1

1.     בפניי בקשה להחזרת רכב תפוס מ.ר. 95-968-78, אשר הוסעו בו שוהים בלתי חוקיים ונעשה ניסיון להכניסם לתחומי ישראל. אין חולק כי קיים חשד סביר לכך שבאמצעות הרכב נעברה עבירה (סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969).

2.     מטענות הצדדים עולה כי הרכב רשום על שם המבקש, ומשמש אותו להסעת פועלים עבור המעביד שלו - קבלן בניין תושב שטחים. לטענת המבקש הוא תמיד בודק את אישורי הכניסה של הפועלים שהוא מסיע, אלא שהפעם סמך על דברי מנהל העבודה כי לנוסעים יש אישורי כניסה וכאשר נעצרו ונבדקו ע"י המשטרה התברר כי אכן לא היו להם אישורים כדין.

3.     לא עלתה טענה כי למבקש עבר פלילי רלוונטי בתחום או כי הרכב דנן נתפס בעבר כאשר מוסעים בו שוהים בלתי חוקיים.

2

4.     המשטרה מבקשת להוסיף ולהחזיק ברכב התפוס עד להשלמת החקירה וגיבוש עמדתה, ולצורך חילוטו אם יוגש כתב אישום והמבקש יורשע.

5.     לפיכך, מטרת תפיסת הרכב היא לצורך חילוטו והעולה מן האמור הוא כי התפיסה הייתה כדין ולתכלית מוצדקת. עם זאת יש לבחון האם ניתן להשיג את תכלית התפיסה באמצעות חלופה הפוגעת באופן פחות בזכות הקניין של המבקש, שעה שטרם הסתיימה החקירה ולא ידוע מתי אם בכלל יוגש כתב אישום.

6.     בנסיבות אלו ניתן להשיג את תכלית התפיסה באמצעות תנאים אשר יבטיחו כי ניתן יהיה בסופו של ההליך, אם תינתן החלטה כאמור, לחלט את הרכב. לא מצאתי בטיעוני נציג המשטרה מניעה לכך, כפי שנעשה באופן שגרתי באשר לרכבים תפוסים.

7.     לטענת המבקש הרכב שווה כ- 50,000 ₪. המשיבה לא הגישה תגובתה לעניין השווי אף שניתנה לה אפשרות לעשות כן. הפסיקה קבעה כי דרישת הפקדה של כ-30% משוויו של הרכב הינה סבירה (בש"פ 3616/11 זגורי נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל (24.5.2011)).

8.     אשר על כן אני מורה על החזרת הרכב לידי המבקש בתנאים הבאים:

א.     יירשם עיקול וצו איסור דיספוזיציה לטובת המדינה על הרכב.

ב.     תומצא פוליסת ביטוח מקיף של חברת ביטוח ישראלית על הרכב לטובת המדינה.

ג.       המבקש יחתום על התחייבות עצמית על סך 35,000 ₪ שלא תבוצע כל דיספוזיציה ברכב.

ד.      המבקש יפקיד סך של 15,000 ₪.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ח, 15 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.