1

ענייננו בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת תשס"ב - 2001.

כעולה מהבקשה, המשיבה מס' 1 הינה אמם של המשיבים 2 ו- 3.

כן, עולה מהבקשה, כי הרקע להטרדה המאיימת שלטענת המבקשת חווה היא מצד המשיבים הוא תלונה שהגישה נגד בנה של המשיבה 1, הוא אחיהם של המשיבים 2 ו-3, בגין תקיפה מינית.

עוד נטען בבקשה, כי לפני כחודש וחצי נכתב פוסט באמצעי המדיה ובו קללות ואמירות כנגד המשיבים ומשפחתם. מאז, חווה המבקשת הטרדות ואיומים מצד המשיבים. המשיבה 1 מקללת ומאיימת עליה לעיתים תכופות. מתואר בתצהיר המבקשת בבקשה, אירוע מלפני כשבוע ימים בו המשיבה מס' 1 איימה על המבקשת לפגוע בה, וכן אירוע נוסף מלפני כחודשיים בו המשיב 2 חסם באמצעות רכבו את דרכה של המבקשת, איים עליה באמירות, ושלח אליה מבטים מאיימים, ובתאריך 30.9.2021 המשיב 2 צעק לעבר המבקשת כי הוא 'יראה לה מה יעשה בה', ואף ניבל את הפה כלפיה במילות גנאי.

באשר למשיבה 3, טענה המבקשת כי לפני כשבועיים המשיבה 3 ראתה אותה במרפסת בבית הוריה ושלחה כלפיה מבטים, נסעה ברכבה בכביש הסמוך הלוך ושוב, תוך שליחת מבטים לכיוון המרפסת, ובפעם האחרונה צעקה כלפיה ואיימה לפגוע בה.

מטעם המבקשת העידו בפניי המבקשת בעצמה, אמה ואחיה.

עדות האח והאמא התמקדה בעיקר בטענת המבקשת כי מאז מתן הצו הזמני למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבים בתאריך 4.10.2021 ארעו מספר הפרות של הצו מצד המשיבים.

2

המבקשת חזרה בעדותה על עיקר הדברים שטענה בתצהירה, נחקרה בחקירה נגדית ונשאלה אודות מספר תלונות שהוגשו בעבר למשטרה, ושנסגרו מטעמים שונים, ושבה וטענה כי כל המשיבים נוקטים כלפיה הטרדה מאיימת.

שלושת המשיבים העידו בפניי. שלושתם הכחישו מכל וכל כל אירוע כנטען בבקשה, והכחישו כל מגע או קשר עם המבקשת. המשיבה 1 אף טענה שאין היא מכירה את המבקשת כלל ועיקר, ואף לא ראתה את פניה מעולם. הוסיפה כי היא גרה אומנם באותו יישוב אך רחוק ממקום מגורי המבקשת.

המשיב 2 אף הוא התכחש מכל וכל לכל טענותיה של המבקשת, שב וטען שכל אשר היא אומרת אינו אלא סיפורי שקר, וכל תלונותיה במשטרה היו תלונות שווא. המשיב 2 אישר בעדותו כי הוא אכן עבר בכביש הסמוך לבית המבקשת על אף הצו שניתן במעמד צד אחד בתאריך 4.10.2021, טען כי מדובר בכפר קטן יחסית וכי מדובר בכביש ראשי שהוא נזקק לעבור בו.

המשיבה 3, שגרה יחסית קרוב אל המבקשת, התכחשה אף היא לכל אשר טענה המבקשת כלפיה, הכחישה מכל וכל שהיא יצרה איתה קשר או צילמה אותה או שאיימה לפגוע בה.

לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו לפניי ואת עדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה נגד המשיב 2 להתקבל, אך דינה להידחות נגד המשיבות 1 ו- 3.

באשר לאירוע הנטען כלפי המשיב 2 מתאריך 30.9.2021, אני מבכר את גרסת המבקשת על פני גרסת המשיב.

המשיב ניסה להיתלות בעובדה שבאותו לילה, בין ה 29.9 ל- 30.9 התלווה אל מפקד תחנת המשטרה בבית שאן, שהוא השכן של המבקשת, לחתונה שהתקיימה בעיר טבריה, והסיע אותו חזרה בשעת לילה מאוחרת אל הכפר, הוריד אותו בביתו והמשיך לביתו. לטענתו, מדובר בטענת אליבי שיש בה כדי להוכיח כי גרסת המבקשת הינה שקרית. לטענתו, בעקבות כך גם המשטרה לא הוסיפה לחקור תלונת המבקשת בגין האירוע הנטען על ידי המבקשת.

3

המבקשת טענה בתצהירה כי אכן המשיב 2 הסיע את השכן שלה לביתו, אלא שהאירוע באותו לילה ארע לאחר שהמשיב 2 הוריד את בן הלוויה שלו. אילו מדובר היה באירוע מופרך ובטענה שקרית, סביר להניח שהמבקשת לא הייתה יודעת לומר שהמשיב 2 אכן הסיע את השכן שלה בשעת לילה לביתו.

כאמור, שוכנעתי כי המשיב 2 הטריד את המבקשת הטרדה מאיימת אשר פוגעת בפרטיותה ושלוות חייה.

על כן ניתן בזאת צו האוסר על המשיב 2 להטריד את המבקשת בכל דרך שהיא ו/או לאיים עליה ו/או לתקוף אותה ו/או להתחקות אחר תנועותיה ומעשיה ו/או ליצור איתה קשר כלשהו, אם בעל פה ואם בכתב, אם במישרין ואם בעקיפין. כן נאסר על המשיב להימצא במרחק של פחות מ-200 מ' מבית המבקשת שנמצא ביישוב רומת הייב. עם זאת, אין באיסור הנ"ל כדי למנוע מהמשיב לעבור ברכבו בכביש הסמוך לביתה של המבקשת וזאת לצורך מעבר בלבד וללא עצירה.

כאמור, הבקשה נגד המשיבות 1 ו- 3 נדחית וזאת משום שלא שוכנעתי ברמה המספקת כי המשיבות 1 ו- 3 נהגו כלפי המבקשת הטרדה מאיימת.

עדותה של המבקשת אינה נתמכת בסיוע בראיות נוספות כלשהן, ולא ניתן לדלות ממנה דבר אשר יש בו כדי לחזק את גרסתה, או להעדיף אותה על פני גרסת המשיבות 1 ו- 3, אשר בעיניי רמת אמינותן אינה נופלת מרמת אמינותה של המבקשת.

לאור התוצאה אליה הגעתי לעיל, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, א' חשוון תשפ"ב, 07 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

חתימה