1

לפניי בקשת המבקשות לשחרור תפוסים שתפיסתם ניתנה בהתאם להחלטה מיום 15.02.2018 במסגרת צו תפיסה והקפאה (זמני) של חשבונות חברות וחשודים בפרשה שכונתה פרשת 4000.

כפי שניתן להבין מהבקשה לצו הזמני ומההחלטה, ועל בסיס חשד לעבירות שוחד שבוצעו על ידי חשודים, הם חלק מבעלי קבוצת החברות המבקשות, התבקש בית המשפט להורות על הקפאת חשבונות ונכסים השייכים, בין השאר, למבקשות לצורך הבטחת חילוט עתידי.

הבקשה בפניי הינה לביטול הצו (בחלקו). התבקשתי על ידי המבקשות, לאור נימוקים שעניינם חשש לאי תשלום שכר לעובדים, להכריע בבקשה מוקדם ככל האפשר ומכאן התמציתיות.

לאחר שהוגשה הבקשה ניתנה תגובת המשיבה אשר הציעה מנגנון פעולה שעשוי לשיטתה, מחד, להבטיח את תכליות התפיסה הזמנית ומאידך, לאפשר המשך הפעילות העסקית במבקשות, תוך שמירה על עניינם של עובדי החברות, הספקים וצדדים שלישיים.

2

הבקשה נקבעה לדיון בפניי.

ניתן להבין כי חברת יורוקום אחזקות הינה אשכול חברות מסועף הכולל בתוכו מספר רב של חברות שפעילותן נפרדות ועצמאיות. נטען על ידי המבקשות, כי החברה הרלוונטית לחשד איננה אלא חברה אחת מיני רבות וכי אין זה מוצדק, בנסיבות העניין, לפגוע בכל הפעילות העסקית של החברות האחרות.

עיינתי בדו"ח הסודי המפרט את החשד הסביר בבסיס הצו ומצאתי כי טענות המבקשות בדבר מעורבותה של חברה אחת ומסוימת מיני רבות - יש לה אחיזה מסוימת בראיות. ואולם, לאור פעולות נוספות והעברות כספים בהמשך, יש בסיס לטענת המשיבה לפיה כי החשד דבק באשכול בכללותו. לאור השלב המשפטי בו מצויה החקירה, אסתפק בקביעה שקיימת תשתית ראייתית כנדרש בשלב זה של ההליך ואשר קושרת החשודים והתפוסים לבין דבר העבירה.

על בסיס חשד סביר לביצוע עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון, לבית המשפט סמכות ליתן צו תפיסה (זמני) מכוח שני מסלולים מקבילים - האחד, מכוח פקודת סדר הדין הפלילי והשני, מכוח חוק איסור הלבנת הון. אשר לעילת הצו, נציג המבקשת טען בפני כי מטרת התפיסה הינה הבטחת חילוט עתידי.

מנגד, טענו המבקשות כי קבוצת יורוקום נמצאת בקשיים כלכליים עצומים ונושים רבים, לרבות בנקים, טוענים לזכות בנכסיה מכוח זכות קניינית או מעין קניינית או חוזית. נטען על ידי המבקשות כי יתרות הזכות בחשבונות הבנק הן בסכומים זעומים ואלה נועדו לצרכים מידיים שאין כל הצדקה לפגוע בהם.

כמו כן נטען על ידי המבקשות כי מתנהלים מגעים לעסקת מכירת הקבוצה וקיום צו התפיסה עלול להכשיל קידום העסקה ומימושה.

3

במהלך הדיון טענה בפני המשיבה כי אם תצא עסקת מכירת הקבוצה מן הכוח אל הפועל, תסכים המשיבה לשחרור לאלתר של כל החשבונות, לרבות היתרות. הסכמה זו, על ההיגיון הרב בצידה, מערערת במידת מה את עילת הצו, שכן משמעותה היא בהכרת המשיבה כי יש וצרכים כלכליים יגברו על האינטרס הציבורי בהבטחת בקשת החילוט העתידית. הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח המורכבות של מצבה הכלכלי של הקבוצה, כפי שהדבר משתקף בהחלטת בית המשפט המחוזי בפר"ק 42633-12-17 בנק הפועלים ואח' נגד יורוקום- תקשורת בע"מואח' (2017).

דומה כי אין מחלקות בין הצדדים לגבי הסמכות לחלט רכוש בנסיבות תיק זה ומכאן שאין עוד מחלוקת בדבר סמכותו של בית המשפט ליתן צו זמני להחזקה על מנת לאפשר חילוט עתידי.

השאלה שנותרה לדיון הינה בשאלת שיקול הדעת הראוי בהינתן מורכבות המצב הכלכלי, או במילים אחרות האם העובדה כי קבוצת החברות היא קבוצה בחדלות פירעון המצויה בהליך של אישור הסדר חוב -כאשר לפי החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד מונו לה (חברת יורוקום תקשורת בע"מ) משקיפים שהוסמכו לקבל מהחברה את מלוא המידע, לשקול ביצוע פעולות דחופות ולהמליץ עליהן בפני האורגנים המוסמכים בחברה בנוסף להסמכה לפקח על פעולות החברה באופן צמוד- האם נתונים אלה מצדיקים התייחסות שונה לצו התפיסה הזמני.

