1

המבקשת עותרת לכך שיושב לה רכב מסוג הונדה אקורד נושא מ.ר 9759353 (להלן: הרכב) הרשום על שמה במשרדי משרד הרשוי.

הרכב נתפס ע"י המשיבה לאחר שביום 19.3.15 בן זוגה של המבקשת, מר סאלם אבועדרה (להלן: המחזיק), הסיע ברכב נשוא הבקשה, ע"פ הנטען ע"י המשיבה, ארבעה תושבים ששהו בישראל שלא כדין.

אף שהמבקשת הנה הבעלים הרשום במשרדי משרד הרשוי, אין חולק כי אינה מחזיקה ברישיון נהיגה, ואף ב"כ המבקשת אינו חולק על כך שהמחזיק הוא המשתמש העיקרי ברכב.

בתגובת המשיבה בכתב הוצהר כי הוגש כנגד המחזיק כתב אישום ובעמדתה בדיון מיום 11/5/2015 הפנתה להליך בענין ת"פ 46973-03-15 אולם עיון בתיק (האלקטרוני), מלמד כי המדובר בכתב אישום שהוגש כנגד השוהה שהוסע ברכב שלא כדין ע"פ טענת המשיבה ולא כנגד המחזיק ותשובה לשאלה האם הוגש אישום, בשלב זה, כנגד המחזיק בעבירת המחזיק, אינה ברורה.

ראשית לטענת המבקשת יש להורות על שחרור הרכב משום שהרכב האמור נרכש מס' ימים טרם ת וכי רכישת הרכב נועדה למטרות פרטיות ומשפחתיות להבדיל ממטרות הסעה מסחריות. שנית, מדובר בעבירה ראשונה בה נחשד המחזיק- עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי וכי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952, אינו מחייב חילוט הרכב מקום בו נעברה עבירה ראשונה מסוג הסעת שוהה בלתי חוקי. כמו כן, המבקשת טוענת כי הרכב משמש גם את מי שמתגורר בפזורה כך שלהשבת הרכב יש משמעות גבוהה, והחזקת הרכב כרוכה בהוצאה כספית נכבדת.

המשיבה התנגדה לבקשה, היות שבכוונתה לבקש בתום הליך הפלילי את חילוט הרכב, וזאת בשל כך שלטענתה כאמור מדובר באישום תלוי ועומד כנגד המחזיק, בגין עבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים לפי הוראות חוק הכניסה לישראל.

2

לטענת המבקש שווי הרכב הינו 35,000 ₪ ומנגד המשיבה טוענת כי עפ"י בדיקתה נמצא שווי הרכב בין 39,600 ₪ לבין 49,000 ₪, כאשר אין ראיה כלשהי מטעם הצדדים ביחס לשווי הרכב.

ככלל, בעניין זה נקבע:

"בשלב זה, די שיוצגו בפני בית המשפט, הבוחן את תפיסת הרכוש, ראיות לכאורה, המצביעות על פוטנציאל חילוטו של הרכוש, בתום ההליך הפלילי. במילים אחרות: "מן הבחינה הראייתית, לשם תפיסת רכוש, כמו גם לשם קביעתו של כל אמצעי מגביל אחר להבטחת מימוש החילוט, די בשלב הביניים, בדומה לדין בעניין מעצר נאשם עד תום ההליכים, בקיומן של ראיות לכאורה המצביעות על "פוטנציאל חילוט", קרי על קיומו של סיכוי סביר שאם יורשעו הנאשמים, יביא הדבר לחילוט הרכוש שבמחלוקת" (בש"פ 3750/09 אל הואשלה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), 2.6.09)).

ועוד,

בענין בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' יוסף סיטבון, (פורסם בנבו), 31.10.07 צויין:

"תפישת רכוש על מנת להבטיח את אפשרות החילוט בעתיד, בשלב בו ההליך הפלילי עודו מתנהל ולנאשם עומדת חזקת החפות, הינה צעד דרסטי השולל מבעל הרכוש את האפשרות לעשות שימוש בקניינו, לעיתים למשך תקופה ארוכה. לפיכך אם ניתן לנקוט אמצעים "חלופיים" שדי בהם כדי להבטיח את אפשרות החילוט או השגת תכליתו בעתיד, תוך פגיעה פחותה בקניינו של בעל הרכוש, יש להעדיפם על פני סעד זמני... הכלל הוא אם כן כלל האמצעי שמידתו פחותה, כלל המידתיות".

בענייננו, נוכח עמדת המבקשת והמחזיק, שהנו נטול הרשעות קודמות, נראה כי, אף שקיים יסוד סביר להניח שבאם הנאשם יורשע בעבירה בה נחשד ויכול ובימ"ש בסיום ההליך יורה על חילוט הרכב שהשבתו מתבקשת ועל כן קיים פוטנציאל חילוט מסויים, עדיין עוצמתו אינה גבוהה זאת נוכח נימוקי הבקשה, לרבות, מקור סמכות התפיסה וההוראות שבדין אליהן הופניתי ע"י ב"כ המבקש במהלך הדיון בחוק הכניסה לישראל התשי"ב 1952 (סע 12א לחוק על תתי סעיפיו והוראת השעה מכוחו לענין חילוט לאחרהרשעה בעבירה ראשונה ) . מעבר לכך, כתב אישום כנגד המחזיק נראה כי טרם הוגש ואף אם הוגש- לא הועמד לעיון בימ"ש כמו גם חומר הראיות .

בנסיבות אלה פוטנציאל החילוט, אינו מצדיק במקרה זה, לטעמי, המשך החזקת הרכב בידי המשיבה או שחרורו בתנאים המקובלים (הפקדה כספית של כשליש מערך הרכב).

באיזון הראוי של מכלול הנסיבות שבפני, לעניות דעתי, הנני מורה כי הרכב נשוא הבקשה מס נושא מ.ר 9759353 למבקשת בתנאים שלהלן:

3

1. הפקדת סך של 5,000 ₪.

2. חתימה על התחייבות כספית ע"ס 30000 ₪ ע"י המבקשת להבטחת תנאי השחרור.

3. חתימה על ערבות צד ג עס 30,000 ₪ (אפשרי ע"י המחזיק), להבטחת תנאי השחרור.

4. ההתחיבויות וההפקדה כאמור -להבטחת מניעת דיספוזציה ברכב עד תום ההליכים בענין

החקירה נשוא הבקשה.

6. היה ויסתבר כי לא הוגש אישום כנגד המחזיק/המסיע, או כי לא יוגש אישום בענין נשוא הרכב שהשבתו מתבקשת, תוך 60 יום - תושב ההפקדה למפקיד ותתבטלנה מאליהן הבטוחות האחרות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ה, 29 מאי 2015, בהעדר הצדדים.