1

לאחר עיון בבקשה של המבקש, אני קובעת כדלקמן:

1. בדיון שמעתי נציג משני הצדדים אשר נבחרו ע"י צדדים עצמם. המבקשים העמידו את מבקשת מס' 2 כדוברת, והמשיבים העמידו את משיבה מס' 1 כדוברת.

מבקשת 2 פרשה לפני את מצב הדברים, ואחר כך עשתה זאת משיבה מס' 1.

2

2. התרשמתי כי מדובר בסכסוך שכנים קשה ורווי כעסים ומתח, אשר עלולים בקלות להידרדר למצב חמור יותר, כאשר מצב הדברים חמור ברור ביותר - ששני הצדדים הם גם הסובלים מהטרדות, אך אינם טומנים ידם בצלחת. מכאן הצורך לקיים ניתוק מוחלט בין הצדדים.

לפיכך, במסגרת דיון בלתי פורמלי, שערכתי העדפתי כי לטובתם הם, ועל מנת ליתן מעט כבוד למעמד, ותחושה טובה יותר לצדדים, ליצור הסכמה בעניין הניתוק ההדדי, ולא כצו.

3. ככל שהדבר קשור למבקש הרי הוא חזר בו מהסכמתו לפיה הדבר יעשה באופן שהמלצתי.

4. על כן, הצו ההדדי ישאר על כנו ולא מתוך הסכמת הצדדים אלא כצו של בית המשפט כדלקמן:

בית המשפט לאחר ששמע את הצדדים מחייב את שני הצדדים כדלקמן:

כל צד לא יפגע או יעשה כל פעולה שיש בה משום הטרדה או הפרעה בחיי היומיום או בעבודה של הצד השני, לא יתקרב לדלת ביתו של בית השני פחות מ-1 מ' וכן לא יתקרב לצד עצמו כשהוא מחוץ לביתו וחצריו במרחק של פחות מ-10 מטר (לדוגמא: רחוב, קניון, שוק, קולנוע וכו'), וכן כי יקוים ניתוק מוחלט בין הצדדים ולא יווצר כל קשר לסוגיו, כולל שימוש במחשב, טלפונים ניידים או נייחים, או כל אמצעי אחר או באמצעות אחרים חוץ מעורכי- דין או אדם שמוסכם שיהווה כמתווך בין הצדדים. תוקף הצו למשך שנה מהיום.

הצו שהוצא במעמד צד אחד ביום 13.12.17 מבוטל.

והחלטתי הקודמת מהיום, מבוטלת.

על המזכירות להעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ח, 21 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.