ה”ת 63939/11/16 – שופאניה ג’אודאת נגד מדינת ישראל – משרד החקלאות
בית משפט השלום בקריות |
|
|
|
ה"ת 63939-11-16 ג'אודאת נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות
תיק חיצוני: |
1
בפני |
כבוד השופט ד''ר שלמה מיכאל ארדמן |
|
מבקשים |
שופאניה ג'אודאת
|
|
נגד
|
||
משיבים |
מדינת ישראל - משרד החקלאות
|
|
פסק דין |
בפני בקשה להורות על החזרת
שני סוסים שנתפסו על ידי המשיבה, על פי
2
ביום 9.11.16 תפסה המשיבה שני
סוסים בשל טענות להזנחה קשה שלהם. המבקש טוען בבקשתו, לעומת זאת, כי מצבם הגופני
של הסוסים מצויין, כמו גם מצבם של יתר בעלי החיים המוחזקים על ידו. המבקש אף טוען
כי מקום החזקתם של הסוסים מטופח ונאות. המשיבה לעומת זה טוענת כי הסוסים הוחזקו
שלא בדרך הקבועה ב
המשיבה טוענת כי אין להחזיר
את הסוסים למבקש, על פי סעיפים
בטרם מתן החלטתי בתיק זה, ביקשתי כי המשיבה תערוך ביקורת נוספת אצל המבקש. בהתאם ערכה המשיבה ביקורת נוספת ביום 19.1.17 ומסרה דוח לבית המשפט (מש/1). בדוח צויין כי תאי הסוסים קטנים מדי וחסרי ניקוז, המקום אינו מוגן מרוח, הרצפה אינה מרופדת, ומעל מבנה האורווה לא הותקן גג. בתאים לא נמצאו כלים למזון, וכלי המים לא היו מתאימים ואף ריקים. מלאי המזון לא היה מספיק, ואף הכיל חציר דגן שאינו מתאים לסוסים. המבקש הציע מיקום אחר לסוסים בשפרעם, אך הסתבר שמדובר באורווה ללא היתר בניה וללא היתר ממשרד החקלאות. גם הטיפול בשאר בעלי החיים במתחם לא נמצא תקין מבחינת גובה המבנים, והועברו אף בעלי חיים נוספים בלא ידיעת משרד החקלאות.
המבקש בסיכומיו מפנה את בית המשפט לכך כי חלק מהליקויים להם טוענת המשיבה לא נרשמו בדוח התפיסה, דבר המוכיח לטענתו כי מדובר בטענות "מצוצות מהאצבע". עוד טוען המבקש כי העובדה שהסוסים חזרו לאיתנם מלמדת שמצבם לא היה כנטען על ידי המשיבה. המבקש מצביע על אישור של וטרינר -ד"ר היימס כי המצב משביע רצון. לטענת המבקש קיימת פגיעה בלתי מידתית בקניינו המוגן חוקתית.
דיון ומסקנות:
3
בעל חיים אינו בגדר רכוש
רגיל, אשר לבעליו הרשות לנהוג בו כרצונו. חיה גם אם אינה יצור תבוני כאדם, היא
עדיין בעלת יכולת לחוות רגשות וכאב. אמנם, מעמדם של בעלי החיים לא הוסדר במסגרת
בתפיסת בעלי חיים בצו בשל חשש
לשלומם עוסקים סעיפים
סעיף
(א) הממונה,
שוטר, מפקח או פקח כמשמעותו ב
(ב) תפיסת בעל חיים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתיעשה על פי צו של שופט בית משפט שלום גם על ידי נאמן בעלי חיים שהוסמך לכך על ידי הממונה.
(ג) בעל חיים שנתפס לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יועבר למקום שאישר הממונה להחזקת בעלי חיים ולטיפול בהם או למקום כאמור שאישר הממונה לעניין בעל חיים מסוים הפועל לפי תנאים שקבע.
סעיף
(א) הועבר בעל חיים למתקן מוגן ימסור מי שתפס אותו לפי סעיף 8 או מי שהוסמך על ידיו, הודעה על כך לבעליו או למחזיק בו, ככל הניתן בנסיבות הענין וכן לממונה.
(ב) ביקש הבעלים או המחזיק של בעל חיים הנמצא במתקן מוגן להחזירו לרשותו, יוחזר בעל החיים אליו לאחר שהתקיימו כל אלה:
(1) הממונה
שוכנע שבעל החיים נמצא במצב גופני ראוי להחזרה וכי במקום שאליו יועבר בעל החיים
מתקיימים תנאים נאותים להחזקתו; ואולם אם הוחזק בעל החיים במתקן מוגן שהוא מאורת
רשות כהגדרתה ב
4
(2) המבקש שילם את ההוצאות שהוטלו עליו לפי סעיף 11;
(3) המבקש הפקיד אצל הממונה, התחייבות בנוסח שקבע המנהל, כי לא יעבור על הוראות חוק זה.
