1.         בפני בקשת המבקש, עורך דין במקצועו, להוציא כנגד המשיב צו מניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק").

2.         כאמור לעיל, המבקש הינו עורך דין, עובד במשרד עורכי דין הוד, סוקול ושות', העוסק בתחום הנזיקין.

3.         לדברי המבקש, החל מחודש ספטמבר 2022 החל לסבול מהטרדות מצד המשיב, אשר החלו במינון קטן, אולם עם הזמן ובמיוחד לאחר שהוצא כנגד המשיב צו מניעת הטרדה מאיימת לבקשת עו"ד לופט ולטובתו, שאף הוא עובד באותו משרד, הגביר המשיב קצב ורמת ההטרדות כלפי המבקש.

4.         המבקש הצהיר כי ההטרדות "מבוצעות במסדרונות ביהמ"ש, במעליות", ובעת שהמבקש "משוחח עם קולגות, משוחח עם הלקוחות בין הדיונים, משוחח עם עדים לקראת עדותם במשפט", כאשר המשיב מתקרב אליו, לא מאפשר לו להמשיך בעבודתו, "שולף מצלמה, מקרב אותה" לפני המבקש "ומתחיל בסדרה של שאלות וגידופים, והטחת עלבונות בקול רם" (סעיף 6 לתצהיר).

5.         בסעיף 7 לתצהירו מתאר המבקש ארבעה מקרים בהם פנה אליו המשיב בעת שהיה בבתי משפט שונים, החל לשאול אותו שאלות ולתחקר אותו בזמן שהוא מצלם את המבקש באמצעות מכשיר הטלפון הנייד ומטיח בו האשמות ועלבונות. באותם מקרים המשיב רדף אחר המבקש והלך בעקבותיו. במקרה האחרון, שהתרחש ביום 11/07/2023 בבית המשפט השלום בבית שאן, המשיב התיישב מול המבקש ומומחה שבא להעיד מטעמו, הפריע לשיחה ביניהם, צילם אותם ודיבר בקול רם תוך שהוא מכנה אותם בשמות גנאי, ובחקירה הנגדית הוברר כי המשיב קרא לו "שקרן" (עמ' 9 לפרוטוקול, שור' 17-15, ושור' 22).

6.         עוד טען המבקש כי המשיב מעלה את הסרטונים והתמונות של המבקש לרשתות החברתיות, לאחר שהוא מוסיף להם כיתובים ואמירות שמהווים לשון הרע, ובגוף התצהיר (סעיף 9) הוא צירף תמונות מסך של חלק מאותם תמונות וסרטונים.

7.         המשיב הסתפק בהגשת תגובה סתמית למדי אליה צירף חוות דעת רפואיות שנערכו בעניינם של צדדים שלישיים תוך שהוא טוען כי "מדובר בעבריין סדרתי מגיש חוות דעת שקריות לבתי משפט באופן שיטתי במטרה למנוע פיצוי מנפגעי רשלנות רפואית. המסמכים המצורפים חושפים את העבירות שהמבקש ומשרדו מבצע". בכך מתמצה התגובה.

8.         המשיב לא התמודד כלל ועיקר במסגרת תגובתו עם הטענות המועלות כנגדו והוא בחר שלא להגיש תצהיר נגדי מטעמו. למרות זאת, אפשרתי לו במסגרת הדיון במעמד שני הצדדים להעיד ולהעמיד גרסה נגדית, אך גם אז הוא לא הכחיש את המיוחס לו ולא כפר באירועים המיוחסים לו ולא נתן גרסה אחרת נוגדת לאירועים המפורטים בתצהירו של המבקש. נהפוך הוא, בשאלות שהוא הציג למבקש במהלך החקירה הנגדית של המבקש, אישר המשיב, הלכה למעשה, את עיקר המיוחס לו ובעדותו הוא אף הוסיף וציין שהוא "גאה מאוד במה שאני עושה גם אם זה יעלה לי עוד מיליון שקל וגם אם אני אשלם קנסות של עוד מיליון שקל" (עמ' 14 לפרוטוקול, שור' 3-2).

