החלטה

לפניי בקשה שלישית של המדינה להאריך תוקף הצווים, למשך 180 ימים נוספים, בהתאם להוראות סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: "הפסד"פ") ובהתאם להוראות סעיפים 21 ו- 26 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") וכן סעיפים 32, 34 ו- 43 לפסד"פ.

רקע והשתלשלות ההליכים

1.                  עסקינן ברשימת התפוסים המפורטת בנספח א' לבקשת המדינה ומכילה 238 פריטי תפוס (פל"א 451433/21 ו- פל"א 129784/22), הכוללים חשבונות בנק, נדל"ן, מסמכים, כלי רכב, טרקטורון, תעודות זהות, דרכון ישראלי, קלסרים, כרטיס אשראי, חותמות, המחאות, אייפדים, טלפונים ניידים, שעונים ועוד.

2.                  חלק מהתפוסים מושא הבקשה, נתפסו בעקבות חקירה פלילית המתנהלת נגד המשיבים 2-5, במסגרת תיק פל"א 451433/2021 בחיפושים אשר נערכו בבית המשיבים ובחצריהם בתאריך 16.11.21, והוצאו לגביהם צווי עיקול והקפאה וכן סעדים אחרים לטובת המבקשת. חלק אחר של התפוסים, נתפס בכליו של המשיב 2, ביום 7.03.22, במסגרת תיק פל"א 129784/22.

3.                  ביום 16.11.21 החלה חקירה גלויה נגד מוחמד זערור המכונה "פרטיק" ושותפיו הפליליים העיקריים שביניהם משיב 2, אשר על פי החשד קשרו קשר לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס  ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. חלק מהחשודים נעצרו, מעצרם הוארך מעת לעת, עד ליום 10.12.21 עת שוחרר החשוד המרכזי האחרון. משיב 2, נעצר אף הוא באותו מועד ומעצרו הוארך מעת לעת. יתר בני משפחתו, המשיבים 3-5 כאן, נחקרו אף הם במסגרת הפרשייה.

4.                  ביום 1.05.22 בהחלטה מפורטת, דחיתי בקשת המשיבים להחזרת התפוסים.

5.                  ביום 13.06.22, הוריתי על הארכת תוקף החזקת התפוסים למשך 180 ימים נוספים, למעט רכב מסוג שברולט קורבט מ.ר. 49919002 (להלן: "הקורבט"), לגביו ניתנה החלטה נפרדת בהמשך. במסגרת אותה החלטה, דנתי גם בבקשה של המשיבים להשבת תפוסים שנתפסו מידי המשיב 2 במסגרת חיפוש שנערך על ידי המשטרה ביום 7.03.22, והוריתי על דחיית הבקשה למעט בנושא השעונים, לגביהם ניתנה החלטה נפרדת בהמשך.

6.                  על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי (כב' השופט ג. צפריר), אשר הורה על דחיית הערר (ע"ח (מחוזי נצ') 15577-09-22 חי רל השקעות ומימון בע"מ ואח' נ' יחידת תביעות להב 433 ואח').

7.                  בהמשך, הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.10.22, הנוגעת לחיפוש שנערך בכליו של משיב 2, מיום 7.03.22. נטען כי המשיב הצהיר שהחיפוש לא נערך ברכב אלא רק בתחנת המשטרה. מקום עריכת החיפוש משליך על שאלת חוקיות החיפוש, כך שלפי העובדות המתוארות, לא עלה חשד לעריכת חיפוש בכליו של המשיב ובכל מקרה אין מדובר בהסכמה מדעת לחיפוש. פועל יוצא, החיפוש שנערך בכליו של המשיב אינו חוקי. מכאן, התבקש בית המשפט לבחון מחדש את חוקיות החיפוש והשבת התפוסים.

8.                  בהחלטתו מיום 18.11.22, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. נקבע, בין היתר, כי "...ההחלטה בה מבוקש לעיין מחדש לא קבעה עובדות חדשות, אלא ניתנה על בסיס העובדות שנקבעו בהחלטת בימ"ש קמא ואשר היו ידועות אותה העת... לפיכך, ככל שיש שינוי בעובדות (כפי שטוענים המבקשים) אין מקום להגיש ערר לערכאה זו".

