ה"ט 7697/05/23 – סחר עבאס נגד מחמוד מטר,אברהים מטר
|
|
|
|
ה"ט 7697-05-23 עבאס נ' מטר ואח'
|
|
|
החלטה |
1. לפניי בקשת המבקשת למתן צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת נגד המשיבים.
2. המבקשת מתגוררת עם בני משפחתה בכפר נחף.
3. בבקשה נטען כי המשיבים עובדים אצל קבלן בסמוך לביתה של המבקשת במסגרת פרוייקט לסלילת כביש בשכונה מטעם משרד השיכון.
4. המבקשת הוסיפה, כי המשיבים תקפו אותה ואת הבנים שלה והם או מי מהם כמעט ודרסו אותה ברכב, תוך כדי שהם מקללים אותה ופועלים באלימות פיזית ומילולית כלפיה וכלפי בני משפחתה. המבקשת ציינה כי היא חשה מאוימת מהמשיבים וכי היא מפחדת שהמשיבים או מי מהם יפגעו בה או בבני משפחתה.
5. המבקשת צירפה לבקשתה אישור על הגשת תלונה לביהמ"ש בעקבות אירוע התקיפה הנטען וכן צירפה תיעוד רפואי.
6. בדיון שהתקיים בפני ביום 03/05/2023 ולאחר ששמעתי את המבקשת והתרשמתי ממנה, ראיתי לתת צו זמני נגד המשיבים האוסר עליהם בין היתר, להטריד, לאיים ולהתקרב למבקשת ולמקום מגוריה.
7. יום למחרת הגישו המשיבים בקשה דחופה לביטול תנאי שנקבע בצו הזמני. המשיבים טענו כי הם עובדים בחברה קבלנית אשר מבצעת את העבודות בפרוייקט גדול מטעם משרד השיכון. נטען כי מניעת המשיבים מהגעה לאתר העבודה ובמיוחד המשיב 1 שהוא מנהל עבודה ומנהל שטח, גורמת למעשה לעצירת העבודה.
8. נטען עוד, כי המבקשת יחד עם בני משפחתה פעלו לעצירת העבודה בפרוייקט הנ"ל בדרך לא דרך. לתגובת המשיבים צורף פרוטוקול דיון בהליך מעצרו של משיב מס' 1 בעקבות אותו אירוע נשוא הבקשה. לטענת ב"כ המשיבים הפרוטוקול מדבר בעד עצמו וההחלטה שניתנה בו משקפת את התנהלות המבקשת ובני משפחתה אשר נחשפה לעיני שופט המעצרים עת אישר החזרתו של המשיב 1 לעבודה.
9. כידוע, המסגרת הנורמטיבית של הדיון בבקשה למניעת הטרדה מאיימת מצויה בסעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב - 2001 המגדיר בחלקו הכללי, הטרדה מאיימת מהי. בסעיף 2(א) לחוק נקבע כי "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".
10. בהמשך, מונה סעיף 2(ב) מספר דוגמאות של הטרדה מאיימת, שעשויה להתבטא, בין היתר, בבילוש, במארב, בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו של אדם או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך. כן בנקיטת איומים בפגיעה, ביצירת קשר עם אדם בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו ועוד כהנה דוגמאות.
11. כפי שעולה מההגדרה דלעיל לא כל "הטרדה" מהווה "הטרדה מאיימת" שכן האחרונה מחייבת קיומן של נסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
12. עיף 4(א) לחוק קובע כי מקום בו נכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו, בין היתר, להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד 6 לחוק ובכללם הטרדתו של הנפגע בכל דרך ובכל מקום ופגיעה בפרטיותו בכל דרך. בנוסף, מוסמך בית המשפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת אם התנהגותו של האדם נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר, או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין או אם סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר, או כלא אדם אחר שלא כדין.
13. שילובן של שתי ההוראות הנ"ל מלמד כי נדרש קיומם של שני יסודות על מנת שבית המשפט ייתן צו למניעת הטרדה מאיימת - הראשון, דורש כי מושא הצו ביצע הטרדה בעבר או נקט איומים כלפי המבקש; והשני, דורש כי הנסיבות תומכות במסקנה כי אותו אדם נגדו מכוון הצו עלול לשוב ולהטריד, לפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו ובחירותו של המבקש בעתיד, או חלילה לפגוע בגופו. (ראה ע"א (חיפה) 43483-10-18 יאסר מואסי נ' עיד ג'בילי (15/01/2019)).
14. עוד ראוי לציין כי החוק לא נועד ליתן סעד לגבי פגיעה או הטרדה שנעשו בעבר, אלא מכוון כולו לעתיד. הסעד אותו מעניק החוק הוא כמעין צו מניעה, הניתן לתקופה מוגבלת של שישה חודשים, מפני הטרדה שעלולה להתרחש.
15. בעניינינו, התרשמתי כי מדובר באירוע נקודתי בלבד שלא קדמו לו אירועים אחרים ולא היו לאחריו אירועים נוספים. יחד עם זאת, האירוע גלש לאלימות פיזית ומילולית ואף למעצר.
16. התמונה העולה מטענות הצדדים בכתב ובעל פה, כי בעקבות סכסוך הקשור לביצוע העבודה בשכונה בה מתגוררת המבקשת, התפתחה ביניהם תגרה ואירוע של אלימות אשר תועד בחלקו באמצעות סרטון. אותו אירוע הביא בין היתר למעצרו של המשיב 1 ובהמשך לשחרורו בתנאים מגבילים.
17. במהלך הדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים הערתי להם כי במסגרת הליך זה, ביהמ"ש לא ידון בטענות הקשורות לנזקי גוף ו/או רכוש ו/או ביצוע העבודות מטעם משרד השיכון, וכן לא ידון בדברים שנמצאים בסמכותה של משטרת ישראל. הבהרתי לצדדים, כי סכסוכים אלה מקומם בהליכים משפטיים אחרים ולא במסגרת הדיונית של צו למניעת הטרדה מאיימת.
18. לפיכך, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים והקשבתי בקשב רב לטענותיהם ולאחר שעיינתי בכל הראיות שהוצגו בפני לרבות הסרטון, ראיתי כי יש לתת צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבים, אם כי לא למנוע מהם לעבוד באתר העבודה.
19. לפיכך, אני אוסר על המשיבים לבצע את המעשים הבאים, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים מטעמם:
(א) להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום;
(ב) לאיים על המבקשת;
(ג) לבלוש אחר המבקשת, לארוב לה, להתחקות אחר תנועותיה או מעשיה או לפגוע בה בכל דרך אחרת;
(ד) ליצור עם המבקשת כל קשר בין בעל פה, בין בכתב ובין בכל אמצעי אחר של העברת מסרים;
(ה) להימצא במרחק הקטן מ- 50 מטר מהמבקשת עצמה ו/או מבית המבקשת בשכונת הזוגות הצעירים בכפר נחף. יחד עם זאת, אין באמור בכדי למנוע מהמשיבים להגיע לעבודתם באתר העבודה בכפר נחף בשעות העבודה המקובלות;
(ו) לגרום למבקשת נזק כלשהו, בין אם נזק גוף או נזק רכוש;
הצו יעמוד בתוקפו למשך 60 ימים מהיום.
20. יובהר כי הצו שניתן ביום 03/05/2023 מבוטל.
21. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
22.המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותסגור את התיק במערכת.
ניתנה היום, י"ח אייר תשפ"ג, 09 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