9.         המבקש עמד במבחן החקירה הנגדית ולמעשה המשיב לא חלק על עיקרי הדברים ויתירה מזו, הוא אף אישר את הדברים המיוחסים לו בבקשה. על כן, אני קובע כי המבקש עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ובעניין זה יש לציין כי ב-ע"א (מחוזי נצרת) 1215/06 עבוד נהלא נ' מזאוי פאתנה (12.04.2007), נקבע מפי כב' השופטת גבריאלה (דֶה-לֵיאו) לוי, כי "נטל ההוכחה בעניין חוק למניעת הטרדה מאיימת הינו לפחות כפי נטל ההוכחה המוטל על צדדים בסכסוך אזרחי "רגיל" [ראו גם: גלי רון, צווי הרחקה במשפט האזרחי (2019), בעמ' 216].

10.       בקשה דומה הוגשה כנגד המשיב על ידי עו"ד לאון לופט, שכאמור לעיל גם הוא עובד באותו משרד עורכי דין, והיא נידונה במסגרת תיק ה"ט 51167-01-23.

11.       ביום 20/02/2023 ניתן פסק דינה של כב' השופטת מיכל ברלינר לוי, לפיו היא קיבלה את הבקשה ברובה.

12.       ערעור שהגיש המשיב על פסק הדין בעניין עו"ד לופט אשר התברר במסגרת תיק ע"א 33730-03-23, נדחה בעיקרו, למעט צמצום המרחק שבגדרו חל איסור על המשיב להימצא בקרבת המבקש (ממאתיים מטר כפי שנקבע על ידי הערכאה הראשונה לחמישים מטר) והכול כאמור בפסק דינה של כב' השופטת עינב גולומב מיום 12/06/2023.

13.       בעניין לופט, שבו היה המשיב מיוצג, דנה השופטת ברלינר לוי בטענות הצדדים בהרחבה והיא ניתחה את הסוגיות המשפטיות המתעוררות, שהן אותן טענות ואותן סוגיות שמתעוררות גם בתיק דנן, וכאמור לעיל, פסק דינה אושר על ידי ערכאת הערעור.

14.       דעתי כדעת חברתי השופטת ברלינר לוי ואני סומך את ידי על פסק דינה על כל נימוקיו ואוסיף אך במקצת משלי. כמותה גם אני סבור כי התנהגות המשיב עולה כדי הטרדה מאיימת.

15.       אני סבור שלכל הפחות מתקיימת כאן הטרדה מאיימת כמובנה בסעיפים 2(א), 2(ב)(1), (3) ו- (4) לחוק ונדמה לי שלא צריך להכביר מילים על כך נוכח העולה מחומר הראיות.

16.       מחומר הראיות עולה כי מעשיו של המשיב כוללים גם צילום המבקש והסרטתו תוך הוספת כיתוב המציין כי המבקש והמשרד בו הוא עובד מגישים לבתי המשפט חוות דעת רפואיות שקריות במטרה להטעות בתי המשפט ותובעים בנזיקין. המשיב מעלה תצלומים אלה ברשתות החברתיות, דוגמת Tik Tok(ראו סעיף 9 לתצהיר המבקש).

17.       לא זו בלבד שהמשיב לא הכחיש זאת ולא הפריך את הטענות המועלות כנגדו, אלא הוא אף הודה בפה מלא במסגרת השאלות שהוא הטיח במבקש במסגרת החקירה הנגדית כי הוא אכן הסריט את המבקש, לפעמים בשידור חי, תוך שהוא טוען כי המדובר ב"שקרן":

"ש.      אני גם הסרטתי אותך בלייב בפייסבוק וטענתי שאתה שקרן שמטעה את בתי המשפט ומגיש חוות דעת שקריות, האם היית מוטרד מזה גם?

ת.        לא זוכר על איזה מקרה ספציפי אתה מדבר אבל אני מניח שכן. יש הרבה מקרים שהסרטת אותי ואמרת שאני שקרן.

ש.        ופרסמתי את זה. זה שאני מפרסם אותך בשמך שנה ויותר, שאתה שקרן שמטעה את בתי המשפט ברבים, אלפי צפיות, אלפי לייקים, אלפי שיתופים, למה אתה לא תובע אותי לשון הרע? אתה מפחד מבירור עובדתי.

