1

בפניי בקשה שהגישה המבקשת (להלן: "החברה") להחזרת כסף מזומן בסך 732,000 ₪ (להלן: "הכסף"), אשר נתפס ע"י המשטרה במהלך חקירת מנהל החברה ובעליה (להלן: "החשוד").

בדיון שהתקיים בתאריך 3/10/19 טען ב"כ המבקשת כי הכספים שנתפסו הנם כספים שמקורם בפעילות עסקית לגיטימית של המבקשת, כי נתפסו שלא כדין ובהעדר זיקה בין הכסף לביצוע עבירה.

עוד טען ב"כ המבקשת כי תפיסת הכספים גורמת לחברה לנזקים כלכליים חמורים.

ב"כ המשיבה הגישה במעמד הדיון את תיק החקירה ודוח סודי המפרט את התשתית הראייתית שנאספה עד כה (במ/1 - מב/3) ממנה עולה קיומו של חשד לביצוע עבירות של הלבנת הון ועבירות לפי חוק המע"מ ואף ציינה כי החשוד נתבקש על ידי היחידה החוקרת להמציא מסמכים נוספים שטרם נמסרו לה על ידו.

ב"כ המשיבה ציינה כי החקירה נמצאת בעיצומה ובכוונתה להחזיק בכספים לצורך חילוטם.

דיון והכרעה -

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות הכתובות ואף שמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפני, מצאתי כי דין הבקשה להידחות וכפי שאפרט להלן:

המסגרת הנורמטיבית:

2

סעיף 32 (א) לפסד"פ קובע כדלקמן:

"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".

בהתאם לסעיף, קיימות מספר עילות חלופיות המצדיקות תפיסת חפץ ע"י שוטר, והן: אם קיים יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה, או עומדים לעבור עבירה, או שהיווה אמצעי לביצועה, או אם הוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, וכן אם החפץ ניתן כשכר בעד ביצוע העבירה.

בפסיקה נקבע שרמה ראייתית של "יסוד סביר להניח" דומה לרף הראייתי הנדרש לצורך מעצרו של אדם בטרם הגשת כתב אישום, דהיינו "חשד סביר" לביצוע העבירה (ראה בש"פ 8353/09 מגאלניק נ' מדינת ישראל(26.11.09)).

משנתפסו החפצים, רשאי המבקש לבקש את השבתם מכוח סעיף 34 לפסד"פ. בית המשפט מוסמך להורות על המשך החזקתם, על השבתם, ורשאי הוא להתנות את ההשבה בתנאים שיקבע.

בהתאם לפסיקה, קיימות שלוש תכליות עיקריות לתפיסת חפצים מכוח סעיף 32 לפסד"פ ולהחזקה בהם ע"י המשטרה: תכלית מניעתית - באשר לחפץ שעלול לשמש לביצוע עבירה; תכלית ראייתית -באשר לחפץ שעשוי לשמש כראיה בהליך המשפטי; ותכלית של חילוט - באשר לחפץ, בו נעשה שימוש לצורך עבירה, או חפץ שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה, או כאמצעי לביצועה.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה ובדוח הסודי שהוגש לעיוני (במ/ - מב/31), שוכנעתי בדבר קיומו של יסוד סביר כי החשוד היה מעורב בביצוע העבירות וכי החיפוש והתפיסה של הכספים נעשו כדין.

לעניין החיפוש שוכנעתי מהחומר שהוצג בפני כי היה לשוטרים יסוד לבקש לעורכו זאת בנוסף להסכמתו של החשוד לביצועו.

למעלה מן הצורך, מובאים לעניין זה הדברים שנקבעו בהחלטת בית המשפט העליון, על ידי כבוד השופט י' עמית, ברע"פ 4526/18 שאול אלוביץ ואח' נ' מדינת ישראל (5/8/2018):

"ודוק: אני נכון להניח כי ייתכנו מצבים חריגים בהם יתעורר צורך חיוני ודחוף לתפיסת רכוש בשווי, אף ללא צו. כך, לדוגמה, מקום בו קיים חשש להברחת הנכס או החפץ. לדוגמה, שוטר שעורך חיפוש, עם צו או בלי צו, מוצא באקראי בבית החשוד סכום כסף נכבד, שלא שימש כשכר עבירה אך ייתכן שניתן יהיה לחלט אותו בעתיד כרכוש בשווי לפי חוק איסור הלבנת הון. כאשר קיים חשש שאם הכסף לא ייתפס בו במקום, הוא ייעלם ולא ניתן יהיה לחלטו בעתיד, רשאי השוטר לתפוס את הכסף, בכפוף לביקורת שיפוטית שתתבצע בדיעבד."

בשלב זה התרשמתי כי החקירה עדיין מצויה בשלביה הראשונים ויש לאפשר ליחידה החוקרת לסיים החקירה.

באשר לאיזון בין האינטרסים המתנגשים, בהתייחס לכך שהעבירות הנחשדות הנן עבירות מורכבות וחקירתן דורשת זמן, אשר לעת הזו עדיין מצוי בפרק הזמן הסביר לקידום החקירה, בהתחשב באיזון בין האינטרסים, מחד - האינטרס להבטיח חילוט עתידי, ומאידך - הפגיעה בזכות הקניין של החשוד וחזקת החפות העומדת לו, גובר בעת הזו האינטרס הציבורי להמשך החזקת הכסף המזומן שנתפס ברשותו של החשוד.

3

על כן, הבקשה נדחית.

נציג המשיבה יתאם עם מזכירות בית המשפט החזרת תיק החקירה ודו"ח סודי שנמסר לעיוני.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תש"פ, 22 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.

                                                                        _______________________

                                                                         ליאת שמיר - הירש, שופטת