1

מבוא

1.         בפניי בקשה למתן צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001 (להלן - חוק הטרדה מאיימת) שהוגשה על ידי המבקש כנגד המשיבים ביום 9.11.14.

כב' השופטת בנר, שדנה בבקשה במועד הגשתה, הורתה על מתן צו במעמד צד אחד והתיק נקבע לדיון במעמד שני הצדדים ליום 16.11.14.

על רקע היעדרה באותו מועד - הועבר התיק לטיפולי.

משלא עלה בידי להביא הצדדים לכדי הסכמה בשים לב למחלוקת הנטושה ביניהם נקבע התיק לשמיעת הוכחות היום, 18.11.14.

במעמד הדיון היום העידו התובע והעד מטעמו.

מטעם המשיבים התייצב לעדות המשיב שמסר תצהיר מטעמם ואולם המבקש ויתר על חקירתו.

כמו כן נשמעו סיכומים קצרים מטעם הצדדים.

טענות הצדדים

2.         בבקשתו טען המבקשת כי החל מיום 23.10.2013 או בסמוך לכך, דהיינו כשנה לפני מועד הגשת הבקשה, החלו המשיבים להתנכל לו ולבני משפחתו על רקע מה שנטען להיות סכסוכי בחירות שהתקיימו באותה עת.

2

לטענת המבקש, הזרז להגשת הבקשה בעת הזו דווקא היה אירוע מיום 8.11.14. המבקש טוען כי באותו מועד, בשעה שאחיינו חלף בסמוך לביתם של המשיבים, קראו לו המשיבים ושלחו באמצעותו מסרים מאיימים כלפי המבקש ואביו, שתוכנם לא פורט.

על רקע אירוע זה הוגשה הבקשה.

המשיבים בתגובתם טענו כי דין הבקשה להימחק על הסף מחמת העדר תצהיר.

עוד הכחישו המשיבים מכל וכל את הנטען בבקשה וטענו כי המבקש הוא הגורם המאיים והמטריד וכי עצם הגשת הבקשה מהווה ניצול לרעה של הליכי משפט.

ההכרעה

3.         לאחר בחינת הבקשה, התצהיר שהוגש מטעם המשיבים, שמיעת העדים מטעם התובע ובשים לב למסגרת המשפטית לפיה מתברר הליך זה - אקבע כי לא עלה בידי המבקש לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת ועל כן דין הבקשה להידחות.

בשים לב לסוג ההליך הנימוקים יובאו בצורה תמציתית.

בשים לב למועד הגשת הבקשה אל מול מועדי האירועים המתוארים בבקשה הנפרשים לטענת המבקש על פני שנה שלמה, הועמדו הצדדים כבר בישיבת 16.11.14 על כך שראוי שהדיון יתמקד בבחינת אירועים סמוכים למועד הגשת הבקשה ובעיקר האירוע מיום 8.11.14 ולא על בסיס אירועי עבר. הדברים עולים בקנה אחד עם לשון חוק מניעת הטרדה מאיימת וההלכות הנוגעות להיקפו ומהותו של הסעד הניתן על פיו (ר' בעניין זה בר"ע (ירושלים) 179/04 שובל נ' ניסים, פורסם בנבו, פסק דין מיום 10.8.04, להלן - פסק דין שובל).

חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב 2001 - המסגרת המשפטית

4.         הטרדה מאיימת מוגדרת בסעיף 2 לחוק באופן הבא :

"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של אדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

3

פרט להוראה הכללית, החוק מונה שורה של מצבים אשר יכולים להיחשב כהטרדה מאיימת (בעיקר מסוג stalking) ואולם הרשימה אינה מהווה רשימה סגורה ונסיבות כל מקרה ייבחנו לגופן.

הפסיקה פירשה את האמור בסעיף 2 לחוק כדורש התקיימותם של שני יסודות מצטברים: האחד - יסוד הפונה לתקופת עבר ודורש התקיימותה של הטרדה מאיימת מסוג כלשהו בעבר והשני - יסוד הצופה פני עתיד. לעניין היסוד הצופה פני עתיד מבקש הסעד נדרש להוכיח כי נסיבות המקרה מקימות בסיס סביר להניח כי המטריד יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו. רק התקיימותם שני יסודות אלה במצטבר יהיה בה כדי להקים עילה למתן הצו.

עוד נקבע, והדברים כבר מצאו ביטוי מסוים לעיל, כי נדרשת סמיכות זמנים בין ההטרדה המאיימת הנטענת בתקופת העבר ובין מועד הפנייה בבקשה לפי החוק. דהיינו, לא ניתן להעלות במסגרת בקשה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת אירועים שחלפה ממועד התרחשותם תקופה משמעותית ממנה ניתן להניח כי המבקש "מחל" על אותה הטרדה או כי הסיכוי כי תשוב ותחודש - קלוש. (ר' פסק דין שובל, סעיפים 25-29).

