1

לפניי "בקשה לשחרור תפוסים" שהגיש המבקש, שהנו נחקר וחשוד בפרשת הונאה, העלמת מסים והלבנת הון בתחום הסחר בזהב.

המבקש הגיש בקשה לשחרר את תפוסים שונים לרבות טלפונים, שיק על-שם ט"ק; מסמכים, חשבוניות וקבלות; פנקסי חשבוניות ופנקסי קבלות (נטען כי המסמכים הללו נדרשים לצורך דיווחים לרשויות המס); מחשב נייד; מכשיר DVR; מפתחות משרד; רכב מסוג BMW מ"ר 3214530 (נטען כי הרכב נדרש למבקש לצרכי עבודתו) וכן קביעת אמצעי מחיה סבירים בסך 10,000 ₪ בחודש, מתוך סכום המזומן שנתפס (בהיעדר יכולת של המבקש לעבוד בישראל).

2

נטען כי המבקש נשוי ואב לילדה, אשתו עובדת אך משכורתה אינה יכולה לכלכל את צרכי הבית והמשפחה. נטען כי למשפחה אין נכסים מלבד כלי הרכב שאחד מהם הוחזר לאשת המשיב לאחר הפקדת שליש מערכו. נטען כי בעבר המבקש ורעייתו נקלעו למשבר כלכלי ונפתחו בעניינם הליכי הוצאה לפועל שהסתיימו לפני מספר שנים, ומכאן היעדר נכסים למבקש ואשתו. עוד נטען, כי מאז "פרוץ" הפרשה והפיכתה לחקירה גלויה, נפגע שמו הטוב של המבקש והוא אינו יכול לעבוד בתחומו, כמומחה לזהב, בישראל. לבקשה צורפו תצהירים של המבקש ורעייתו וכן נספחים שונים.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה מדובר במי שהיה מעורב על פי החשד בהונאת רשויות המס במאות מיליוני שקלים, ועבירותיו לפי חוק מע"מ מהוות "עבירות מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון, כך שתפיסת הנכסים בוצעה לצורך חילוט עתידי בהשתכלל ההליך המשפטי לכדי כתב אישום. נטען כי במסגרת התפיסה המדינה שמה ידיה על סכום בסך 35,344 ₪; המחאה בסך 42,000 ₪ על-שם הגב' ט"ק; שני רכבי יוקרה בשווי מצטבר של למעלה מ-475,000 שקלים שנרכשו במזומן ונרשמו על שם אשת המבקש. נטען, כי מצד אחד המבקש עותר לקבל את רכבו בהתעלם מהחלטות שיפוטיות שהתנו השבת הרכב האחר בהפקדת שליש מערכו; טענתו כי אינו עובד אינה מתיישבת עם בקשתו לקבל את הרכב בשל "צרכי עבודתו"; ואין מקום לאפשר העברת כספים לצורך מחיה, שעה שרמת החיים אליה הורגל המבקש, נבעה, על-פי הטענה, מפירות העבירות שביצע על-פי החשד.

בדיון מיום 5.3.2018 הגיעו הצדדים להסכמה בעניין השבת הטלפונים והמחשבים לידי המבקש. עוד הוחלט כי הרכב יוחזר בתנאי הפקדה של 60,000 ₪, הטלת איסור דיספוזיציה ושעבוד הביטוח לטובת המדינה. בהמשך החלטתי כי תשלום ההפקדה יבוצע ב-4 תשלומים לנוכח בקשת המבקש.

ביום 11.4.2018 התקיים דיון בעניינו של המבקש, יחד עם עניינם של מעורבים אחרים בפרשה, במסגרתו הוצגו לי חומרי חקירה, ונציגי המבקשת נחקרו על-ידי באי-כוח המבקשים.

דיון והכרעה

שמעתי את טענות הצדדים.