9.                  בנוסף, על החלטתי בנוגע לרכב הקורבט (מיום 8.08.22), בה הוריתי על דחיית הבקשה להשבת הרכב, הוגש ערר לבית המשפט המחוזי (ע"ח (מחוזי נצ') 45897-10-22  ג. דורון מוטורס בע"מ נ' מדינת ישראל , אשר נמחק, על ידי כב' סגן הנשיאה, ס. דבור, בהחלטתו מיום 27.10.2022, משהוגש באיחור, בניגוד להוראות הדין.

10.              בהמשך, הוגשה על ידי המבקשת הבקשה שבפניי, להאריך תוקף החזקת התפוסים.

עיקר טענות הצדדים

11.              המבקשת טענה כי, על פי החשד, אשר התחזק מאד מאז המעבר לחקירה גלויה, החשודים פעלו בקשר פלילי לפתיחת חברות קש, הפצת חשבוניות פיקטיביות ומתן הלוואות בריבית. חלק מהעבירות ובפרט עבירות הלבנת ההון בוצעו באמצעות ניכיון שיקים בנשפים שונים וביניהם נש"פ "חי רל השקות ומימון בע"מ" (להלן: "הנש"פ") אשר היה בשליטתו וניהולו של המשיב 2.

12.              המבקשת חזרה וציינה כי מדובר בפרשה מסועפת, רחבת היקף הן מבחינת העבירות ומרובת מעורבים וחשודים, הנחקרת כמקשה אחת, וזאת לאור אופי העבירות, ומשך תקופת ביצוען.

13.              נטען עוד כי עילות הבקשה העיקריות להארכת תוקף החזקת התפוסים וצווי המניעה וההקפאה של הרכוש התפוס, הינן הבטחת אפשרות מימוש חילוטו של הרכוש התפוס.

14.              במעמד הדיון בפניי, חזר ב"כ המבקשת על טיעוניו והוסיף כי, היחידה החוקרת לא נחה על שמריה, סיימה את החקירה והעבירה היקף עצום של חומרי החקירה (כ- 77 קלסרים), לעיון הפרקליטות, כאשר אין צפי לקבלת החלטה בתיק. כל החשדות התחזקו, והתבססו עוד יותר במסגרת חקירות ההטחה. היקף העבירות מגיע כדי מאות מיליוני שקלים, ועולה באופן ניכר על שווי התפוסים, אשר נותר בעינו, בהתאם למה שנקבע בהחלטת בית המשפט. משכך, ביקש להיעתר לבקשה במלואה.

15.              עוד נטען, כי הימשכות החקירה וחלוף הזמן, הינו שיקול אחד, בין יתר השיקולים, שיש לשקול בעת בחינת הבקשה, כפי שנקבע בפסיקה. עוד הפנה ב"כ המבקשת לכך שבהחלטות בהן, הכירו באפשרות שחרור תפוסים, לנוכח חלוף הזמן, דובר על פרק זמן ממושך של מספר שנים, כאשר בפרק זמן זה חלק מן החשודים כלל לא נחקר, ולא כך בענייננו.

16.              ב"כ המשיבים חלק מנגד על היקף העבירות המיוחס למשיבים. נטען כי אין זה סביר שיוגש נגד המשיבים כתב אישום אשר ייחס להם ביצוע עבירות החל משנת 2011, כאשר החקירה התמקדה בשנים 2017 ואילך וכאשר המבקשת לא זימנה עדים להוכחת החשדות באותן שנים.

17.              נטען עוד כי, נקודת האיזון משתנה ככל שחולף הזמן, ובמקרה דנן חלפה שנה וחצי מאז שנתפס רכוש רב מן המשיבים מבלי ששוחרר דבר.

18.              שני השיקולים שצוינו לעיל קרי היקף העבירות וחלוף הזמן, מצדיקים, לדידי המשיבים, שחרור חלק מן התפוסים, כגון כספים וכן הקלה בתנאי שחרור הרכבים.

19.              עוד עתר ב"כ המשיבים, להשיב את השעונים התפוסים לידי משיב 6, אשר שב וטען כי הוא הבעלים שלהם.

דיון והכרעה

20.              סמכות לתפוס חפץ אינה מקנה, מאליה, סמכות נמשכת להמשיך ולהחזיק בו. ככל שבחלוף הזמן העילה לתפיסת החפץ או התכלית שלשמה נתפס יחדלו מלהתקיים, תפקע גם סמכות המשטרה להחזיק בו.

