1

1.     ענייננו בבקשה להחזרת תפוס - רכב אשר נמסר ממגרש הרכבים של המתלוננת למגרש אחר לשם תיווך למכירתו, ונמכר למבקש, ככל הנראה שלא באישור המתלוננת. הרכב נתפס ע"י משטרת ישראל בעקבות תלונה על גניבתו שהגישה המתלוננת.

2.     חברת ביי אנד דרייב שירותי מימון (2004) בע"מ ("המתלוננת"), חתמה ביום 13.8.15 על הסכם תיווך עם חברת קלאס קאר. לטענת המתלוננת משמעות ההסכם היא תיווך בלבד, דהיינו מסירת הרכב לקלאס קאר על מנת שתמצא קונה, וזאת בכפוף לשורת תנאים המפורטים בהסכם, ועיקרם - חתימת המתלוננת והקונה על הסכם מכר, מסירת טופס העברת בעלות מקורי ואישור המתלוננת בכתב שהתמורה שולמה.

3.     ביום 15.9.15 מכרה קלאס קאר את הרכב למר מיסק סעיד - המבקש כאן, ככל הנראה מבלי שהתקיימו התנאים הקבועים בהסכם התיווך. מאז, ובמשך למעלה משנה וחצי(!), נהג המבקש ברכב מנהג בעלים והרכב היה ברשותו.

2

4.     במהלך הזמן התגלעו סכסוכים כספיים בין המתלוננת למגרש קלאס-קאר, ובסופו של דבר הגישה המתלוננת תלונה למשטרת ישראל על גניבת הרכבים שמסרה לקלאס קאר ולא קיבלה את תמורתם. במסגרת זו נתפס הרכב נשוא הבקשה מידי המבקש.

5.     משטרת ישראל הודיעה כי אין לה עמדה בסכסוך בין הצדדים, ומכאן ההליך שבפניי, בו חולקים המבקש והמתלוננת מי משניהם זכאי לקבל בשלב זה לחזקתו את הרכב נשוא המחלוקת.

6.     ההכרעה המונחת לפתחו של בית המשפט בתתו צו לפי ס' 34 בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט - 1969 מצומצמת לשאלת החזקה בנכס, וגם בשאלה זו אין הכרעתו של בית המשפט אלא הכרעה ארעית, עד שיידרש בית המשפט האזרחי לתביעה קניינית-חוזית בין הצדדים.

7.     מאחר ואין ענייננו בהכרעה בסכסוך הבעלות או בסכסוך החוזי-כספי בין הצדדים, הרי שהעובדה שהרכב היה בחזקתו של אחד הצדדים היא כראיה לכאורה לזכותו להחזיק בנכס עד להכרעת בית המשפט האזרחי (ר' לדוגמא ב"ש(ת"א) 91075-05). אין חולק, כאמור, כי הרכב היה בידי המבקש בעת תפיסתו, ואף למעלה משנה וחצי קודם לכן.

8.     הצדדים העלו טענות שונות לעניין הרישום, חידוש רישיון הרכב ועריכת הביטוח, ואולם טענות אלו ימצאו את פתרונן, ככל שיהיה בכך צורך, במסגרת תיק ההונאה שנחקר ע"י משטרת ישראל. בשלב זה אין להן השפעה על שאלת החזקה הזמנית ברכב.

9.     גם כאן, כמו בעניינו של רכב נוסף שנדון בתיק מאוחד לתיק זה, ניכר כי הסכסוך העיקרי הוא סכסוך כספי בין המתלוננת לבין מגרש רכבים אחר, בעוד המבקש - המחזיק האחרון ברכב - אינו צד לסכסוך והוא תם לב לגבי פרטיו.

10. עניינו של הרכב כאן שונה מהתיק השני במספר מישורים, ובין היתר בכך שכאן חתמה המתלוננת על הסכם תיווך ולא על הסכם מכר.

יחד עם זאת, העובדה כי חלפה למעלה משנה וחצי במהלכה לא החזיקה המתלוננת ברכב והלכה למעשה לא ידעה היכן הוא ולא פעלה לאיתורו, מקשה על טענתה הדורשת כעת לקבל חזרה את החזקה ברכב.

מנגד, המבקש מחזיק ברכב משך תקופה ארוכה, לאחר שרכש אותו ממגרש רכבים אחר, ועניין זה מטה את הכף לטובת הותרת החזקה הזמנית בידיו.

3

11. במצב דברים זה לא מצאתי כי יש למתלוננת יסוד לדרישת חזקה ברכב במסגרת ההליך שבפניי, ולפיכך יש להחזיר את הרכב לידי המבקש.

12. לפני סיום אציין כי גם בתיק זה המתלוננת טרחה והסבירה בטענותיה, הן בכתב והן בעל פה, את הסיבות בעטיין הגישה תלונה על גניבה למשטרת ישראל. יחד עם זאת, בחלוף למעלה משנה וחצי מעת שהרכב יצא מחזקתה במסגרת הסכמה עסקית, קשה להלום כי צעד דרסטי זה הוא לגיטימי ומידתי בנסיבות העניין, וזאת בפרט כאשר הרכב כבר נמצא בידי המבקש, שהוא צד חיצוני לסכסוך ותם לב בהקשר אליו.

13. סיכומו של דבר - משטרת ישראל תמסור את הרכב לידי המבקש, מר מיסק סעיד.

14. המתלוננת תישא בהוצאות המבקש בסך 500 ₪.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ז, 31 יולי 2017, בהעדר הצדדים.