3

ראשית, אשר לחשד הסביר - אני מפנה למסומן ב' (סומן ביום 5.3.2018) וכן לחומרים גולמיים שעיינתי בהם על גבי דיסקים, המלמדים כי למשיב היה יחד עם חשודים אחרים, תפקיד מרכזי במפעל הונאת אוצר המדינה בכל הנוגע להעלמת הכנסות, הלבנת הון וקבלת החזרי מע"מ שלא כדין, כל זאת בהיקפים אדירים ולאורך תקופה לא קצרה.

שנית, אשר להמשך החקירה - החקירה המסועפת טרם הסתיימה, וצפויות פעולות חקירה נוספות שעלו מתכנון משותף של גורמי החקירה והפרקליטות גם יחד (סומן ג', ד', ה' ביום 11.4.2018). כך שקיים צורך חקירתי בתפיסה.

שלישית, אין בידי לקבל את טענת המבקש בדבר מצבו הכלכלי הרעוע. היקף המרמה מחד, ורמת החיים הנטענת מאידך, אינם מתיישבים עם העובדות הנטענות באותו פה, לפיהן עד לפני כשבע שנים היו המבקש ואשתו במצב כלכלי קשה ובהליכי הוצאה לפועל, והנה כעת, יכולים הם לממן במזומן רכישת כלי רכב יוקרתיים ואף לבצע עסקאות נדל"ן במאות אלפי שקלים (ר' ההודעה שסומנה ג'). באותה שעה ממש, נטען הקושי הכלכלי ובית המשפט מתבקש לספק "אמצעי מחיה סבירים". רק בשל חוסר הלימה זה, יש לדחות את הבקשה על הסף. בהקשר זה, אני מפנה לדבריו של כב' השופט אברבנאל בהחלטתו בערר בעניין אשת המבקש (ע"ח 39102-12-17 מיום 28.12.2017): "סמיכות הזמנים שבין ביצוע עבירות כלכליות על-ידי בעלה של המשיבה בהיקף של מאות מיליוני שקלים כטענת העוררת, לבין רכישת שתי מכוניות יוקרה על-ידי בני הזוג, בסכום מצטבר של 470,000 ₪, מעלה חשד של ממש כי שתי המכוניות נרכשו באמצעות כספים שהושגו בעבירה, וכי מקור הכספים בבעלה של המשיבה.... רכישת המכוניות במזומן, וחתימה של בעלה של המשיבה על הסכם רכישת שתי המכוניות, מוסיפים על החשד האמור. זאת ועוד, כפי שקבע בית משפט קמא גרסתה של המשיבה מעלה תמיהות. לא בנקל תתקבל טענתה לפיה, לאחר שמונה שנים, שבהן רבצו על בני הזוג חובות בהיקף ניכר, שבגינם התנהלו כגדם תיקים בהוצאה לפועל, מצאה המשיבה לנכון לרכוש מכונית יוקרה במחיר האמור" (פסקה 6) [החלטה זו עמדה במבחן בקשת רשות הערר שהוגשה בעניינה - ר' רע"פ 10211/17 ישראלוב נ' מ"י (מיום 3.1.2018)].

רביעית, אשר לשיק של ט"ק - מהמסומן ז' (דו"ח פעולה מחיפוש ותפיסה בביתו של המבקש) עולה כי השיק נתפס בחדר משרד בביתו של המשיב בניגוד לנטען לפניי בדיון. בחקירתה של הגב' ט"ק מיום 12.3.2018 (סומנה ו') היא מסרה גרסה, שיש בה להגביר את החשד הנוגע לטיבם של אותם כספים, ומכאן שלא מצאתי פסול בפעולת המשיבה ובוודאי שאין מקום להורות על השבת הסכום למבקש. לנוכח זאת, לא מצאתי להידרש ליתר טענותיה של הסניגורית בעניין זה.

סיכומם של דברים - מכל הטעמים שמניתי לעיל, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה, ולכן היא נדחית.

זכות ערר כחוק.

4

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ח, 29 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.