21.              סמכות התפיסה נועדה להבטיח את החילוט העתידי, אם וכאשר יורשע החשוד, והיא כרוכה בפגיעה בזכויות הקנייניות של החשוד כשנגד אותה הפגיעה עומד האינטרס הציבורי בחילוט העתידי. על כן, שומה על בית המשפט הדן בבקשה לשקול בכל שלב את הצורך בהמשך התפיסה לצורך הגשמת תכליתה ולאזן אינטרס זה אל מול הפגיעה בזכות הקניין, בשים לב לחלוף הזמן מעת התפיסה ולהתמשכות הפגיעה ובשים לב לחזקת החפות העומדת לחשוד (בש"פ 302/06 חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.3.2006) (להלן: "ענין לרגו")). הן בבחינת סיכויי ההרשעה וסיכויי החילוט בתום ההליך, והן בבחינת הנזק שנגרם לחשודים וחלופות תפיסה אפשריות.

22.              כאשר נבחנת בקשה לתפיסה או החזרת רכוש, מצווה בית המשפט להגביל מידת הפגיעה ברכוש למינימום ההכרחי (רע"פ 4526/18 שאול אלוביץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.08.2018) (פסקה 17) (להלן: "ענין אלוביץ"). לפיכך אם ניתן לנקוט אמצעים "חלופיים" שדי בהם כדי להבטיח את אפשרות החילוט או השגת תכליתו בעתיד, תוך פגיעה פחותה בקניינו של בעל הרכוש, יש להעדיפם על פני סעד זמני של תפיסת הרכוש והחזקתו עד תום ההליך המשפטי (בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון [פורסם בנבו] (31.10.2007) (להלן: "ענין סיטבון")).

23.              אך לפני מספר ימים, חזר בית המשפט העליון (כב' השופט עמית) והדגיש בבש"פ 7992/22 עדנאן נורי נ' מדינת ישראל, פסקאות 10-11, [פורסם בנבו] (1.03.2023) כי "ייתכן שחפץ ייתפס מכוח מספר עילות, כך שגם אם עילה אחת תפקע, עילה אחרת תעמוד בעינה; ואף ייתכן כי בחלוף הזמן תקום עילה חדשה, שלא הייתה רלבנטית במועד התפיסה".

24.              לפיכך, בבוא המשטרה ובתי המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית מכוח הפקודה, עליהם לשוב ולבחון אם המשך החזקת התפוס נעשית כדין. תחילה, יש לבחון אם בנקודת הזמן הנוכחית קיים מקור סמכות המשולב עם תכלית, המאפשר להוסיף ולהחזיק בתפוס. ככל שהתשובה לכך חיובית, יש להוסיף ולבחון את מידתיות ההחזקה בנסיבות העניין, קרי, אם ניתן להשיג את התכלית שלשמה מוחזק התפוס בדרך אחרת, של "חלופת תפיסה" שפגיעתה בחשוד או הנאשם פחותה (בש"פ 8353/09 מגאלניק נ' מדינת ישראל, פסקה 10 [פורסם בנבו] (26.11.2009)).

25.              במסגרת האיזונים שעורך בית המשפט עליו להתחשב בסוג התפוסים, ביכולת ההיפרעות מהם בתום ההליך, ובאפשרות להקטנת הנזק הנגרם למשיבים, תוך שבית המשפט משווה לנגד עיניו בכל עת את חזקת החפות, כאשר בשלב זה הם בגדר חשודים בלבד (ע"פ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים, פסקה 37 [פורסם בנבו] (8.04.2018) (להלן: "ענין חסדי דוד")). בכלל זה יש לבחון את היקף החילוט הנהוג בנסיבות דומות. עוד יש לבחון את מידתיות החילוט המבוקש ואם ניתן להשיג את תכלית הסעד המבוקש בדרך פוגענית פחות מתפיסה בפועל של הרכוש (ענין אלוביץ, פסקה 17).

26.              על כן, שומה לשקול, בכל שלב את הצורך בהמשך התפיסה לצורך הגשמת תכליתה ולאזן אינטרס זה אל מול הפגיעה בזכות הקניין, שצריכה להיות לפי חוק, במידתיות ולתכלית ראויה, ובשים לב לחלוף הזמן מעת התפיסה ולהתמשכות הפגיעה ולחזקת החפות העומדת לחשודים (ענין לרגו). הן בבחינת סיכויי ההרשעה וסיכויי החילוט בתום ההליך, והן בבחינת הנזק שנגרם לחשודים וחלופות תפיסה אפשריות.

