לפני בקשה בהתאם לסעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

אקדים ואציין כי בהתאם לפסיקה "הליך זה נחשב קיצוני, ועל כן השימוש בו נעשה במשורה ובאיפוק, רק משכלו כל הקיצין, אם אין בנמצא אמצעים חלופיים, פוגעניים פחות, לאכיפת ההוראה השיפוטית הרלבנטית". כן הודגש בפסיקה שמדובר בהליך צופה פני עתיד שמטרתו היחידה היא להבטיח את הציות לצו השיפוטי (רעא 2589/21 ‏רוזה רונן נ' גזיאל את אבנר בע"מ, 15.6.2021, בפסקה 19).

לטענת המבקש, המשיב בלש אחריו בניגוד לצו שניתן ביום 20.6.2023, בהסכמת הצדדים, בהתאם להוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 ולפיו נאסר על המשיב לבלוש אחר המבקש ולפגוע בפרטיותו (תוך שנקבע שאיסור זה לא יחול לגבי דיווח על פעילות ציבורית).

לטענת המבקש הוא צולם על-ידי מאן דהוא שתמונתו צורפה לבקשה וכן נטען שאדם זה נשלח על-ידי המשיב לשם כך. לבקשה לא צורף תצהיר והיא מבוססת למעשה על טענה שלפיה גורמי ביטחון מסרו למבקש שהאדם שצילם אותו עשה זאת בעבר ונטען שתמונה זו פורסמה בעבר על-ידי המשיב. בנוסף נטען כי הצילום בוצע במקום שפורסם על-ידי המשיב בפרסום שקדם למתן הצו ואשר היווה בסיס להליך העיקרי בהתאם להוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת.

לטענת ב"כ המשיב יש לדחות את הבקשה על הסף, בהעדר תצהיר ותמיכה בעובדות הנטענות. לגופם של דברים נטען בתגובה ובתצהירו של המשיב שצורף לה, כי המשיב מכבד את החלטת בית המשפט ומרגע שניתנה "אינו עוסק בענייניו של המבקש מטוב ועד רע". באופן קונקרטי הוצהר שהמשיב לא שלח, בין מישרין ובין בעקיפין, איש לבלוש אחר המשיב והוא אינו מכיר כלל את מי שתמונתו צורפה לבקשה.

דינה של הבקשה להידחות על הסף, בהעדר תצהיר ובהעדר תמיכה לטענות המבקש (כנדרש בהתאם להוראת סעיף 50(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ראו והשוו תא (נצ')7934-06-09  יונתן ג'ן מוריס דרמון נ' יוסף (יוסי) קובה, 25.3.2023, תא (ת"א) 28223-03-12  לשכת סוכני ביטוח בישראל ע.ר נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, 14.6.2016, בסעיף 11).

אציין כי גם הבקשה בהליך העיקרי שקדם לצו, אשר הוגשה כאמור בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, לא נתמכה בתצהיר. עם זאת ולגבי בקשה קודמת זו הבהיר ב"כ המבקש הבהיר כי הבקשה נסמכה אך ורק על פרסומים שצורפו לבקשה ולא היו במחלוקת. עתה מוגשת בקשה שאינה נסמכת על פרסום מעין זה ולמעשה נסמכת על טענות עובדתיות שבמחלוקת. כאמור אלה לא נתמכו בתצהיר.

אוסיף כי אף אם היה מוכיח המבקש את הטענה שלפיה אדם שהמשיב פרסם בעבר תמונה שצילם, צילם אותו גם לאחר מתן הצו, הרי שלשם ביסוס עילה בהתאם לפקודות ביזיון בית המשפט נדרשת תמיכה בטענה שהדבר בוצע לאחר מתן הצו, לבקשתו או מטעמו של המשיב.

לאור האמור אני מורה על דחיית הבקשה.

ככלל ובמצב זה יש לקבוע הוצאות, ואולם בנסיבות המקרה ונוכח תוצאת ההליך שהסתיים זה לא מכבר (ללא הטלת הוצאות כמקובל בהליכים לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת), איני מוצא לנכון להטיל הוצאות. אציין כי ככל שתוגש בקשה חדשה הרי שטענות הצדדים, לרבות טענת המשיב בהקשר זה, יישקלו לענין ההוצאות ובהתאם לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"ג, 14 יולי 2023, בהעדר הצדדים.