לפניי בקשה להחזרת תפוסים בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש){נוסח חדש} התשכ"ט-1969 , להורות על החזרת טלפונים סלולריים אשר נתפסו על ידי המשיבה.

 

רקע עובדתי והשתלשלות האירועים

התפוסים נושא הבקשה נתפסו בחודש אוקטובר לשנת 2022, במסגרת חקירה פלילית אשר התנהלה כנגד המבקש במסגרת תיק פל"א 457229/22 .

 

ביום 05.01.2023 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות של שיבוש מהליכי משפט- עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, עבירה של מרמה והפרת אמונים - עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין 284, תשל"ז-1977 .

 

על פי כתב האישום, הנאשם שירת כשוטר במשטרת ישראל, ביום 6.1.2022 שהה יואל להנגהל ז"ל יחד עם חברתו ברחוב כיכר צה"ל בקרית שמונה.

 

בשלב מסוים התפתחה במקום קטטה בין המנוח לבין מספר אנשים אשר נכחו שם אותה שעה, בעקבות הקטטה הוזעקה המשטרה למקום. הנאשם הגיע למקום ביחד עם שוטר נוסף ומתנדב.

במהלך הטיפול באירוע, ראה המבקש את ליעד אדרי יחד עם שניים מחבריו, בין המבקש למשפחתו של ליעד אדרי קיימת היכרות ארוכת שנים, ואף קיימת היכרות בין המבקש לאדרי עצמו, כמו כן, אדרי היה בן זוגה של בתו הבכורה של המבקש.

 

כזמן קצר לאחר מכן, התקבל דיווח במשטרה על קטטה במהלכה נדקר אחד המעורבים (להלן: יואל להנגהל) , והמשטרה הוזעקה למקום, המבקש והצוות שבו בחזרה למקום .

 

לאחר אירוע הדקירה, עזב אדרי את המקום והעלים את בגדיו אשר לבש בעת האירוע.

בתאריך20.11.2022 הוגש נגד אדרי כתב אישום בגין רצח המנוח יואל להנגהל.

 

לאחר אירוע הדקירה, המנוח פונה לבית חולים, המבקש והמתנדב נותרו במקום כדי לשמור את הזירה, בסביבות שעה 02:30 הגיע ליעד אדרי למקום והחל לשוחח עם המבקש, במהל השיחה אדרי סיפר למבקש כי היה מעורב בקטטה וביקש ממנו לקבל מידע בדבר מצבו הרפואי של המנוח ובדבר פעולות המשטרה בזירה.

 

המבקש שידע אותה עת כי חלק מהמעורבים באירוע הקטטה היו מעורבים אף באירוע הדקירה, על אף האמור, הוא נמנע מלעכב או לעצור את אדרי, ואף לא דיווח למפקדיו על אודות אדרי ועל אף החשדות כי אדרי היה מעורב באירוע הדקירה, וזאת בניגוד לתפקידו הממלכתי ולחובותיו כשוטר במשטרת ישראל.

 

במהלך אותה לילה, שוחח המבקש עם אדרי בטלפון שבע פעמים, במהלך השיחות הוא אמר לו שאם הוא מעורב באירוע הדקירה, הוא צפוי להיעצר והמליץ לו לשכור שירותי עורך דין.

על אף קיומן של שיחות הללו ועל אף דבר החשד כי אדרי מעורב באירוע הדקירה, הנאשם לא דיווח למפקדיו או לאנשי החקירה .

 

ביום שישי, המבקש חזר לביתו, הציגה בפניו בתו סרטון המתעד את אירוע הקטטה, באותו מעמד אשתו של המבקש ובתו זיהו את אדרי בסרטון כמי שנטל חלק באירוע הדקירה.

המבקש במעשיו ניסה בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין העלמת ראיות ובין בדרך אחרת, ובהיותו עובד ציבור עשה מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגע בציבור .

 

 

 

 

 

טיעון המבקש

 

לטענת המבקש, התפוסים משמשים אתו ואת בני ביתו בחייהם האישיים ולצורך עבדותם וכי תפיסת רכושו יש בה פגיעה קניינית מובהקת, והוסיף כי המשיבה ביצעה תכלית חלופת התפיסה, בכך שביצעה עותק מתוכן התפוסים.

כמו כן, המבקש התחייב שלא יטען לכלל הראייה הטובה היותר בכל הנוגע לתפוסים .

לטענתו, אין חשש לשיבוש מהליכי חקירה מאחר וכל החומר נמצא בידי המבקשת .

 

 

טיעון המשיבה

 

המשיבה מתנגדת להחזרת התפוסים למבקש וטוענת שהבקשה להחזרת התפוסים המשמשים את בני משפחתו של המבקש אינה רלוונטית בנסיבות בקשה זו, מפני שהטלפון הנייד שלו נתפס ע ידי המחלקה לחקירות שוטרים, ואילו הטלפונים הניידים של בני המשפחה נתפסו על ידי משטרת ישראל לצורך חקירת תיק הרצח.

 

המשיבה הוסיפה כי על רקע אירוע שהוביל להירצחו של המנוח יואל לנגהל ז"ל, התגלה לאחר חקירה מאומצת של מח"ש כי יש היכרות מוקדמת בין המבקש לבין הנאשם בפרשית הרצח וכי באותה לילה המשיב פגש את אדרי (להלן: הנאשם בפרשיית הרצח) בזירת הרצח, ואף התגלו שיחות טלפוניות בין השניים באותה לילה ומכאן הוגש כתב אישום נגד המבקש המייחס לו עבירות של מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהליכי משפט.