מן הכלל אל הפרט

27.              לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, וכן לאחר עיון בדו"חות הסודיים ובחומרי החקירה, לרבות החומר החדש שהתווסף מאז החלטתי הקודמת לרבות חקירות ההטחה, ולאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ המשיבים לגבי היקף העבירה המיוחס בזיקה לפרק הזמן של ביצוע העבירות המיוחס למשיבים 2-5, נחה דעתי כי חומרי החקירה מבססים חשד סביר בעוצמה גבוהה, הקושר את המשיבים לביצוע העבירות המיוחסות להם, כי העבירות המיוחסות לכל אחד ואחד מהמשיבים בוצעו, וקיים פוטנציאל לחילוט ברף נדרש בשלב הזה, בהתחשב בשלב בו מצויה החקירה.

28.              לאחר בחינת קיומו של חשד סביר להוכחת העבירות, יש לבחון אם קיים "פוטנציאל חילוט", שמשמעותו, שהחשד מקים סיכוי סביר לכך שככל ויוגש כתב אישום, בתום ההליך הפלילי יורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו וכי בעקבות אותה הרשעה ניתן יהיה להורות על חילוט רכושו. (ראו בשינויים המחויבים לנוכח השלב בו נמצא ההליך בענייננו: ע"פ 5140/13 מדינת ישראל נ' אוסקר, פסקה 9 [פורסם בנבו]  (29.08.2013);עניןסיטבון, פסקה 25; ענין חסדי דוד).

29.              היקף עבירות הלבנת ההון שבוצעו על ידי המשיבים עומד על סך של כ- 300 מיליון שקלים בחישוב זהיר. ואילו  שווי התפוסים נופל משמעותית מהיקף העבירות שהוערך ועומד, בהתאם להודעת העדכון שנשלחה על ידי המבקשת ביום 10.01.23, על סך כולל של כ- 17,093,207 ₪.

30.              אשר לקצב קידום החקירה, כפי שקבעתי בהחלטות קודמות באותה פרשה, גם היום, אני קובעת כי קצב התקדמות החקירה היה משביע רצון. כאמור עסקינן בפרשה מורכבת, מרובת עבירות, מרובת מעורבים וחשודים, במסגרתה בוצעו פעולות חקירה רבות לרבות מאות חקירות פרונטליות, והתיק הועבר לעיון הפרקליטות. (ראו גם ע"ח 15577-09-22, בו התייחס בית המשפט המחוזי הנכבד לקצב קידום החקירה).

31.              בע"ח (נצ') 45816-11-22  עלי אבו נסרה נ' משטרת ישראל -להב 433 (28.11.2022), התייחס כב' השופט ע. טאהא, אף הוא לקצב קידום החקירה בפרשה (עוד בטרם העברת התיק לעיון הפרקליטות) וקבע, דברים היפים לענייננו:

"אכן, החקירה מתנהלת בגלוי מזה כשנה וצו החזקת התפוסים הוארך מספר פעמים. ברם, משך החקירה הוא רק פקטור אחד מבין מכלול השיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון עת הוא בא להכריע בבקשה להארכת תוקף הצו. בין היתר, על בית המשפט להתחשב במורכבות החקירה, בהתקדמותה, בפעולות החקירה שבוצעו, באופן ניהול החקירה והאם החקירה מתנהלת ביעילות ובקצב ראוי, בפעולות החקירה שנותר לבצע, בשלב שבו מצויה החקירה, בשווי הרכוש שנתפס לעומת היקף העבירות המיוחסות לעוררים ובעוצמת החשדות העולים מחומרי החקירה. שיקולים אלה מטים את הכף לטובת קבלת הבקשה להארכת תוקף הצו להחזקת התפוסים. כפי שציינתי קודם, מדובר בחקירה מורכבת ומסועפת, כאשר במשך פרק הזמן שחלף מאז הפכה לגלויה בוצעו עשרות ואף מאות פעולות חקירה מורכבות ולא פשוטות. חומר החקירה מצביע על מעורבותם הלכאורית של העוררים בעבירות המיוחסות להם ועוצמת החשד נגדם היא גבוהה ואף גבוהה מאוד. שווי העבירות הקשורות לפעילות העבריינית המיוחסת לעוררים מסתכם בעשרות רבות של מיליוני שקלים, סכום העולה באופן ניכר על שווי התפוסים. החקירה נמצאת בשלב מתקדם מאוד ויש  להניח כי בשבועות הקרובים היא תושלם ותוצרי החקירה יועברו לעיון הפרקליטות על מנת שזו תבחן אותו ותקבל החלטה אם יש מקום להגשת כתבי אישום נגד העוררים או נגד מי מהמעורבים האחרים בפרשה. שיקולים אלה מלמדים כי לא נפלה טעות בהחלטת בית המשפט קמא עת הורה על הארכת תוקף הצו ועל כן, דין הערר להידחות". [הדגשה לא במקור]

