1.      לפני בקשת המבקש לתקן את הצו שהוצא ביום 1.5.2023 (ושהוארך בהסכמת הצדדים בתאריך 7.5.2023) כך שיאסר על המשיבה להאכיל חתולים במרחק שיפחת מ-100 מ' מבית המבקש, יתאפשר למבקש לצאת עם כלבתו כשהיא קשורה בלבד אך פיה אינו חסום, וכי אפסוק לו פיצויים בסך 10,000 ₪.

דיון והכרעה:

2.      על פי הצו שהוצא נגד המבקשת אסור לה להתקרב לביתו של המשיב (מר גוט) מרחק שיפחת מ-100 מ', ודבר זה כולל גם האכלת החתולים אשר תעשה במקום המרוחק מפתח הבניין של מר גוט ב-100 מ' לפחות.

3.      באשר למחסום - על פי חוק עזר לאילת (מתן רשיונות לכלבים והפיקוח עליהם), התשל"ו-1976, בסעיף 8 - "לא יחזיק אדם כלב במקום ציבורי ולא ירשה בעל כלב שכלבו יוחזק במקום ציבורי אלא אם הכלב קשור היטב ומחסום על פיו.". לכאורה מתייחס סעיף זה לכל סוגי הכלבים, ובכלל זה כלבתו של המבקש, אולם מול חוק העזר, המהווה חקיקה מקומית, נמצא החוק הארצי - החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002.

4.      סעיף 11 (א) לחוק קובע כי -

5.      "המחזיק בכלב לא יאפשר את יציאתו מתחומי חצריו ... אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו, באמצעות רצועה שאת אורכה וטיבה יקבע השר."

6.      באשר למחסום, קיימת התייחסות במקום אחר בחוק, סעיף 11(ג)(1) לחוק, הקובע כי -

"שר החקלאות רשאי לקבוע חובה לחסום את פיו של כלב מסוכן בזמם כשהוא מוצא מחוץ לחצרים" (ההדגשה כאן ובכל מקום אחר בהחלטה זו כמובן שלי - ל.א.)

7.      התקנות שחוקקו על ידי שר החקלאות מאז חולקו ל-2:

תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים ( תשס"ה-2005); ותקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים) תשס"ה -2004.

8.      בעוד התקנות הראשונות הדנות בכלל סוגי הכלבים אינן מתייחסות לנושא המחסום, נקבע בסעיף 4 לתקנות האחרונות, הדנות רק בכלבים מסוכנים, כי בעליו של כלב מסוכן או מחזיקו לא יתיר את יציאתו של הכלב מחצרים או את הימצאותו של הכלב ברשות הרבים אלא אם כן התקיימו כל אלה:...

9.      ....(3) פיו של הכלב חסום בזמם.

10.  כלב מסוכן מוגדר בחוק כ:

1.      כלב שמלאו לו שלושה חודשים ונשך נשיכה שגרמה לחבלה;

2.      כלב השייך לגזע מסוכן;

3.      כלב שהוא הכלאה של גזע מסוכן וקיים דמיון בין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיסיות לאלו של כלב השייך לגזע מסוכן;

11.  על פי חוות דעת של עמותת "תנו לחיות לחיות", התואמת את דעתי -

"...ההסדרים בחוק גוברים על אלו שבחוקי העזר (והטעם - ל.א.) הוא מרובע. ראשית, כל תכליתו של החוק היתה ליצור אחידות נורמטיבית במקום שיחולו (ללא הצדקה) נורמות שונות בכל רשות מקומית. שנית, מדובר בהסדרים שמעוגנים בחקיקה ראשית הגוברת ממילא על חקיקת משנה עירונית. שלישית, הכלל הוא שכאשר שני חיקוקים קובעים נורמות חופפות באותו עניין, יש ללכת לפי החיקוק המקל עם הנאשם הפוטנציאלי. רביעית, בעוד שהחוק מנסה לאזן בין האינטרסים המתנגשים תוך אבחנה בין מקרים שונים, ההוראות הישנות בחוקי העזר הן גורפות ולא יעמדו בביקורת שיפוטית."[1]

12.  היות והחוק התיר לשר החקלאות לחוקק תקנות בעניין מחסום רק לעניין כלבים מסוכנים, ניתן ללמוד מכך שכוונת המחוקק היתה שכלב שאינו מוגדר כמסוכן לא יבוא במסגרת ההגדרה וניתן יהיה לצאת עמו מחוץ לחצרים כשהוא קשור ברצועה בלבד ופיו אינו חסום.

13.  בצו להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון התוספת לחוק), התשס"ה-2004 שפורסם ביום 4/11/2004 נקבעו שמונה גזעים כגזעים מסוכנים:

אמריקן סטאפורדשייר בול טרייר (אמסטאף)

בול טרייר

דוגה ארגנטינאי

טוסה יפני

סטאפורדשייר בול טרייר (סטאף אנגלי)

פיט בול טרייר

פילה ברזילאי

רוטווילר.

14.  הכלבה של המבקש (גזע כנעני) אמנם אינה נמנית על הרשימה לעיל אך לא ברור שעקב כך אינה מסוכנת שכן קיימים כאמור לעיל קריטריונים נוספים. ככל שהמבקש יצטייד בתעודה מאת הוטרינר העירוני כי הכלבה שלו איננה מסוכנת, או אף ספציפית יותר כי הוא רשאי לצאת עמה ללא מחסום, הוא רשאי להימנע מהשמת מחסום לפיה ביציאתו מביתו למרות הצו.

15.  באשר לדרישת הפיצוי - ההליך שבמסגרתו אנו דנים אינו עוסק בפיצויים בגין נזק אלא רק בהרחקה. ניתן במסגרת החוק לפסוק פיצויים רק אם יקבע שמדובר היה בתביעה קנטרנית וזה אינו המקרה. על כן על המבקש להגיש את תביעתו, אם בכלל, בהליך הנכון.

16.  היות ולא נדרשה תגובת המשיבה אינני עושה צו להוצאות.

17.  המזכירות תעביר העתק החלטה זו לעיונה של היועצת המשפטית של עיריית אילת, עו"ד דפנה ישראלי.

ניתנה היום, י"ט אייר תשפ"ג, 10 מאי 2023, בהעדר הצדדים.