בפני הליך שהוגש על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

מעיון בתוכן התובענה עולה כי עניינה של התובענה הינו רצון הפסקת עבודתה של המשיבה - עובדת זרה אצל מעסיקתה - המבקשת, ורצון כי לא תמצא בביתה של המבקשת.

תובענה זו אינה בסמכותו העניינית של בית משפט זה.

עובד זר המועסק על פי רשיון ישיבה מכח חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ומכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 הינו עובד לכל דבר ועניין וסכסוך בינו לבין מעסיקו הינו סכסוך עבודה שבסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה. כך גם, כאשר הטענה הינה להסגת גבול או להפרעה לשימושו של המעסיק במקרקעין בבעלותו. לעניין זה קובע סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 כי תובענה שעילתה בסעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בקשר לסכסוך עבודה הינה בסמכותו העניינית הייחודית של בית הדין לעבודה. סעיף 29 הנ"ל עניינו בטענות להסגת גבול או להפרעה בשימוש במקרקעין (השווה: דב"ע נז/41-27 ההסתדרות הכללית נ' מכתשים מפעלים כימיים בע"מ, פד"ע ל 449 (1997); ת.א. (שלום חי') 68337-03-16 סיטון נ' זמפורה [ניתן ביום 5.1.2017]; ת.א. (שלום בית שאן) 54843-11-14 קדוש נ' Boonthom [ניתן ביום 14.1.2015]).

הנה כי כן, אין כל מקום כי בית משפט זה יידרש לשאלת פיטוריה של המשיבה והשלכותיהם במסגרת הליך למניעת הטרדה מאיימת שלא נועד לכך.

שקלתי להורות על העברת ההליך לבית הדין האזורי לעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אך החלטתי שלא לעשות כן, הן נוכח ניסוחה הלא ברור של הבקשה והסעדים שהתבקשו בה והן נוכח הפרוצדורה השונה בשני ההליכים.

אשר על כן, אני דוחה את התובענה על הסף בהעדר סמכות עניינית. אין מניעה מהמבקשת לפנות בהליך מתאים לבית הדין האזורי לעבודה.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשפ"ג, 22 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.