1

1.        ביום 4.9.2016 הגישה המבקשת נגד המשיבים ונגד אדם נוסף בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב. בבקשה, שנתמכה בתצהיר המבקשת, נטען כי המשיבים, שהינם קרובי משפחתה, השמיעו כלפיה צעקות ואף איימו עליה, במקום מגוריה בבית אבות, לאחר שהתברר להם כי היא נקטה בהליך משפטי נגד אימם, ופנתה לבת של אימם בדרישה לפינוי דירת מגורים. עוד נטען כי עקב הצעקות והאיומים נזקקה המבקשת לטיפול רפואי.

2

2.        בדיון במעמד צד אחד, לאחר ששמעתי את דברי המבקשת (בת 88) ובאת-כוחה, החלטתי על מתן צו האוסר על המשיבים (ואדם נוסף, שבינתיים נמחק כמשיב מהבקשה והצו נגדו בוטל) להטריד את המבקשת ולהתקרב למקום מגוריה בבית האבות.

3.        משיב מס' 2 לא התייצב לדיון במעמד הצדדים שהתקיים היום. משיבה מס' 1 התייצבה לדיון, ואף חקרה את המבקשת על תצהירה. בחקירה הנגדית עמדה המבקשת על גרסתה, לפיה המשיבה מס' 1 צועקת עליה פעמים רבות. המשיבה מס' 1 לא מסרה גרסה באמצעות תצהיר, וטענה כי מעולם לא צעקה על המבקשת.

4.        לאחר שהצדדים השמיעו סיכומי טענותיהם התייצב באולם בית המשפט עורך דין סער יקטר, שהסביר כי המשיבה מס' 1 פנתה אליו לשם ייצוגה בהליך זה, כי אין בידיו יפוי כוח ממנה, כי הוא לא מומחה בתחום ולכן לא יוכל לייצגה בהמשך, וכי כל מבוקשו הוא שמועד הדיון יידחה. לא מצאתי הצדקה לדחיית מועד הדיון, שהושמעה בסמוך לתום הישיבה.

5.        הנני מעדיף את גרסת המבקשת, שעמדה בכור ההיתוך של החקירה הנגדית, על פני גרסת המשיבה מס' 1, שלא הגישה תצהיר והסתפקה בהכחשה כללית של טענות המבקשת.

6.        לפיכך, לאחר שקיבלתי את גרסת המבקשת, ולאור אי-התייצבות המשיב מס' 2, החלטתי לקבל את הבקשה לגבי משיבים אלו, ולהותיר על כנו את הצו שניתן ביום 4.9.2016 (בנוגע למשיבים מס' 2-1 בלבד). צו זה יעמוד על כנו עד ליום 3.12.2016.

ניתן היום, ט' אלול תשע"ו, 12 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.

3