ת.        אני רוצה שתפסיק להטריד אותי כל השאר לא באמת מעניין אותי" (עמ' 10 לפרוטוקול, שור' 32-25)

18.       על פי סעיף 2(ב)(1) לחוק, הטרדה מאיימת מתבצעת, בין השאר, על ידי פגיעה בפרטיות בכל דרך אחרת, ואילו על פי סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו" מהווה פגיעה בפרטיות. מכאן שמעשיו של המשיב הבאים לידי ביטוי בין היתר על ידי צילום המבקש וכינויו "שקרן" ופרסום התצלומים ברבים, אשר לדבריו זוכה ל"אלפי צפיות, אלפי לייקים, אלפי שיתופים", עולים כדי פגיעה בפרטיות המבקש ומכאן שהם מהווים בעליל הטרדה מאיימת.

19.       עוד עולה מחומר הראיות כי המשיב מתחקה אחר תנועות המבקש, בעיקר בעת הימצאו בבתי המשפט, ויוצר עמו קשר בניגוד לרצונו, והדבר גרם למבקש לאי נחת כפי שהעיד על כך גם בחקירתו הנגדית (עמ' 9 לפרוטוקול, שור' 31-30). מעשיו של המשיב גרמו לכך שבחלק מהמקרים המבקש עזב את המקום והלך מהר כדי שהמשיב יפסיק לעקוב אחריו (עמ' 11 לפרוטוקול, שור' 26; עמ' 12, שור' 22-21). עוד העיד המבקש שהוא השתדל להגיע מוקדם לדיונים ולהתעכב ביציאה מהם בניסיון לחמוק מהמשיב (עמ' 11 לפרוטוקול, שור' 28-27). עולה אפוא, כי התנהגות המשיב גרמה לפגיעה בחופש התנועה של המבקש ומכאן מתקיימת הטרדה מאיימת כמובנה בסעיף 2(ב)(4) לחוק.

20.       לא זו אף זו, הימצאות המשיב בקרבת המבקש ובפניותיו אליו גרמו לאנשים שהיו עם המבקש, לרבות קולגות, להתרחק מהמבקש ולעזוב את המקום כשהם מותירים את המבקש לבדו (עמ' 12 לפרוטוקול, שור' 14-13; וכן שור' 33-32). יש בכך ללא ספק משום פגיעה בשלוות חייו של המבקש.

21.       נדמה לי שלא צריך להרבות מילים על כך שרדיפתו של המבקש על ידי המשיב, כאשר הוא פונה אליו בפני כל הנוכחים, ובחלק מהמקרים כשהוא מצלם אותו ומאוחר יותר מפרסם את הצילום ברשתות החברתיות, או אפילו בשידור ישיר, תוך שהוא קורא לו "שקרן", יש בה כדי לפגוע בשלוות חייו של המבקש, וכך במיוחד כאשר עסקינן בעורך דין במקצועו וכאשר מעשיו של המשיב מבוצעים בעיקר בתחומי בתי המשפט שבהם מופיע המבקש. בהקשר זה יש לומר כי הגעה למקום עבודתו של המבקש מדי פעם והפרעה לו במילוי תפקידו הוכרה כהתנהגות העולה כדי הטרדה מאיימת "בכל דרך שהיא" (גלי רון, בעמ' 152).

22.       כינוי המבקש "שקרן" שמטעה את בתי המשפט, כאשר המשיב חוזר על כך פעם אחר פעם, ואף הוסיף לעשות כן במהלך הדיון שהתנהל בפני, אף היא עולה כדי הטרדה מאיימת, בין השאר, משזו עולה כדי פגיעה בשמו הטוב של המבקש, קל וחומר כאשר עסקינן בעורך דין וקל וחומר בן בנו של קל וחומר כאשר המשיב מפרסם זאת ברבים [ראו והשוו: ה"ט (שלום י-ם) 35727-06-23 אברהם שינדלר נ' יובל נשיא (20.06.2023), פסקה 4; ה"ט (שלום חי') 37195-07-21 רוזן דוד נ' דוד אלמשעלי (26.07.2021); ה"ט (שלום קריות) 23476-04-21 יוסף חטיב נ' יצחק סטופין (26.04.2021)].