32.              בענייננו, ובדומה למה שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד, באיזונים שראוי להפעיל במקרה דנן, מצאתי כי בשלב זה, לאור עוצמת החשד המבוססת על איכות חומרי החקירה שהוצגו לעיוני (חשד סביר בעוצמה גבוהה); בהינתן קצב התקדמות החקירה שהינו משביע רצון תוך שנתתי דעתי למועד הפיכת החקירה לגלויה (יום הפרוץ, 16.11.21) והעובדה כי התיק הועבר לעיון הפרקליטות; בהתחשב באפשרות להגשת כתב אישום ובסיכויי הרשעה וחילוט בתום ההליך, ראוי לאפשר למבקשת להחזיק תפוסים ששווים נופל באופן משמעותי מהיקף העבירות המיוחסות למשיבים. (לחילוט מלוא שווי העבירות בתום ההליך ראו: ע"פ 1872/16 דז'לדטי נ' מדינת ישראל, פסקה 60 [פורסם בנבו] (‏18.5.2017); ע"פ 4143/17 מחמד עאבד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (13.08.2018). לתפיסה זמנית בשווי העבירות כולן ראו ע"פ 7701/17 אוקסנה סנדלר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.10.2017)).

33.              באשר לרכבים, גם כאן בהמשך להחלטתי הקודמת ומכל הנימוקים המצוינים שם, קיימת הצדקה לתפיסת הרכבים כרכושם של המשיבים. נתתי דעתי לבקשת ב"כ המשיבים, להקלה בתנאי ההפקדה, לנוכח חלוף הזמן. אכן, לא ניתן להתעלם מפרק זמן של שנה וחצי בו הרכוש תפוס. יחד עם זאת, מקובלת עליי טענות המבקשת לפיה חלוף הזמן, הינו רק שיקול אחד מני רבים, שעל בית המשפט לשקול בבואו לבחון מידתיות התפיסה ואפשרות הקלה בתנאים. בענייננו, בין היתר, לנוכח קצב קידום החקירה וכן לנוכח היקף העבירות בהשוואה לשווי התפוסים, לא מצאתי מקום, בשלב זה, להקלה בחלופת התפיסה שנקבעה בהחלטתי מיום 1.05.22.

34.              מאותם טעמים שמניתי לעיל, לא מצאתי גם להורות על שחרור כספים מחשבונות הבנק.

35.              אשר לתפוסים, שנתפסו ביום 7.03.22. ב"כ המשיבים, ביקש להורות למבקשת להעביר לעיונו את דוחות הפעולה שנערכו על ידי השוטרים באירוע מיום 7.03.22, שכן הן בהחלטתי הקודמת והן בהחלטת בית המשפט המחוזי, נקבע כי החיפוש שנערך באותו מעמד ברכב וגם בתיקו של משיב 2 נמצא סכום של 114,559 ₪. בהמשך, עוכב משיב 2 והובא לתחנת המשטרה, שם נתפס שאר הרכוש בתיק, שיקים ושלושה שעוני יוקרה. מנגד, משיב 2 הצהיר כי החיפוש נערך בתחנה ולא ברכב. נטען כי מקום עריכת החיפוש משליך על שאלת חוקיות החיפוש שכן לא היתה הסכמה מדעת לחיפוש. עוד עתר ב"כ המשיבים לקבל לידיו דוחות תפיסה של כלל הרכבים, רשימת התפוסים המלאה ביחס לרכוש שנתפס ביום 7.03.22 לרבות פירוט השיקים, ופירוט שווי הרכוש התפוס לרבות השיקים שהופקדו בחשבון המשטרה.

36.              במעמד הדיון בפניי, חזר בו ב"כ המשיבים מהבקשה לעיין בחומרי החקירה בנוגע לתפיסה מיום 7.03.22, ואולם ביקש שבית המשפט ייתן דעתו לאמור בתצהירים שהוגשו מטעם המשיב 2 וחברו, בזיקה לחומרי החקירה בתיק.

