1.      היום התקיים לפניי דיון במעמד שני הצדדים בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת וזאת לאחר שביום 10.7.2023 ניתן על ידי צו כאמור במעמד צד אחד האוסר על המשיב לפעול בניגוד להנחיות המשטרה בכל הכרוך במחאה בסמוך לביתם של המבקשים.

2.      שמעתי בקשב רב טיעוני הצדדים ובאי כוחם ובצידו של כל אחד מהצדדים נימוקים כבדי משקל.

3.      חופש הביטוי והזכות למחאה מהווים חלק מלב ליבה של חברה דמוקרטית, אולם, גם זכות המחאה אינה מוחלטת ודורשת איזון אל מול ערכים אחרים (בגץ 6536-17 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' משטרת ישראל (פורסם בנבו, 8.10.2017)). במקרה זה, האיזון שיש לערוך הוא בין הזכות למחאה לבין הזכות לפרטיות ושלוות חייהם של המבקשים וילדיהם בביתם הפרטי כאשר כידוע, ביתו של אדם הוא מבצרו.

4.      בהחלטתי מיום 10.7.2023 קבעתי כי במקרה זה המשטרה עצמה קבעה את האיזון הנדרש בהנחיותיה מיום 1.5.2023 אשר בהם נקבעו הגבלות מרחק ומיקום ביחס למחאה מול ביתם של המבקשים (ההנחיות צורפו כנספח 1 לבקשה). עוד קבעתי שבהתאם לסרטונים אשר הוצגו לי, איזון זה הופר מספר פעמים על ידי המשיב. נוכח זאת אף ניתן על ידי צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד.

5.      המתועד בסרטונים שצורפו לבקשה לא נסתר בדיון היום, אולם המשיב הסביר כי מעולם לא הושמעו איומים על ידו וכי פעילותו כלל אינה אלימה. בנוסף טען המשיב כי הפעילות שהוצגה ביחס לסרטון מיום 2.7.23 בו נראה המשיב יחד עם מוחים נוספים בסמוך לביתם של המבקשים עם מגפונים וזמבורות, היתה פעילות בת דקות ספורות בלבד.

6.      עוד התחייב המשיב באולמי מספר פעמים כי יפעל אך ורק בהתאם להנחיות המשטרה. כלומר, המשיב התחייב שכל פעולת מחאה תהא בהתאם לאיזון בין זכות המחאה לזכות לפרטיות שנערך על ידי המשטרה לפיו ניתן לבצע פעילות מחאה שקטה במרחק של 70 מטרים מבית המבקשים ופעילות מחאה רגילה בגינה ציבורית במרחק של 270 מטרים מבית המבקשים והכל בהתאם לסעיפים 3 ו-4 להנחיות המשטרה.

7.      אציין כי בדיון היום התרשמתי מכנות דברי המבקש 1 בדבר הפרת שלוות חייהם של המבקשים וילדיהם כתוצאה מפעילות המחאה של המשיב שחרגה מספר פעמים מהנחיות המשטרה. כן התרשמתי מכנות התחייבותו של המשיב כי יפעל בהתאם להנחיות המשטרה וכי הפנים את תחושות משפחת המבקשים והבין את משמעות פעולותיו שחרגו מהנחיות המשטרה.

8.      בנסיבות אלו, משהמשיב הצהיר והתחייב כי לא יפר את הנחיות המשטרה מכאן ואילך והביע העדר כוונה לגרום עוגמת נפש למשפחת המבקשים, מצאתי כי בשים לב לאופי הזכות שעל הפרק ולמעמדה ובשים לב לאופי הצו למניעת הטרדה מאיימת אשר צופה פני עתיד, התייתר הצורך במתן צו למניעת הטרדה מאיימת בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב - 2001. למעשה, בפועל אין בצו על פי החוק האמור אלא כדי לחזור ולאשרר את הנחיות המשטרה אשר ניתנות בהתאם לאחריותה ושיקול דעתה כשהסמכות לאכוף אותן בידיה, אף ללא קיומו של צו למניעת הטרדה מאיימת ובמקרה זה אף ביתר שאת, משהמשיב התחייב במסגרת הליך זה כי יפעל בהתאם להנחיות המשטרה.

9.      נוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטול הצו אשר ניתן ביום 10.7.23.

בנסיבות העניין, לא מצאתי לפסוק הוצאות הואיל וההליך שננקט על ידי המבקשים לא היה הליך סרק ורק לאחר הדיון שהתקיים היום הגעתי להחלטה כי הצו יבוטל.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"ג, 16 יולי 2023, בהעדר הצדדים.