לפני בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, על-פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001

(להלן: "החוק"), שהגיש המבקש נגד המשיב.

1.                  המבקש היה בעברו עובד חברת "עבודה בטוחה בע"מ" שבהנהלת המשיב.

2.                  יחסי העבודה בין הצדדים באו לסיומם לפני מספר שנים, בעקבות תאונת דרכים שעבר התובע לטענתו.

3.                  בעקבות סיום יחסי העבודה, מתנהל בין הצדדים הליך בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (סע"ש 34420-05-22) - (להלן: "ההליך בבית הדין לעבודה"). הליך זה הינו הבסיס להגשת הבקשה שבפני.

4.                  המבקש טוען בבקשתו, כי המשיב מתנכל לו ומטריד אותו, דרך בילוש וכן איומים בטלפון.

5.                  כן טוען המבקש, כי המשיב מאיים עליו באמצעות באת-כוחו, כי אם ימשיך בהליכים בבית הדין לעבודה, יפנה המשיב למוסד לביטוח לאומי וכן יפנה לפיקוח על העבודה.

6.                  ביום 28.03.23 ניתן צו זמני למניעת הטרדה מאיימת, האוסר על המשיב בין היתר, לאיים, להטריד, לבלוש, לעקוב, לפגוע בפרטיותו או בשלוות חייו של המבקש. כמו כן, נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 03.04.23. מועד הדיון נדחה ליום 20.04.23 לבקשת המשיב.

7.                  ביום 20.04.23 התקיים דיון במעמד שני הצדדים.

8.                  במסגרת הדיון ייוצג המבקש ע"י באת-כוחו, עו"ד אבני, אשר חזרה על טענותיו בבקשה והיטיבה להבהיר את מצבו הנפשי של המבקש, שהינו נכה צה"ל ועבר תאונת דרכים קשה לדבריה. בעקבות ההליך בבית הדין לעבודה, והטרדות טלפוניות שסופג המבקש מאנשים שמתקשרים אליו ואומרים ששלח להם קורות חיים, חש הוא נרדף.

9.                  המשיב הכחיש כי ביצע המעשים המיוחסים לו בבקשה, והוסיף כי לא היה עם המבקש בקשר בשום דרך או צורה. עוד הוסיף המשיב, כי אפשר שהמוסד לביטוח לאומי הוא שמבצע חקירות ביחס למבקש, והמשיב אף נדרש למלא טופס בעניינו של המבקש.

10.              המשיב הוסיף במהלך הדיון, כי ההליך דנן אינו אלא נקמה מצד המבקש על כי ההליך שננקט ע"י המבקש בבית הדין לעבודה "הולך להתמסמס להם" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 23). משכך, עתר המשיב כי תדחה הבקשה ויפסקו לזכותו הוצאות.

11.              יצויין כי המשיב סרב למתן צו למניעת הטרדה הדדי, כפי שהציעה באת-כוח המבקש.

12.              לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון לפניי ברוב קשב, ולאחר שהתרשמתי מדבריהם, לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח לפניי, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים, לא שוכנעתי כי קיימת תשתית מבוססת ומשכנעת שיש בה לבסס עילה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב 2001.

13.              אכן התנהלות הנלווית להליך משפטי טעון, כפי שנחזה שמתנהל בין הצדדים בהליך בבית הדין לעבודה, עלולה להוות פגיעה בשלוות חייו של אדם, וככזו עשויה להקים עילה מכח החוק, לא כל שכן שעה שמצטרפות אליה הטרדות, איומים והתחקות אחר תנועות המוטרד.

14.              ואולם, במקרה דנן לא עלה בידי המבקש להוכיח בראיות, גם ברף הנמוך ביותר, כי אותם מעשים המיוחסים למשיב או למי מטעמו, אכן בוצעו על-ידו.

15.              כך נכתב בעמוד 1, מול שורה 27 לפרוטוקול : "ישנם אנשים שמתקשרים, אנחנו בטוחים שזה המשיב אבל לא יכולים להוכיח." (הדגשה שלי - מ.כ.).

16.              עוד באותו עמוד לפרוטוקול, מול שורה 31 נכתב כך : "חוץ מכל ההודעות, לא היו פגישות פנים אל פנים ולא נראה המשיב עוקב אחר המבקש".(הדגשה שלי - מ.כ.).

17.              כן טען המבקש כי המשיב שלח לו הודעות ווטסאפ, ובה צילום מתוך דף הפייסבוק של המבקש.ואולם במהלך הדיון הובהר כי "לשאלת ביהמ"ש, לא רואים על גבי הצילום שזה נשלח ממנו אבל ניתן לראות את התכתבות הדואר האלקטרוני ביני לבין עורכת הדין שלו לפיה דרשתי שהחברה שבבעלות המשיב לא תפנה למבקש". (עמוד 2 לפרוטוקול, שורה
32-34). (הדגשה שלי - מ.כ.).

18.             המשיב טען במהלך הדיון, כי מתנהלת חקירה נגד המבקש והמוסד לביטוח לאומי אף שלח אליו מסמך בעניין. לאחר שבית המשפט הורה על המצאת המסמך הנ"ל, הציג בנו של המשיב צילום ממכשיר הטלפון הנייד שלו בו מופיע אותו מסמך. יצויין כי מדובר על תביעה להכרה כנכה נזקק לפי תקנה 18 לתקנות המל"ל.

19.              אשר על כן, מהטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית והצו הארעי שניתן ביום 28.03.23- מבוטל.

20.              למרות דחיית הבקשה, ומתוך הבנה למצבו הרפואי של המבקש ולפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, א' אייר תשפ"ג, 22 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.