37.              נתתי דעתי לטענות ב"כ המשיבים ועיינתי פעם נוספת בחומרי החקירה הקשורים לתפיסה, בזיקה לשני התצהירים אשר הוגשו על ידי המשיב 2 וחברו מוחי ראשדי (להלן: "ראשדי") לפיהם החיפוש בכליו נערך בתחנה ולא ברכב (ראו סעיף 7 לתצהיר של משיב 2). מעיון בחומר החקירה, עולה תמונה שונה מזו שהציג המשיב 2.

38.              כפי שקבעתי בהחלטתי הקודמת, ביום 7.03.22 נסע המשיב 2 ביחד עם ראשדי, ברכב מסוג טויוטה השייך לראשדי בקרית. שמונה. במעמד זה, עיכבו השוטרים את המשיב 2 וראשדי, לתחנה. הן ברכב והן בתחנה, בוצע חיפוש ללא צו ובהסכמת המשיב 2, בתיק שהחזיק, שם נמצאו ונתפסו התפוסים נשוא הבקשה (דוחות פעולה של השוטרים שלומי חטואל ו- ויסאם קיזל).

39.              עוד עולה מעיון בחומר החקירה, לרבות חקירת המשיב 2 מיום 7.03.22, שהוא נחקר בחשד לביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות על חוק אשראי ונחקר על עבירות מתמשכות לעבירות שביצע במסגרת הפרשה העיקרית לרבות לענין פעילות הנש"פ.

40.              אשר לחוקיות התפיסה, לנוכח טענות ב"כ המשיבים כי התפיסה אינה חוקית ומשכך יש להורות על השבת התפוסים, אין לי אלא לחזור על הקביעות שלי מהחלטתי הקודמת, אשר גם אושרה על ידי בית המשפט המחוזי, ולפיהן בעת שעוכב הרכב, נערכה בדיקה ברכב, ובתיקו של המבקש היה כסף רב, בהנחיית קצין החקירות נספר הכסף על סך 114,550 ₪ ונתפס, בעקבות כך עוכב המבקש לתחנת המשטרה, שם נתפסו התפוסים הנוספים בהסכמתו. התפוסים נתפסו מכוח סעיף 32 לפסד"פ, כאשר בנסיבות הענין התקיימו התנאים שהצדיקו ביצוע החיפוש והתפיסה. משלא נפלו פגמים, בהתנהלות היחידה החוקרת בתפיסת הרכוש, אין מקום להורות על השבת התפוסים מטעם זה.

41.              אשר לשעונים, ב"כ המשיבים ביקש להשיבם למשיב 6 שנטען כי הם שייכים לו. ב"כ המשיבים הציג לעיון ב"כ המבקשת מסמכים התומכים בטענתו. המבקשת עמדה על התנגדותה להשבת השעונים. נטען, כי המסמכים שהוגשו לעיונם מתייחסים לשעונים אחרים. עוד נטען כי ניתנו מספר החלטות בעניין השעונים הן בבית המשפט השלום והן בבית המשפט המחוזי ואין מקום לשוב ולדון בטענות אלה, ויש לדחות את הבקשה להשבתם. לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, לא מצאתי מקום להשיב את השעונים למשיב 6, מכל הטעמים שציינתי בהחלטתי מיום 08.08.22. לא הוצגה בפניי, כל ראיה, התומכת בטענות המשיבים כי השעונים שייכים למשיב 6, ומשכך, מצאתי לדחות את הבקשה להשיבם למשיב 6.

42.              אשר לתקופת התפיסה המתבקשת, מכל הטעמים שמניתי לעיל, לרבות קצב קידום החקירה ומועד העברת התיק לעיון הפרקליטות, כל אלה מצדיקים את הארכת תוקף התפיסה, כמבוקש.

סיכום

43.              משקבעתי כי מתקיים חשד סביר, הרי שקיים אינטרס ציבורי בתפיסת הרכוש, לצורך חילוט עתידי, ככל שיוגש כתב אישום נגד המשיבים, ואינטרס זה גובר, בשלב הזה, על האינטרס האישי פרטי של מי מבין המשיבים. עוד נתתי דעתי לכך שהתפיסה מידתית בנסיבות הענין (ע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.08.2019); בש"פ 1093/20 דבש נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.02.2020)).

44.              לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת תוקף החזקת התפוסים, למשך 180 ימים, שמניינם מתום תקופת ההארכה האחרונה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

5129371חומרי החקירה יוחזרו לנציגי המדינה במזכירות בית המשפט.

54678313

ניתנה היום, י"ז אדר תשפ"ג, 10 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.