. נוכח האמור, התיקון המבוקש מיותר, ואף אינו בעל חשיבות לנושא הדיון שנערך. בה בעת, ביהמ"ש אינו זוכר כי הדברים נאמרו באופן המדויק המצוטט, ודווקא התיעוד בזמן אמת בהחלטה העוקבת מתפרש כמשקף תוכן הדברים כהווייתם. הלכך, איני מתיר התיקון המבוקש.

4

באשר למבוקש בס"ק לב, לא ברור מה השאלה שלגביה נטען כי המשיב ציין שאינו אמור לענות עליה, ועל כן, התיקון המבוקש יגרום לאי בהירות בפרוטוקול. ממילא, לא מצאתי כי יש בתיקון משום חשיבות לדיון, וביהמ"ש אף אינו זוכר כי הדברים נאמרו על ידי המשיב. הלכך, איני מתיר התיקון המבוקש.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.