1

הכלל הוא, כי בעל דין הזוכה בתביעתו או שהתביעה נגדו נדחית, שלא יצא בחיסרון כיס.

המבקשת חויבה בהוצאות המשיבה ולא הוטל עליה קנס כנטען בבקשתה.

התביעה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת שהגישה המבקשת כנגד המשיבה נדחתה. בנסיבות אלו, חויבה המבקשת בהוצאות שנגרמו למשיבה בשל קיום הדיון לרבות הפסד יום עבודה, הוצאות הגעה הלוך וחזור וכיוב'. בנוסף אזכיר, כי המבקשת אף ביקשה לזמן עד נוסף לדיון שלא תמך בטענותיה ואף לו נגרמו הוצאות וחרף זאת, בית המשפט לא חייב את המבקשת בהוצאות אותו עד, אלא רק בהוצאות המשיבה.

אציין, כי המשיבה ביקשה לחייב את המבקשת בהוצאות ובנסיבות לאחר שהתביעה כאמור נדחתה, מצאתי את הבקשה מוצדקת ותואמת את ההלכה.

אין כל רלוונטיות להליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים בערכאות אחרות ובבתי משפט אחרים לעניין ההחלטה אם לחייב בהוצאות בעל דין בהליך מסוים אם לאו.

2

המבקשת מעלה בבקשתה טענות על הטרדות במהלך הדיון של שתי נשים מבוגרות כדבריה ע"י מר ז. מדובר בטענות לא רלוונטיות לשאלה, אם לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה אם לאו. בנוסף, אין גם לא גם עומדות בקנה אחד עם התרשמותי מהדיון. לא התרשמתי בשום שלב בדיון, כי מר זמיר הטריד את המבקשת או את המשיבה. מר זמיר אף לא התחזה לעו"ד מטעם צד כלשהו. מדובר בדיון שהתנהל בדלתיים פתוחות ולכן הייתה לו זכות לשבת באולם. אציין, כי מר ז לא דיבר בדיון עד שבית המשפט פנה אליו מתוקף תפקידו כעובד חברת החשמל וזאת בעקבות טענות שהעלתה המבקשת לכך שהמשיבה לכאורה מתנכלת ו/או מאיימת על עובדים נוספים בחברת חשמל.

לאור האמור, הבקשה לביטול ההוצאות נדחית.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ה, 04 יוני 2015, בהעדר הצדדים.