לפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, שהוגשה על ידי המבקש ביום 28/6/23.

המבקש התייצב בפניי וביקש ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד כנגד המשיב.

במעמד זה טען המבקש כי הוא מתגורר בדירה הממוקמת במבנה בנהריה וכי המשיב הינו זרועו הארוכה של צד ג' וכי הוא פועל בשם אותו צד באופן המהווה הטרדה מאיימת כלפיו על ידי כך שהמשיב פרץ לביתו של המבקש, שבר את מנעולי הכניסה וכי המשיב ביחד עם אחרים צועקים על המבקש, חוסמים את דרכו ומפחידים אותו והכול בכדי למנוע את כניסתו למבנה.

המבקש הודיע בפניי כי אירועים אלה חזרו על עצמם יותר מפעם אחת ועל כן החליט המבקש לפנות לבית המשפט לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת בכדי שביהמ"ש יאסור על המשיב להטריד את המבקש באחד האופנים שצוינו לעיל.

בתיק זה התקיימו שלושה דיונים; הדיון הראשון במעמד צד אחד, כאשר במעמד זה נעתרתי לבקשת המבקש ובהתאם ניתן צו האוסר על המשיב להטריד את המבקש, לאיים עליו, לבלוש אחריו או לפגוע בפרטיותו.

כן אסרתי על המשיב ליצור קשר כלשהו עם המבקש והכול עד להחלטה אחרת, שתינתן לאחר קיום דיון במעמד הצדדים.

דיון נוסף התקיים ביום 4/7/23 אך לדיון זה לא התייצב המשיב וביהמ"ש הסביר למבקש כי הוגשה בקשת דחייה בשל צרכים רפואיים של אביו של המשיב.

באותה הזדמנות ניתנה למבקש אפשרות לשוב ולהסביר את טיעוניו והוא שב וציין כי המשיב הוא בעל זכויות במחסן הממוקם באותו מבנה ונמסר לו כי המשיב הוא זה שהחליף את המנעולים וכי צד ג' כלשהי (לדברי המבקש חדרנית) צרחה עליו ואסרה עליו להיכנס לשטח המבנה כדי לאסוף את החפצים שלו.

באותו מעמד ובשל העובדה כי הדיון נדחה לבקשת המשיב, קבעתי דיון נוסף ליום 10/8/23, תוך הותרת הצו הארעי שניתן על כנו.

לבסוף התקיים דיון ביום 10/8/23, אליו הגיעו שני הצדדים שהם מיוצגים על ידי עורכי דין, כל אחד מטעמו.

כשבוע לפני מועד הדיון הגיש המשיב צו למניעת הטרדה מאיימת מצידו כנגד המבקש וטען שם כי הוא זכאי לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המבקש, לפיו ייאסר על המבקש ליצור כל קשר עם המשיב וייאסר עליו להיכנס לחצר בית העסק של המשיב, הממוקם באותו מבנה בנהריה.

עוד הוסיף המשיב וביקש מביהמ"ש ליתן צו האוסר על המבקש להטריד אותו ולהורות לו לשמור על מרחק ממנו.

בבקשת המשיב נטען כי המבקש השתלט על אותו מחסן שבמבנה ועושה בו שימוש כבשלו, בעוד שהמשיב הוא נציג הבעלים של בית העסק המנוהל במבנה.

עוד הביא המשיב לידיעת ביהמ"ש כי בחודש מאי 2023 נכנס המבקש לבית עסקו של המשיב, יצר עימותים מילוליים ופיזיים עמו במסגרתם איים על המשיב והודיע לו כי "יביא אנשים מעכו" ויפגע בו פיזית.

המשיב הבהיר לביהמ"ש כי הרקע לפתיחת ההליך הינו דרישת המשיב כי המבקש יעזוב את המבנה בו הוא שוהה ללא רשות.

