1

על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001

מדובר בבקשה שניה, שהוגשה לאחר שהמבקשת חזרה בה מהבקשה הראשונה, אך לאחר מכן שבה והתחרטה לאור הטרדות נוספות מצד המשיב, לטענתה.

לאחר שעיינתי בבקשה, נוכחתי כי לכאורה המשיב נקט הטרדה מאיימת כמשמעותה בסעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001.

לפיכך, מוצא בזה צו האוסר על המשיב כדלקמן:

א.        להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום, לרבות בביתה ובמקום עבודתה.

ב.         להמציא במרחק של 200 מטר מדירת מגורי המבקשת או מכל מקום אחר בו היא נוהגת להימצא בקביעות.

ג.         לאיים על המבקשת בכל דרך, בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים.

ד.         לבלוש אחר המבקשת, לארוב לה, להתחקות אחר תנועותיה ומעשיה, או לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת.

ה.        ליצור עם המבקשת כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

2

לנוכח הצו שניתן ובשים לב שהצו איננו פוגע בחירות המשיב וכל מטרתו הינה למנוע את הטרדת המבקשת וכן איומים עליה, אינני מוצאת לנכון לקבוע, בשלב זה, מועד לדיון במעמד הצדדים, ברם אם המשיב יראה לנכון לבקש דיון במעמד הצדדים, יגיש תצהיר תשובה עד ליום 31.12.14 ובהתאם לכך ייקבע דיון.

למען הסר ספק, אי הגשת תגובה אין משמעותה כי המשיב מודה בטענות ו/או בעובדות אלא כי המשיב מסכים להותרת הצו וזאת מבלי להודות בטענות ובעובדות.

אם לא תוגש בקשה מצד המשיב לקיים דיון במעמד הצדדים, יעמוד הצו בתוקפו למשך 6 חודשים.

בהעדר הודעה כאמור מטעם המשיב עד ליום 1.1.15, המזכירות תסגור התיק ללא כל צורך בהחלטה נוספת.

העתק מהבקשה וצו זה יומצאו למשיב על ידי פקיד בית המשפט בתוך 24 שעות.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ה, 08 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.