1

1.      בזיקה להודעת הצדדים בדבר השערים המצויים בכניסה למבנה, לרבות מידות השערים ואופן נעילתם, ובזיקה לאמור בסעיף 6 להודעת המשיבה, לא מצאתי לנכון ליתן הוראה נוספת הנוגעת לשאלת השימוש בשערי הכניסה למבנה, למעט האמור לעיל.

2.      תיק זה עוסק בהטרדה מאיימת ובהפרעה לשלוות חייהם של המבקשים. נושא זה הוסדר עד תום במסגרת הצו ההדדי אשר ניתן.

3.      הרחבת היריעה והשגת הישגים של מעבר בשער זה או אחר, מטעמים פרטיים או מסחריים, אינם נוגעים לשאלת הטרדה מאיימת, אלא לשאלות של שימוש במקרקעין, וזכות מעבר.

4.      אין בדרך המותווית בבקשה או בצו, כדי להצדיק מתן צו לפתיחת שער (מבלי שהוכחה המסגרת החוזית הנוגעת למעבר באותו שער) במסגרת הליך העוסק בהטרדה מאיימת.

2

5.      לאחר בחינת המסמכים והטענות, סבורני כי הסעד המבוקש בהקשר של אותו שער, נוגע למחלוקת בדבר השימוש ולא לעניין של הטרדה, ובהקשר זה על המבקשים לפנות ולבקש הסעד המתאים במסגרת ההליך המתאים; הליך זה מיועד למנוע הטרדות, מניעת מעבר וכיו"ב, ודי בהסכמת המשיבה כאמור בסעיף 6 למתן זכות מעבר לעגלות תינוקות בשער הרחב יותר, ואין צורך, טעם או הצדקה להוסיף על האמור.

6.      יש לראות את הסכמת המשיבה כאמור בס' 6 להודעתה, כנכללת בצו ההדדי אשר ניתן, קרי, זכות מעבר בשער הרחב יותר, לעגלות תינוקות (בשים לב להיות השער הצר יותר, צר מדי למעבר עגלת תינוקות לתאומים).

ניתנה היום, י' אייר תשע"ה, 29 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.