בפני בקשה על פי פקודת בזיון בית משפט (להלן: הפקודה), שעניינה קיום צו שניתן ביום 24.5.2023 על ידי כב' השופטת הדס שכטר-ישראלי מכח חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: החוק).

הבקשה הובאה בפניי כשופטת תורנית עקב העדרה של כב' השופטת שכטר-ישראלי מבית המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי לנכון לדחותה ללא צורך בתשובת המשיב.

הליך על פי פקודת בזיון בית משפט הינו הליך אכיפה קיצוני, ועל כן נפסק, כי הליכים מכח פקודה זו יינקטו אך ורק בהעדר אפשרות אחרת לאכוף את הצו (ראו רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ''ד נט (4) 49 [2004]).

הדרך לאכיפת צו למניעת הטרדה מאיימת קבועה בסעיף 8 לחוק, קרי, בהגשת תלונה למשטרה ובמעצר המפר אותו מכח אותו סעיף, ולא בהליך בזיון בית המשפט (ראו למשל ה"ט (שלום חד') 2214-08-18 הרוש נ' אקוקה [8.8.2018; בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה - רע"א (מח' חי') 29867-01-19 [18.2.2019]; ה"ט (שלום עכו) 1572-12-22 סקנדריון נ' ונדיקטוב [7.12.2022]; ה"ט (קריות) 33081-12-22 כהן נ' אדרי [14.5.2023]).

מכאן, שאין מקום להגשת הליך על פי פקודת בזיון בית משפט בהליך למניעת הטרדה מאיימת.

אם סבור המבקש, כי משטרת ישראל אינה ממלאה את חובתה, עליו לפעול בדרכים העומדות בפניו בהתאם לדין לשם השגה על כך.

מכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

5129371

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשפ"ג, 11 יוני 2023, בהעדר הצדדים.