בפניי בקשה מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2001 (להלן: "החוק").

לאחר שעיינתי עיין היטב בבקשה ובנספחיה, ולאחר שעיינתי באמצעות נט המשפט ברשימה ארוכה של הליכים בהם היו מעורבים הצדדים או שיש להם נגיעה אליהם, באתי לכלל מסקנה כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים בהם יש מקום לדחות את הבקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת, אף מבלי לשמוע את המבקש או בא כוחו בעל פה, פרונטלית, כאמור בהוראת סעיף 7(ה) לחוק, כאשר הנסיבות החריגות והטעמים לכך יתבררו מאליהם להלן.

כפי שצוין על ידי חברתי כב' השופטת ס' גץ-אופיר בתיק ה"ט 52085-10-21 משיח נ' נחום, בהחלטה מיום 24/10/2021:

"בין הצדדים יחסים עכורים מזה זמן רב, אשר הביאו אותם לא אחת להתדיין בבתי המשפט השונים. כך, למשל, המשיב כאן הגיש בקשה למניעת הטרדה מאיימת כנגד המבקש כאן במסגרת תיק ה"ט 29747-04-21, ולאחר דיון ארוך הגיעו הצדדים להבנות לפיהן מבלי שצד יודה בטענות רעהו ינתן צו הדדי, כך ביום 20/4/2021.

במסגרת ה"ט 41239-04-21 נתבע המבקש כאן על ידי זוגתו של המשיב כאן למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

כך יוצא שמפעם לפעם מגישים הצדדים האחד כנגד השני בקשות שעניינן בקשה למניעת הטרדה מאיימת, כשבפיהם טענות קשות לעניין הטרדה."

באותו הליך נדחתה בקשה למתן צו מכוח החוק שהגיש המשיב דכאן כנגד המבקשת דכאן, מן הטעם שפרט למערכת היחסים העכורה בין השניים לא הוכח קיומה של הטרדה מאיימת קונקרטית שכוונה באופן ישיר כנגד המשיב דכאן (אך נדחתה גם הטענה כי הבקשה היתה קנטרנית והצדיקה חיוב בהוצאות).

באותו האופן, על פני הדברים נראה כי גם בבקשה שבפני לא נטען לקיומם של מעשים העולים באופן מובהק כדי קיומה של "הטרדה מאיימת" קונקרטית, כמשמעותה בחוק, שכוונה על ידי המשיב או מי מטעמו כלפי המבקשת ומצדיקה קיום התדיינות נוספת בפני בית המשפט בהליך נפרד ונוסף. הטענה העובדתית היחידה המצויה בבקשה מתייחסת לפרסום שפרסם המשיב ביום 8/3/23, שלשיטתה של המבקשת עולה כדי הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות.

פרסום זה מהווה בסיס לעילת תביעה נטענת, אחת מתוך מספר עילות תביעה, בתביעה כספית בסכום של 1,650,000 ₪ שהגישה המבקשת אך לאחרונה כנגד המשיב (ת"א 33521-03-23), בה מיוצגת המבקשת על ידי אותו עו"ד המייצג אותה בהליך כאן על פי מינוי של הלשכה לסיוע משפטי.

בנוסף, אותו פרסום, יחד עם פרסומים נוספים, מהווה בסיס לתביעה נוספת שהגישה המבקשת אך לאחרונה כנגד המשיב, תביעה למתן צו מניעה קבוע אשר יאסור על המשיב לפרסם פרסומים אודות המבקשת (ת"א 54803-03-23). יצויין כי גם בתביעה זו מיוצגת המבקשת על ידי אותו עו"ד המייצג אותה בהליך כאן על פי מינוי של הלשכה לסיוע משפטי. לא מצאתי כי בגדרי הליך זה הוגשה בקשה לסעד זמני כזה או אחר, ובכלל זה בנוגע לפרסום מיום 8/3/23 הנזכר בהליך שבפניי.

עוד יצויין כי הליכים אלה מתווספים להליכים נוספים בהם נקטה המבקשת כנגד המשיב, בין השאר בגין טענה של הוצאת לשון הרע, למשל ת"ק 29744-04-21, וכן ת"א 44692-12-21 (תביעה כספית בסכום של 315,000 ₪, שגם בה מיוצגת המבקשת על ידי עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי).

על אף היותה של המבקשת מיוצגת בהליך דנן על פי מינוי של הלשכה לסיוע משפטי, ועל אף הליכים קודמים מכוח החוק שנוהלו בין הצדדים, לא מצאתי בבקשה פירוט עובדתי מספק או הנמקה מספקת המבהירים מהי ההטרדה המאיימת הקונקרטית הנטענת. זאת, למעט אותו פרסום מיום 8/3/23, שכאמור מהווה מושא להליכים משפטיים אחרים.

עוד יוער כי נראה לכאורה שהמבקשת בהליך שבפניי מנהלת הליך חריג מסוג קובלנה פלילית כנגד המשיב (תיק ק"פ 1179-04-22), אף זאת בגין פרסומים ופגיעה בפרטיות, הליך אשר בו לכאורה מיוצגת המבקשת באופן פרטי. הליך זה עודנו תלוי ועומד ומתנהל בפני חברתי כב' השופטת מריה פיקוס-בוגדאנוב.

מעיון בכלל ההליכים המשפטיים שנוהלו בין הצדדים ועמדו לעיוני, נראה לכאורה, ובזהירות המתבקשת, כי בבסיס הסכסוך מצויה עדות שמסר המשיב לגורמי האכיפה במסגרת חקירה שנוהלה כנגד המבקשת, וכי בהקשר זה המשיב אמור לשמש כעד תביעה במסגרת הליך פלילי בו הואשמה המבקשת (למען הסר ספק, על ידי מדינת ישראל כמאשימה) בתיק שככל הנראה עודנו תלוי ועומד ומתנהל בבית משפט השלום בבית שמש (ת"פ 23411-07-22).

מן המקובץ עולה איפוא התמונה הבאה:

ראשית, לא הונחה תשתית עובדתית לקיומה של "הטרדה מאיימת" כמשמעותה בחוק, פרט לפרסום שנעשה לפני למעלה משבועיים ומשמש כשלעצמו נושא להתדיינות נפרדת.

שנית, הצדדים מתישים זה את זה, ואת בתי המשפט, מזה מספר שנים בהליכים רבים, לרבות הליכים מכוח החוק, שלכאורה אינם עוסקים בטענות בדבר הטרדה מאיימת במובן המקובל ו/או ברף הגבוה, כגון אלימות או איומים, וכיו"ב, אלא מתמקדים בפרסומים כאלה ואחרים.

לבסוף, וזה אולי העיקר, ניהול התדיינות מלאה בהליך זה - שמשמעותו האופרטיבית ממילא צפויה להיות מוגבלת, אם בכלל - באופן שיכלול שמיעת עדויות של המבקשת והמשיב, בין השאר ביחס לפרסומים כאלה ואחרים, עשויה תיאורטית להקדים את המאוחר, ו-"לזהם" את ההליכים הפליליים בהם מעורבים שני הצדדים עד צוואר, הן כנאשמת וכעד תביעה, הן כקובלת וכנקבל.

סיכומו של דבר, לא מצאתי לנכון לקיים דיון במעמד שני הצדדים, ולא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת מכוח החוק, ואני מורה כי הבקשה נדחית בזאת.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לשני הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה ותסגור התיק.

ניתנה היום, ד' ניסן תשפ"ג, 26 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.