בהקשר זה, המבקשות טענו כי תשלומיה השוטפים של הקבוצה מפוקחים כדבעי כך שאין חשש כלשהו להברחת נכסים וכי התשלומים השוטפים נועדו למשכורות ולפירעון תשלומים לספקים חיוניים בלבד.

לטענת המבקשות, מאזניה של הקבוצה מצויים בגירעון וכל יתרת חשבונותיה מיועדת להחזרי חובות על פי הנחיית המשקיפים שמונו על ידי בית המשפט. במצב דברים זה, טענו המבקשות כי אין כל תועלת בצו התפיסה הזמני בעוד שהנזק הטמון בו עצום, שכן הוא מחבל בפעילות העסקית הבסיסית והשוטפת.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים (לרבות נציגי החברות, עו"ד א' לורן שמונה כמשקיף בחברה, וגורמים נוספים כפי שמשתקף בפרוטוקול הדיון), ולאחר שעיינתי במסמכים מתיק החקירה, ובמסמכים שהוגשו לעיוני על ידי המבקשות, הגעתי למסקנה כי אכן יעילות הצו בהיבט בקשת חילוט עתידית מוטלת בספק רב.

בנסיבות אלה עולה השאלה האם יש בתכלית הבקשה העתידית לחילוט כדי לגבור על הפגיעה בעניינם של צדדים שלישיים העלולים להיפגע ממנה ? תשובתי לכך שלילית.

4

עיינתי ברשימת החשבונות החסומים וביתרות הכספים שם. אכן מדובר בסכומים זעומים ביחס לגובה טובת ההנאה שצמחה מן העבירה, לכאורה. לשיטתי, ובכל מקרה, ומשאין בסכומים אלה כדי לענות על תכלית החילוט, ספק בעיני, בנסיבות חריגות אלה, אם מוצדקת הפגיעה בעניינם של האחרים אל מול הפגיעה באינטרס הציבורי המתבטא בהקפאת הכספים לצורך בקשה עתידית לחילוט (לעניין האינטרס הציבורי בהבטחת חילוט עתידי, ראו בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נגד סיטבון (2009).

ודוק, הצו מוצדק ביסודו. הצו ניתן לפני שהחקירה הפכו לגלויה והוא נועד לתכליות ראויות, ואולם חלוף הזמן והתמונה שהתבהרה על רקע הנתונים שהוצגו לעיל, משנים את נקודת האיזון.

עקרון המידתיות מחייב גישה זהירה בעניין זה. אף שהפגיעה של הצו בצדדים שלישיים נועדה לתכלית ראויה, ספק אם היא מתחייבת בנסיבות העניין ובכל מקרה אין בכוחה להשיג את תכלית החילוט וכי התועלת שבצדה פחותה מן הנזק הכרוך בה (ראו לעניין עקרון המידתיות בצווים לחילוט זמני- ע"פ 1428/08 עו"ד אורי חורש נגד מדינת ישראל (2009)). הסכמת המשיבה לביטול הצו למקרה של השלמת עסקת המכירה של הקבוצה, ממחישה את ההכרה של המשיבה עצמה במגבלות עמדתה לנוכח מורכבות הדברים.

אשר להצעת המשיבה, לפיה, ככל שידרש שחרור של נכס מסויים, תשקול המדינה שחרור הנכס המסויים לאחר שתקבל פניה מאת הגורם המוסמך מטעם החברות, לצד שחרור חלק מהחשבונות, אני קובע כי ההצעה איננה נותנת מענה לקשיים עליהם הצביעו המבקשות, והרי מדובר בפעילות כלכלית שוטפת ולכן הצעת המשיבה, על אף ההיגיון שבה, נדמה שאיננה ישימה ברמת בהיבט העשייה היומיומית. אין לשלול את טענת המבקשות לפיה המשך פעילות עסקית בצל הצו כשהיא לעצמה עלולה לגרום לנזקים כלכליים מתמשכים ללא מוצא.

כאשר עניינם של צדדים שלישיים בלתי מעורבים אשר נפגעו און עלולים להיפגע מהצו עומד למול עיניי, מצאתי כי הבקשה לשחרור החשבונות התפוסים של המבקשות מוצדקת בנסיבות וכך אני מורה.

אין צורך לומר כי החלטתי זו מתייחסת לחשבונות המבקשות והיא מצומצמת לבקשה הקונקרטית על נסיבותיה.

5

אשר על כן, אני מורה על ביטול הצו מושא הבקשה בחלקו, כך שההוראה בעניין הקפאת הפעילות בחשבונות השייכים למבקשות וכן ההוראות הנלוות (תפיסה, הקפאה או איסור העברה) תבוטלנה.

החלטתי זו תיכנס לתוקף ביום 6.3.18 בשעה 12:00.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ח, 05 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.