 

לאור כל האמור, ומאחר ותיק חקירת הרצח עודנו פתוח וישנה היתכנות של ממש כי יוגשו כתבי אישום נוספים נגד מעורבים אחרים, המכשיר הסלולרי של המבקש צפוי לשמש כראיה בתיקים נוספים, זאת ועוד הוסיפה המשיבה כי חתימת המבקש על הצהרת "כלל הראייה הטובה ביותר" לא תסייע בהגשת הממצאים מהטלפונים הסלולריים באם ההגנה בתיק הרצח תתנגד.

 

בנוסף טענה המשיבה כי הטלפון הסלולרי שימש את המבקש לשם ביצוע העבירה, כך שבאפשרות המשיבה לעתור לחילוט התפוס בסיום ההליך העיקרי.

 

 

 

 

 

דיון והכרעה

 

סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי(מעצר וחיפוש){נוסח חדש} , התשכ"ט-1969 מסדיר את המקור הנורמטיבי לתפיסת חפצים בידי המשטרה וקובע כדלקמן :

"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכבר בעד ביצוע העבירה או כאמצעי לביצועה."

 

דהיינו, כל אחת מן החלופות המעוגנות בהוראת החוק, עשויה לשמש מקור לתפיסת החפץ, וכל חלופה משקפת תכלית מיוחדת וספציפית משלה.

 

עסקינן בבקשה להחזרת תפוס אשר נעברה בו עבירה, לפי עובדות כתב האישום החפץ שימש את המבקש לעבור עבירה, הוא שוחח עם אדרי(להלן: הנאשם בפרשיית הרצח) כשבע פעמים באותה לילה, במהלך השיחות המבקש המליץ לו לשכור שירות עורך דין וכי הוא צפוי להיעצר אם הוא קשור לאירוע הדקירה, יתר על כך , במועד אחר אמו של אדרי (להלן: הנאשם בפרשיית הרצח) התקשרה למשיב ושאלה אותו מה עושים עם אדרי.

 

כך שבאפשרות המאשימה לעתור לחילוט החפץ התפוס לאחר סיום ההליך העיקרי.

כאמור, המשיבה מחזיקה בחפץ לצורך הצגתם כראיה במשפטו של המשיב, ואף כראיה במשפטו של אדרי הנאשם בפרשיית הרצח .

 

יתר על כן, בניסות העניין שוכנעתי כי החפץ אף יוכל לשמש את המשיבה כאמצעי לניהול חקירתם נגדם מעורבים אחרים בפרשיה .

 

בבואו לדון בבקשה להחזרת תפוס, על בית המשפט לאזן בין הזכות לקניין ומידת הפגיעה בזכות לבין שיקולים שבאינטרס הציבורי בין היתר להבטיח למשיבה חילוט עתידי.

 

מפנה ל- 11199-11-19 גל כהן נ' מדינת ישראל נקבע כי :

"ככלל, יש להגביל את מידת הפגיעה באדם עד למינימום ההכרחי הנדרש להשגת האינטרס הציבורי."

לכן, נשאלת השאלה, האם ניתן לאיין את הפגיעה בזכות הקניין של המשיב בחלופת תפיסה אשר תגשים את מטרת התפיסה ?

ומהי מידת הנחיצות בחפץ כראיה במשפט המתנהל נגד המשיב, ובמשפט המתנהל נגד הנאשם בפרשית הרצח, או לחלופין בחקירת מעורבים אחרים.

 

הנני מודע לפגיעה הנשקפת מהחזקת התפוס בידי המשיבה, והנני מודע כי יש לנקוט אותה כאמצעי אחרון . (בש"פ 7715/97 חג'חג' נ' מדינת ישראל ).

אולם, סבורני כי יש לשמור על החפץ בחזקת המשיבה לצורך הצגתו כראיה בשני ההליכים המתנהלים, הן ההליך הפלילי המתנהל נגד המבקש, והן בהליך הפלילי המתנהל נגד הנאשם בפרשיית הרצח.

 

חלופת תפיסה הייתה מועילה במידה ולא היה מתנהל במקביל הליך פלילי של מקרה דקירה ורצח חמור. כלומר, החזרת התפוס למשיבה עלולה לפגוע בכלל הראיה הטובה ביותר בהליך הפלילי המתנהל נגד אדרי מאחר והמבקש משמש כעד תביעה .

 

התחייבות המבקש לא לטעון לכלל הראיה הטובה ביותר במסגרת התיק הפלילי המתנהל נגדו, לא תועיל ולא תסייע בהגשת ממצאי הטלפון כראיה הטובה ביותר בהליך תיק הרצח באם ההגנה שם תתנגד.

 

לסיכום, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי יש בחלופת תפיסה בכדי לשמור על הממצאים אשר בידי המדינה. וזאת לצורך שמירה על הצגת הראיות בפני בית המשפט ולצורך הבטחת החילוט במידה והמדינה תבקש בסיום ההליך העיקרי.

 

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן יש להעדיף את האינטרס הציבורי על האינטרס הפרטי.

 

לאור כל האמור לעיל , אני מורה על דחיית הבקשה .

 

 

 

 

 

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשפ"ג, 18 יוני 2023, בהעדר הצדדים.