1

1)               מונחת לפניי בקשה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת" או "החוק").

2)               דיון במעמד צד אחד התקיים ביום 27.2.2018 ודיון במעמד הצדדים התקיים ביום 11.3.2018. בדיון במעמד צד אחד ניתן צו ארעי "שאוסר על המשיב לאיים, להטריד, ליצור קשר כלשהו, בעל-פה, בכתב, בטלפון או בכל אמצעי אחר, עם המבקש או כל מי מטעמו".

2

3)               המבקש טוען בין השאר, כי בהיותו גבאי ויושב ראש עמותה שמפעילה בית כנסת בירושלים (להלן: "בית הכנסת"), הותקף מילולית על-ידי המשיב בבית הכנסת. המבקש טוען כי המשיב נוהג לתלות מודעות בבית הכנסת באופן משחית ומזיק, שולח מסרים מאיימים למבקש ומשמיץ אותו. עוד טוען המבקש כי לאחר שניתן צו במעמד צד אחד, המשיב חולל מהומה בבית הכנסת וניסה לתקוף אותו פיזית, וכי התנהגות המשיב ככלל, מפריעה לאווירה בבית הכנסת. מנגד, המשיב מכחיש את טענות המבקש וטוען בין השאר, כי המבקש הסתיר מבית המשפט כי שניהם קרובי משפחה. המשיב טוען כי המבקש הוא בעל מזג חם והוא זה שהעליב אותו במהלך תפילה ובכל מקרה, גם אם קילל את המבקש במסרון, אין זה איום ואין זו עבירה פלילית. המשיב טוען כי טענות המבקש מהן משתמע כי הוא גרם נזק לציוד בבית הכנסת, אינן אמת.

4)               לאחר שעיינתי במכלול החומר הקיים בתיק, שמעתי את עדויות הצדדים ועדיהם, והתרשמתי מדבריהם, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל.

5)               מטיעוני הצדדים עולה כי ביניהם קיימת קרבה משפחתית. ניתן היה להתרשם גם כי שרויה מחלוקת בין משפחותיהם ביחס לאופן ניהול בית הכנסת שבו הם מתפללים ואשר נראה כי שימש את שתי המשפחות עשרות בשנים. עוד עולה מטיעוני הצדדים כי המבקש נמצא בעמדת ניהול ובעל השפעה בקבלת ההחלטות בעניין בית הכנסת, ומנגד, המשיב ומשפחתו, מלינים על אופן הניהול של המבקש ואף עותרים לעריכת בחירות בנושא זה. בדיון שהתקיים ניתן היה להתרשם כי הן המבקש הן המשיב ומשפחתו, חפצים אך בטובת בית הכנסת.

6)               ברם, במעמד הדיון העידו לפניי מספר עדים מטעם שני הצדדים, וכן הוצג על-ידי המבקש סרטון, שעיקר תוכנו לא נסתר כדבעי על-ידי המשיב, וממנו ניתן להתרשם כי גם לאחר מתן הצו הארעי, חולל המשיב מהומה אלימה בתוך בית הכנסת, שבמסגרתה המבקש כמעט הותקף פיזית, וכל זאת בתוך כותלי בית הכנסת. המשיב מכחיש כי יזם מהומה, ואולם, מהסרטון שהוצג, מתוכן המסרונים שנשלחו למבקש על-ידי המשיב (מוצגים מב/3-2) וגם לפי עדויות העדים מטעם המבקש - יש בסיס משכנע לקיומה של הטרדה מאיימת. עד מטעם המבקש העיד: "...המשיב נכנס ועשה בלאגן והפריע ואיים על המבקש, דברים אלימים, אני אהרוג אותך במילים אחרות, אני אחסל אותך, הוא היה נסער גם מאוד" (שורות 34-33, עמוד 4); עד נוסף מטעם המבקש העיד: "...המשיב עוצר תפילה של המונים ומאיים, המשיב איים על החזן (המבקש) זה מילים של איום שאני לפחות, אני אשפוך את דמך, אני אחסל אותך, אותי זה זעזע, זעזע אותי לעצור תפילה..." (שורות 29-27, עמוד 5).

3

7)               יש לציין כי אירוע כגון זה שהתחולל, היה עלול חלילה להתפתח במהרה לאירוע אלימות חמורה ופגיעה ממשית בגוף. עוד יוער כי בדיון שהתקיים לפניי, לא ניתן היה להתנתק מההתרשמות הכללית לפיה המשיב התנהג לעתים באופן אימפולסיבי לכאורה.

8)               בית המשפט ער לכך, כפי שנראה, כי מדובר במחלוקת עמוקה ורבת שנים בין המשפחות. על כן, ניתנה שימת הלב גם לרגישות המתבקשת בנסיבות אלו, כל שכן, עת מדובר בבקשה להרחקה ממקום תפילה.

9)               בהתבסס על אופן התנהגות המשיב כפי שעלתה בסרטון שהוצג, זאת גם בהתבסס על תוכן המסרונים שהוצגו ועדויות העדים, ועל מנת להרגיע את הרוחות, מורה בזאת כלהלן:

א)                נאסר בזאת על המשיב להיות במרחק שהוא פחות מ-100 מטרים מהמבקש מכל מקום שבו הוא יימצא, לרבות בבית הכנסת.

ב)                נאסר בזאת על המשיב ליצור קשר כלשהו עם המבקש או מי מטעמו, בעל פה, בכתב, בטלפון או בכל אמצעי אחר, וכן נאסר בזאת על המשיב לאיים, להטריד, לפגוע בשלוות החיים או בפרטיות של המבקש או מי מטעמו.

10)           הצו יעמוד בתוקף למשך ששה חודשים.

11)           מופנית בזאת שימת לבם של הצדדים לכך כי ניתן להשיג על החלטתי דנן בהליך ערעורי בבית המשפט המחוזי בירושלים.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ח, 15 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.