23.       ודוק, למשיב אין כל רשות או סמכות לפנות למבקש באופן אישי ואין לו כל זכות להטרידו בפניות ישירות אליו [השוו: ע"א (מחוזי מרכז) 27886-07-17 יהושע ברק נ' נאוה אריאלי (20.07.2017), פסקה 5; וכן גלי רון, בעמ' 165].

24.       ברצוני להעיר כי הטרדה מאיימת אינה רק נקיטת איומים כלפי הנפגע, אלא גם "הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא" כאמור בסעיף 2(א) לחוק (ההדגשה שלי, א"ס). מכאן ש"פסיקת בתי המשפט קבעה במקרים שונים כי הפרעה לזולת, גם ללא איום בפגיעה פיזית בו, מהווה הטרדה מאיימת לעניין החוק" (גלי רון, בעמ' 152). על כן, השאלה אם המבקש הרגיש מאוים, אם לאו, אין בה כדי לייתר את הבקשה שעה שחומר הראיות מלמד על הטרדתו בידי המשיב בדרכים אחרות.

25.       טענת המשיב על צדקת מאבקו ונכונות טענותיו אין בה משום מתן היתר למשיב לפגוע בשלוות חייו של המבקש או להשפילו ברבים או להפריע למבקש בביצוע עבודתו, כפי שהמשיב עושה בפועל. מאבק צודק יש לנהל בצורה נאותה ובדרכים לגיטימיות ונדמה שלא כך נוהג המשיב.

26.       לעולם יש לזכור כי חירותו של כל אחד "איננה יכולה להיות בלתי מסויגת בגבולותיה, שכן חירותו של האחד אינה צריכה לפגוע בחירויותיו ובזכויותיו של האחר, ואל לה לפגוע בסדר הציבורי" [בג"ץ 806/88 universal city studios inc נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מג(2) 22 (1989), בעמ' 28 ב'-ג'].

27.       אשר על כן, מהטעמים שפורטו לעיל ועל סמך הפסיקה בעניין לופט, אני מקבל את הבקשה. בדומה למה שנקבע בעניין לופט, ניתן בזאת צו מניעת הטרדה מאיימת האוסר על המשיב כלהלן:

א.        להטריד את המבקש בכל מקום ובכל עת.

ב.         להימצא במרחק של פחות מ-50 מטר מהמבקש בכל זמן ובכל מקום, לרבות מביתו, מרכבו וממקום עבודתו של המבקש.

בהתאם למה שנקבע על ידי כב' השופטת גולומב בפסק דינה בערעור בעניין לופט, אני קובע כי אין באיסור האמור כדי למנוע נוכחות של המשיב בתוך אולם בית משפט, ככל שאין מניעה על פי דין לנוכחות כזו ובכפוף להוראת כל דין, כאשר ככל שלא ניתן לקיים את מגבלת המרחק האמורה בתוך אולם בית המשפט, אזי על המשיב להימצא במרחק הרב ביותר האפשרי מהמבקש בתוך האולם.

ג.         ליצור עם המבקש כל קשר, בין בעל פה בין בכתב, בין באמצעות הטלפון בין בכל אמצעי תקשורת אחר, בין במישרין בין בעקיפין, בכל מקום ובכל עת, לרבות בין כותלי בתי המשפט.

ד.         לאיים על המבקש, לבלוש אחריו, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת.

28.       הצו האמור יעמוד בתוקף למשך 6 חודשים מיום מתן הצו במעמד צד אחד (קרי, מיום 12/07/2023).

29.       אשר לשאלת ההוצאות, לאחר ששקלתי התנהלות המשיב, החלטתי להשית עליו הוצאות בסכום משמעותי, זאת משום שהמשיב נקט כלפי המבקש הטרדה מאיימת, לפי אותה שיטה שננקטה על ידו כלפי עו"ד לופט, גם לאחר שניתן כנגדו פסק הדין בעניין לופט, דבר אשר כשלעצמו מצביע על חומרה יתירה בהתנהלות המשיב.

30.       על כן, אני מחייב את המשיב לשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של-8,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן - הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשפ"ג, 18 יולי 2023, בהעדר הצדדים.