לפניי בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, לפי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: החוק או חוק מניעת הטרדה מאיימת). במסגרת זו עותר המבקש, כי יאסר על המשיב, בין היתר, להטרידו, לאיים עליו, לבלוש אחריו, ליצור עימו קשר, להימצא במרחק מדירת מגוריו וכן לשאת או להחזיק בנשק. לטענת המבקש, המשיב מאיים עליו בכך ש"ילשין למס הכנסה, ביטוח לאומי יגרום לי נזק גדול מאוד". המבקש צירף לבקשתו החסן נייד ובו הקלטה של הודעת "וואטסאפ", שבה נשמע האיום הנטען. עוד מציין המבקש כי ברקע הדברים עומדת תביעה קטנה, שהגיש כנגד המשיב, במסגרתה עותר הוא לפיצויים בשל שירותים לקויים שסיפק לו האחרון.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי לדחותה בהתאם להוראות סעיף 7(ה) לחוק, זאת ללא צורך בתגובה ודיון, משמעתי כי קיימות בענייננו נסיבות חריגות המלמדות כי החוק למניעת הטרדה מאיימת מהווה אכסניה משפטית מתאימה לבירור טענת המבקש.

סעיף 2 לחוק מגדיר הטרדה מאיימת כ"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו." כלל הוא, כי לא כל "הטרדה" עולה כדי "הטרדה מאיימת" כהגדרתה בחוק. ואכן, וכפי שהוכרע בפסיקה ענפה, יש להיזהר שלא להרחיק נדוד יתר על המידה ולהפוך את החוק למניעת הטרדה מאיימת לתחליף לבירור טענות שנכון לברר אותן בהליכים אזרחיים רגילים (ראו למשל ה"ט (שלום - תל אביב-יפו) 33675-06-17 אברמצייב נ' דלבריאן (18.6.2017)).

בנסיבות המקרה שלפניי דומה כי מדובר בסכסוך בעל אופי אזרחי ולא מצאתי בבקשה, בנימוקיה, ובהקלטה שצורפה ולו קצה של איום מסוג האיומים העולים כדי הטרדה מאיימת במשמעות החוק. ודוקו, התראה לפניי פנייה לרשויות החוק (מוצדקת ככל שתהיה, ואיני מביע בעניין זה כל עמדה לגופם של דברים) - היא כשלעצמה - אינה נכנסת להגדרת איום שעמו מבקש החוק להתמודד. לא מצאתי כי המשיב איים על המבקש מעבר להשמעת הטענה כי בכוונתו לפנות לרשויות החוק ולהתלונן על המבקש. בהקשר זה אף נזהר המשיב בלשונו שמא ישתמעו מדבריו דברי איום, ואף הביע רצון ליישב את המחלוקת, העומדת ברקע הדברים, בדרכי שלום.

סיכומו של דבר, הבקשה לא הצביעה ולו על קצה של איום כהגדרתו בחוק. לפיכך, אף מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את דחיית הבקשה ללא צורך בקיום דיון. טענותיהם ההדדיות של הצדדים דינן להתברר במסגרת האכסניה האזרחית המתאימה. בקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת אינה אכסניה זו.

הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה היום, ט' תמוז תשפ"ג, 28 יוני 2023, בהעדר הצדדים.