1

1)         ענייננו בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, על-פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק"), שהגיש המבקש נגד המשיב.

2)         עם הגשת הבקשה ביום 18.3.15 התקיים דיון לפניי במעמד צד אחד, ובתום הדיון, לאחר עיון בבקשה ושמיעת דברי המבקש, הוריתי על קיום דיון במעמד שני הצדדים ביום 19.3.15. בדיון מיום 19.3.15, נכחו שני הצדדים, ולבקשת המשיב שהודיע כי בכוונתו להיות מיוצג בהליך באמצעות עורך-דין, נדחה מועד הדיון להיום.

3)         לטענת המבקש, המשיב שגר בדירה מעל עסקו, איים עליו לפגוע בו ובעסקו, לטענתו, פגע בצמיגי רכבו באמצעות סכין. עוד טוען המבקש כי המשיב מפחיד אותו. המשיב דוחה טענות הללו של המבקש וטוען כי המבקש הוא זה אשר מפחיד את שכניו בעסק ומאיים עליהם. מעדויות הצדדים עולה כי רקע החיכוך ביניהם הוא חניה ציבורית הסמוכה לעסקו של המבקש ולביתו של המשיב.

4)         לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון לפניי, ובעיקר לאחר שהתרשמתי מדבריהם, וכן לאחר ששמעתי את עדות העד מטעם המבקש והתרשמתי מעדותו לפיה נראה המשיב מתקרב לצמיגי רכב כשבידיו חפץ חשוד, בכדי למנוע כל חיכוך בין המשיב לבין המבקש על כל התפתחות אשר עלולה להיווצר עקב כך, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, יש ליתן צו כמבוקש, וכך אני מורה.

2

5)         אשר על כן, ניתן בזאת צו כלהלן:

א)                נאסר על המשיב או מי מטעמו, לאיים, להטריד, לפגוע בשלוות החיים או בפרטיות של המבקש.

ב)                 נאסר על המשיב ליצור קשר ישיר עם המבקש, בין בעל-פה, בין בכתב, בין בטלפון או בכל אמצעי אחר.

ג)                   בנסיבות העניין, נאסר על המשיב להיות במרחק הקטן משבעה מטרים ממקום הימצאו של המבקש, ממקום מגוריו, מרכבו או מעסקו.

6)         הצו יעמוד בתוקף למשך שישה חודשים.

המזכירות - להמציא החלטתי זו לצדדים בדרך המקובלת.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ה, 22 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.