1

לפני בקשה להחזרת רכב מסוג קיה מ.ר 12-424-72 אשר נתפס במסגרת חקירה שבסופה הוגש כתב אישום נגד חברו של המבקש. על פי כתב האישום שצורף לבקשה עשה הנאשם שימוש ברכב (שבבעלות המבקש) בעת ביצוע עבירה.

המשיבה הסכימה להחזרת הרכב בתנאים המקובלים אשר פורטו בתגובתה. הסנגור התייחס לתנאים המבוקשים והודיע כי המבקש מסכים לגובה ההפקדה אך נותרה מחלוקת בשאלת דרישת המדינה לרישום שיעבוד ועיקול והצורך בחיובו של המבקש בעשיית ביטוח מקיף לרכב (ראו הודעת הסנגור מיום 03.01.18). בסופו של יום הותיר ב"כ המבקש את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט תוך הדגשה ששווי הרכב נמוך ממה שנטען על ידי המשיבה. כן ביקש ב"כ המבקש ליתן החלטה בבקשה ללא צורך בקיום דיון.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים מצאתי כי התנאים המבוקשים על ידי המשיבה תואמים את גישת הפסיקה הנוהגת בהקשר להחזרת רכב, וראו בהקשר זה בש"פ 5630/13 כוכב נ' מדינת ישראל (25.08.13) וההפניות שם. מקובל עלי הסברה של המשיבה באשר לצורך ברישום הכפול של עיקול במשרד הרישוי (אשר מהווה רישום דקלרטיבי בלבד) ורישום שעבוד ברשם המשכונות שרק בו יש למנוע העברת בעלות ברכב, מה עוד שלא מצאתי כיצד קיומו של רישום כפול פוגע במבקש. כמו כן על מנת להבטיח אפשרות חילוט עתידי קיים הכרח בקיומה של פוליסה לביטוח מקיף לרכב.

2

אשר על כן, אני מורה על שחרור הרכב והעברתו לידי בעליו הרשומים בתנאים הבאים:

א.                איסור כל טרנזקציה ברכב עד לסיום ההליך, ואם ידרש חילוטו, יועבר ללא דיחוי לידי המדינה.

ב.                הפקדת מזומן או ערבות בנקאית צמודה בסך 6,000 ₪.

ג.                 רישום עיקול לטובת המדינה במשרד הרישוי.

ד.                רישום שיעבוד על הרכב לטובת המדינה ברשם המשכונות.

ה.                תערך פוליסת ביטוח מקיף לטובת המדינה, שתוקפה לשנה, ותחודש אוטומטית בכל שנה. הפוליסה תכלול סעיף שעבוד לטובת המדינה שיעמוד בעינו עד לסיום כל ההליכים בתיק העיקרי. הפוליסה תהיה ניתנת לביטול בהסכמתה המפורשת של המדינה בלבד.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.