(ג) לא התקיים תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ב), לא יוחזר בעל החיים והודעה על כך תימסר לבעלים או למי שהיה מחזיקו.
סעיף
(א) על
אף האמור בסעיף 9(ב), הממונה רשאי להורות שבעל החיים לא יוחזר לבעלים או למי שהיה
מחזיקו אם הוא סבור שעקב הנסיבות שבשלן נתפס בעל החיים לפי סעיף 8, אין להחזירו
לבעלים או למי שהיה מחזיקו או אם יש לו יסוד סביר להניח שהבעלים או המחזיק כאמור
יעברו עבירה לפי
(ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), תימסר הודעה על כך לבעלים או למי שהיה מחזיקו.
סעיפים אלה אינם הסדר יוצא דופן. הסדרים מעין אלה קיימים גם במשפט המשווה ומטרתם הגנה מיידית ודחופה על שלומו של בעל החיים, על חשבון זכות הקניין של בעליו. כך למשל על פי החקיקה בארצות הברית (ראה למשל: McClendon v. Story County Sheriff's Office, 403 F.3d 510 (2005); Miller v. State, 952 N.E. 2d 292 (2011); Baxter v. State, 891 N.E. 2d 110 (Ind. Ct. App, 2008)). כך גם באנגליה לפי סעיף 18 ל- Animal Welfare Act 2006 (ראה: James v. The Royal Society for the Prevention of Cruelty To Animals [2011] EWHC 1642 (Admin)). מובן עם זאת, כמובן, כי נוכח העובדה, שיש בהפעלת אמצעי זה משום פגיעה בזכותו של בעל החיה, בלא פיצוי בשל פגיעת הבעלים בבעל החיים ( Brooke J. Bearup, Pets: Property and the Paradigm of Protection,3 J. ANIMAL L. 173, 189 (2007)), כי נדרשות ראיות מנהליות סבירות להוכחת קיום הזנחה או התעללות בחיה (ראה: צ"א (שלום ראשל"צ) 45748-09-16 רועי נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות [ניתן ביום 16.11.2016]). על פי מבחנים אלו יש לבחון את המקרה בפני.
5
האישור של ד"ר היימס שצירף המבקש אין לו ערך רב. מדובר באישור מיום 22.12.16, לאחר שנתפסו הסוסים ואין בו כדי ללמד על מצבם. אין באישור גם התייחסות ספציפית לנטען על ידי הוטרינרים מטעם המשיבה. ככל והמבקש טוען ברצינות, כי המתחם והחיות שנתפסו אכן הוחזקו במצב משביע רצון, ניתן היה לצפות כי יגיש חוות דעת מומחה וטרינרי מטעמו, אשר גם יבקש לבדוק את הסוסים במקום בו הם שוהים כעת. זאת לא עשה המבקש, וכנראה לא בכדי. לפיכך, נאמנה עלי עדותם של מומחי המשיבה שאין להם כל אינטרס אישי בנדון, והנהנים גם מחזקת התקינות המינהלית. גם התרשמתי ישירות מעדותם בפני, ולא מצאתי כי נסתרה בחקירתם הנגדית. בניגוד לטענות המבקש, לא מצאתי כי עדותם מצוצה מהאצבע, או כי הועלתה בחוסר תום לב. לא מצאתי כי למבקש היתה תשובה ממשית לנטען כלפיו. התרשמותי מהביקורות השונות, לרבות הביקורת הנוספת שנעשתה לבקשתי הינה כי המבקש כלל אינו מודע לנדרש להחזקת בעלי חיים, ואינו מטפל בהם כנדרש על ידי המשיבה. תנאי החזקת בעלי החיים על ידו יש בהם סיכון ממשי לבריאותם של בעלי החיים.
גם אינני סבור כי נפלו השמטות
ממשיות בדוח הביקורת שערכה המשיבה ביום 7.11.16 (מש/4), גם אם לא כל האמור בו נכלל
בהודעת התפיסה. בכל מקרה, גם אם נפלו השמטות, אין בהן כדי לשנות את התמונה
הבסיסית, והיא שהמבקש הזניח את הטיפול בסוסים. נוכח הביקורת הנוספת שנערכה אני גם
סבור כי קיימת אי מוכנות בסיסית של המבקש מבחינת ידע ותנאים פיסיים לטפל בסוסים,
ועל כן אין מקום להחזירם למבקש על פי סעיפים
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪.
ניתן היום, א' אדר תשע"ז, 27 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.