1

1.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לרבות תשובת המבקשת מיום 1.10.2014 החלטתי, לאור כל שנטען בפניי ולנוכח מערכת היחסים שבין הצדדים והיותם שכנים, כי הדרך הנכונה במקרה זה היא מתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת.       

2.         צו הדדי מיועד אך ורק להרגעת הרוחות ולשמירה על שלוות חייהם של שני הצדדים ובני משפחותיהם.

3.         נראה כי במקרה דנן צו הדדי ממלא אחר המטרות העומדות בבסיס חוק מניעת הטרדהמאיימת, התשס"ב-2001 ומתיישב עם רוחו של החוק.

4.         לפיכך, ניתן בזאת צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת, אשר תוקפו למשך 6 חודשים מהיום, האוסר על מי מהצדדים, או על מי מטעמם:

א.        להטריד את הצד השני או את בני משפחתו בכל דרך ובכל מקום, באמצעות איומים, אלימות מילולית או פיזית, בין באמצעות מכשיר הטלפון ובין בדרך אחרת, ישירה או עקיפה;

2

ב.         לאיים על הצד השני או על בני משפחתו, לפגוע בהם או ברכושם בכל דרך שהיא;

ג.         לבלוש אחר הצד השני או בני משפחתו, לארוב להם , להתחקות אחר תנועותיהם או מעשיהם, או לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת;

ד.         ליצור קשר עם הצד השני או עם בני משפחתו, בין בעל-פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;

5. בנוסף, מובהר בזאת כי בקשת המשיבה (מ') לקבלת המפתח לגג אינה יכולה להתברר במסגרת הליך זה , וככל שהיא עומדת על בקשתה - עליה לנקוט בהליך המתאים לכך .

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ה, 02 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.