מן הכלל אל הפרט

5.         כאמור המבקש בפניי טען כי ההתנכלויות והאיומים להם הוא טוען התרחשו על פני כשנה ואף למעלה מכך ואולם הדברים לשיטתו הגיעו לשיא ביום 8.11.14 ורק אז הוגשה הבקשה. האירועים שאירעו במהלך השנה לא פורטו על ידי המבקש בבקשתו או בעדותו בפניי היום ועל כן לא ניתן לקבוע לגביהם ממצאים כלשהם.

ממילא כאמור בשים לב לאופי החוק ומהותו נראה כי פרק זמן של שנה הוא פרק זמן ארוך יתר על המידה לבחינת הקריטריונים הנדרשים לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת והדברים כבר צוינו לעיל.

לעניין האירוע מיום 8.11.14 -

6.         עדות המבקש -

המבקש בעצמו - על כך אין מחלוקת - לא היה נוכח באותו אירוע נטען. על פי הטענה, האיומים לכאורה שתוכנם כלל לא פורט הועברו באמצעות אחיינו הקטין. ואולם במעמד הדיון היום הסתבר כי המבקש לא שמע על כך מאחיינו, הגם שלכאורה היה אמור להעביר את האיומים למבקש, אלא מגורמים אחרים שלא פורטה זהותם ואשר לא התייצבו להעיד מטעם המבקש.

4

בהיות עדות המבקש לעניין זה עדות מפי השמועה בלבד יש כדי לשלול כמעט כליל את המשקל שיש לייחס לטענות המבקש בבקשתו ולאמור בעדותו ביחס לאותו אירוע.

7.         עדות הקטין - במעמד הדיון היום התייצב הקטין והעיד.

בזהירות המתבקשת אציין כי לא מצאתי שניתן להסתמך על עדותו בעניין זה, בוודאי לא כעדות יחידה. ניכר היה כי הקטין, ובצדק רב, מתקשה להבין את הסיטואציה בה הוא נמצא ולהתמודד עם השאלות שהופנו אליו ביחס לנסיבות האירוע ובכלל ושב ופנה לעזרת המבקש על מנת שיסייע לו במתן תשובות. הדבר גרע ממהימנותו במידה ניכרת והיה קושי של ממש לדלות את פרטי האירוע מפיו. ממילא עלה מתשובותיו כי הוא כלל לא פגש את שלושת המשיבים אלא רק שניים מהם ועל כל התשתית העובדתית שהוצגה בבקשה ביחס לאירוע הנטען התערערה כליל.

8.         לכך מצטרף הנתון כי התובע ויתר על זכותו לחקור את המצהיר מטעם המשיבים וגם לעניין זה ישנה משמעות ראייתית הפועלת לחובת המבקש.

9.         מהמקובץ עולה כי לא עלה בידי המבקש להוכיח כי הוא עצמו הוטרד על ידי המשיבים במועד האירוע הנטען ביחס לעבר. ממילא לא עלה בידו להוכיח את היסוד הצופה פני עתיד ביחס להטרדה עתידית. כך מאחר וגם אם היה נקבע כי האירוע מיום 8.11.14 (שהאיומים שהועלו במהלכו כלל לא פורטו) עולה כדי הטרדה מאיימת, הרי שמדובר בהטרדה מאיימת שאירעה בעבר.

בהיעדר ראיות רלבנטיות הרי שלא עלה בידי המבקש לבסס באופן הנדרש את החשש מפני נקיטת אלימות פיזית מצד המשיבים או נקיטת אמצעים שיש בהם כדי להוות הטרדה מאיימת כמשמעה בחוק וזאת בייחוד בשים לב ליסוד הצופה פני עתיד (השוו בעניין זה: ע"ש (ב"ש) 1506/09 עו"ד מועלם נ' עו"ד גלבוע, פורסם בנבו, פסק דין מיום 19/3/09).

10.       משכך, אין מנוס מהמסקנה כי לא התקיימו היסודות הנדרשים למתן הצו ודין הבקשה להידחות.

סוף דבר

11.       הבקשה נדחית.

5

הסעד הזמני שניתן ביום 9.11.14 פוקע מאליו.

למותר לציין כי אין בביטול הצו כדי להכשיר איום או הטרדה מאיימת אחרת, כמשמעה בחוק, מצד המשיבים, כלפי המבקש או כל גורם אחר וממילא פתוחה הדרך בפני המבקש לשוב ולעתור בעתיד למתן סעד כאמור ככל שיתקיימו נסיבות המצדיקות זאת.

חרף התוצאה ובשים לב להוראות סעיף 9 לחוק הטרדה מאיימת ומשלא מצאתי את הבקשה קנטרנית - לא יהיה צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולתחנת המשטרה הרלבנטית.

ניתן היום, כ"ה חשוון תשע"ה, 18 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.