בבקשתו הוסיף המשיב להביא לידיעת ביהמ"ש כי כנגד המבקש ניתן פס"ד זה מכבר המורה לו לפנות את הנכס וכי המבקש אינו מקיים את הוראות פסק הדין והמבקש הוא בבחינת פולש בנכס. להוכחת טיעון זה צרף המשיב לבקשתו עותק מפסק דין לפינוי (נספח ג' לבקשת המשיב) וכן צורף פס"ד כספי שניתן כנגד המבקש בשל חיוב כספי שלא שולם.

לכל האמור הוסיף המשיב עוד כי קיימת החלטה של וועד הבית בבניין בדבר סילוקו של המבקש מהבניין וכי מדובר בהליך שנפתח על ידי מי שהתנהגותו מהווה התנהגות עבריינית ואלימה בכדי להימנע מקיום פסקי הדין שניתנו כנגדו.

במועד הדיון חזר כל צד על טיעוניו, כאשר ב"כ המבקש הבהיר כי לטעמו יש מקום ליתן צו הדדי שאוסר על מי משני הצדדים לפעול באופן המהווה הטרדה מאיימת כלפי משנהו.

ב"כ המשיב שב והדגיש את טיעוניו, כפי שעלו בתגובה, וציין כי לדיון התייצבו שתי עדות אחת דיירת בבניין והשנייה עובדת בעסקו של המשיב והיתה עדה להתנהגותו האלימה של המבקש.

לא שמעתי את העדות ולא מצאתי טעם לשמוע אותן, כפי שאפרט להלן, אך אפשרתי להציג בפניי סרטון על ידי ב"כ המשיב.

בסרטון נצפה המבקש בתוך המבנה, כאשר הוא צועק ומקלל צד ג' מטעם המשיב, בעוד המשיב מצלם את הסרטון.

דיון והכרעה:

אקדים תוצאה לדיון ואציין כי לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי במסמכים שהוגשו לתיק הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום ליתן צו הדדי מוגבל כפי שיפורט להלן:

1.      במועד הדיון הבהרתי לצדדים ואני שבה ומדגישה כי ההליך למניעת הטרדה מאיימת לא נועד לפתור סכסוכים כספיים/מסחריים/קנייניים או כל סכסוך שעניינו זכות של מי משני הצדדים להחזיק בנכס או להיות בו ועל כן אין בדעתי להיעתר לבקשה שאוסרת על מי משני הצדדים להיכנס למבנה או להורות למי משניהם לפנות את המבנה או חלק ממנו וכל מחלוקת בעניין זכויות החזקה או השימוש של מי משני הצדדים במבנה או בחלק ממנו, לרבות המחסן שצוין על ידי המבקש, מקומה להידון בהליך המתאים ובפני הערכאה הנכונה ובכל מקרה לא במסגרת בקשה למניעת הטרדה מאיימת.

2.      באשר לסעד שאוסר על הצדדים להיות בקשר אחד עם משנהו ולאור הסרטון שהוצג בפניי, והצהרות הצדדים, כי התקיימו בעבר עימותים מילוליים ופיזיים, ובהתחשב בכך כי הסכסוך ממשיך להתקיים בין הצדדים עד שתיפתר המחלוקת המשפטית לגבי זכויות ההחזקה באותו מחסן, מצאתי כי נכון ליתן צו הדדי שאוסר על הצדדים להיות בקשר אחד עם משנהו ואוסר עליהם לאיים אחד על משנהו, לתקוף אחד את משנהו בתקיפות מילוליות כגון קללות או איומים מכל סוג. הצדדים אף לא יהיו בקשר טלפוני אחד עם השני לרבות לא בהודעות כתובות.

3.      ככל שנדרשים הצדדים, מסיבה כלשהי, לתקשר ביניהם בשל צרכים הקשורים בניהול המבנה או ההליכים המשפטיים, יעשו זאת באמצעות צדדי ג'.

4.      מאחר והצו שניתן לטובת המבקש קיים החל מיום 28/6/23, תוקף הצו שניתן מכוח החלטתי הנוכחית יחול עד ליום 30/10/23.

5.      לנוכח התוצאה שהגעתי אליה, אינני נותנת צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אב תשפ"ג, 11 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.