1

לפניי בקשת המבקש, חבר ועד בבית כנסת, הוציא צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבים.

הגם שהמבקש עותר בבקשה להוצאת צו מניעת הטדרה מאיימת גם ביחס אליו, הרי עיקרה של הבקשה נוגע לבית כנסת שבו מפללים הצדדים ושעל חברי הועד שלו נמנה המבקש.

אין מדובר בבקשה ראשונה להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת, על רקע הסכסוך בית הכנסת, אלא מדובר בבקשה המוגשת לאחר שכבר הוסכם על הסדר בין הצדדים במסגרת בקשה קודמת שהוגשה. בתיק ה"ט 36036-04-14, הגיעו הצדדים ביום 1.5.14 להסכמה, לפיה תבוצענה בחירות לוועד בית הכנסת, כאשר הצדדים יכבדו את הכרעת הרוב.

הבקשה שלפניי הוגשה לאחר שעל פי טענת המבקש, נבחרו הוא ואחרים לוועד בית הכנסת, בעוד שהמשיבים לא נבחרו לוועד ואף לא השתתפו בבחירות לוועד ומאז הם מפריעים להתנהלות בבית הכנסת.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים הסתבר, כי עיקר הטענות מופנות כלפי המשיב 1, אביו של המשיב 2, שהוא זה שעל פי דברו התנהלו העניינים בבית הכנסת, לרבות העניינים הכספיים, כשהמשיב משמש כגבאי וזאת במשך שנים ארוכות, כשקודם לכן, למן הקמתו של בית הכנסת שימשו בני משפחתו של המשיב ובתחילה סבו ואחר כך אביו של המשיב, כמי שעסקו בניהול בית הכנסת.

על פניו, מסתבר, כי המשיב אינו מוכן לקבל על עצמו את דין מתפללי בי הכנסת, הגם שבחרו וועד חדש על מנת שינהל את ענייני בית הכנסת, כשהמשיב מטיל דופי בהליך בחירת הוועד וטוען, כי הוא זה שממשיך לשמש כוועד בית הכנסת.

2

במהלך הדיון שלפניי, ניסו הצדדים להגיע להסכמות, לרבות בדרך של פניה להליך של גישור, אלא שלאחר הדיון, פנה כל אחד מהצדדים בנפרד אל בית המשפט והודיע, כי הצד השני אינו מוכן להידבר עמו ולפיכך התבקשה הכרעת בית המשפט.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום להיעתר לבקשה, אם כי באופן חלקי.

במסגרת הדיון בתיק ה"ט 36036-04-14 הגיעו הצדדים להסכמות בדבר קיום הליך בחירות ודרך ניהול בית הכנסת.

המשיב טוען, כי ההליכים התקיימו שלא כדין ולכן הוא מבקש להמשיך ולנהל את בית הכנסת.

אין מקום להכריע במסגרת ההליך שלפניי בשאלת תקינות הליך בחירת וועד בית הכנסת והצדדים רשאים להעלות טענותיהם בעניין זה במסגרת המתאימה. ואולם, הנני סבורה, כי גם אם למשיב טענות באשר להליך הבחירה של הוועד או ליתר העניינים שהוסכם עליהם, לרבות נוסח תקנון בית הכנסת, אין הדבר מהווה הצדקה להפרעה למהלך התקין של התפילה ושעה שנקבע, כי מאן סהוא משמש כחזן או כבעל קורא, אין מקום להפריע לאותו אדם לנהל את התפילה ואף אין מקום להעיר למתפללים שהתנהגותם אינה מפריעה למהלך התקין של התפילה, כפי שהוא מקובל על מרבית המתפללים.

איני סבורה, כי יש מקום לנקוט בצעד דרסטי של הרחקת המשיב מבית הכנסת, בוודאי לא בתקופה זו של השנה ואף לאור טענותיו, כי חברי הוועד החדש ממעטים להופיע בבית הכנסת, אך יש מקום להשיב את השקט לתפילה ולאפשר מהלכה התקין.

אשר למשיב 2, הרי שהטענות כנגדו אינן ממוקדות, אך לגביו ישנה הסכמה בתיק 36036-04-14 למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, שיחול באופן הדדי על הצדדים, צו שבתוקף למשך ששה חודשים (בהתאם להוראות החוק באשר לתקופה שלגביה יש מקום ליתן צו), כך שאין צורך ליתן צו נוסף לגביו היום.

אני מורה לפיכך, כי נאסר על המשיב 1 להטריד את באי בית הכנסת והמבקש בפרט וכן נאסר עליו להפריע למהלך התקין של התפילה בדרך של הרמת קולו או ניהול התפילה בניגוד לעמדת יתר המתפללים.

למען הסר ספק, אין באמור כדי למנוע מהמשיב להתפלל בבית הכנסת, באופן המקובל.

תוקף הצו למשך ששה חודשים מהיום.

3

המשיבים עותרים בנוסף לבטל חיוב בהוצאות שהוטל עליהם לאחר שלא התייצבו לדיון שנקבע. המשיבים טוענים, כי שוחחו עם מזכירות בית המשפט ונמסר להם כי הדיון נדחה.

בית המשפט עיין בהחלטות שניתנו בדבר הדחיה, ולא נעשתה דחיה של הדיון, אם כי בית המשפט לא שלל את האפשרות לפיה הדיון ידחה, אם תינתן הסכמה למתן צו זמני.

לפיכך ותוך התחשבות בכך שייתכן והמשיבים נקלעו לכלל טעות בהבנת החלטת בית המשפט, מצאתי מקום להעמיד את החיוב בהוצאות על הסך של 500 ₪ ולא כפי שנפסק.

אין לי אלא לקוות, כי בתקפות הימים הנוראיים וחגי ישראל ינהגו הצדדים בכבוד זה כלפי זה באופן שיביא לכבוד הן להם והן ליתר מתפללי בית הכנסת.

המזכירות תשגר לצדדים העתק החלטתי זו.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ד, 18 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.